ביקורות ספרים על הספר העור והכותונת - ספריה לעם #197

ספר כיס, כמו ספר תפילה, מספריו הראשונים של אפלפלד באורך מלא, הוא באמת ספר תפילה. אך בניגוד לתפילה מסורתית, בה מלבד כמה חריגות של משפטים כגון "שפוך חמתך על הגויים" או "למלשינים לא תהיה תקווה" שכוונתה תמיד לטוב, הרומן נגמר רע. זה לא פוגם באיכותו, כי את אפלפלד אנחנו כבר מכירים וקשה לסופר שעבר את השואה להיות אופטימי. אקרא בספר שוב ושוב, כי תפילה יש לשנן עד שתהיה שגורה בפיך.... המשך לקרוא

יהונתן מויזה

לקראת סוף שנות החמישים שוחררו אסירים רבים ממחנות העבודה ברוסיה, בינהם גם לא מעט יהודים, ניצולי שואה שהיו עצורים במחנות ההשמדה. כל אחד בדרכו חיפש לאן לחזור, זה הרקע ההיסטורי לסיפור. ובתוך הרקע הזה ממקם אפלפלד את העלילה. אישה מתייצבת מתחת לחלון של בית, בבית גר האיש, בן הזוג שלה ממנו נפרדה באחד מימי המלחמה. מרחק של כמעט עשרים שנה מפריד בינהם. האישה חזרה ממחנות העבודה בסיביר , שוחחרה ככה פתאום בשטף עצום של משוחררים. היא נכנסת לבית והסיפור מתחיל. יש משהו בספר הזה שקשה לי להסביר מהו. השפה היא של אפלפלד אבל שונה, קצת פחות דרמטית, פחות רזה, עם סיפור שקורה בי... המשך לקרוא

סמיון