|
|
|
תקציר הספר
בבתי הבירהhospody, , של פראג, יושבים ה"דברנים". הםמלאי התפעלות מהעולם הנראה לעין ואחוזי דיבוק לספר,כאילו השפה עצמה בחרה בהם להיות לה לפה כדי להוכיח כלמה שהיא מסוגלת. אכן, הראבאל ביסס את כתיבתו על דרך דיבורםשל הבריות הללו, העשירה מאוד בביטויים יחודיים, וחוללמהפכה בשפת הכתיבה הצ`כית. הראבאל מדייק מאוד בתיאורהמקומות והעובדות ולפי סיפוריו אפשר לסייר ברובע ליבן,רובע הפועלים במזרחה של פראג שבו התגורר ושבו מתרחשיםרבים מסיפוריו, בגן הארמון, לאורך הוולטבה, בסמטאותהרובע ואצל תושביו. עם זאת כתיבתו לעתים סוריאליסטית,אבל זהו סוריאליזם לא מנוכר, ענוג ואנושי. חובבי הראבאלימצאו כאן מוטיבים מוכרים מיצירותיו האחרות: סוכני ביטוחחלקי לשון ("במביני די פראגה"), צעניות צעירות וחושניות("בדידות רועשת מדי"), ידידו הצייר ולדימיר באודניק ("ברבר ענוג"), ובעיקר אצל הפילוסופים של בתי הבירה הדנים בשאלותקיומיות של משמעות החיים בשפת היומיום שאינה נעדרת מרכיבשל פיוט.
פרסומת
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים