ביקורות ספרים על הספר לוויה בצהריים (2008)
|
רבות דובר על הספר הזה. ואני לא מבין על מה?
באופן כללי אני אוהב סיפורי מושבות בארץ ואווירה הכפרית במיוחד בקיץ.
על החלק הזה, הספר עונה על הדרישות.
אבל זה רחוק מלהיות ספר טוב.
ראשית, יש בו הרבה שגיאות כתיב - קובע פלדה???? (לא שמעתי על מילה כזו) קייץ (מספיק "י" אחת)
עם כל הכבוד לעורך פרופ' מנחם פרי, איך ייתכן שלא הבחנת בשגיאות הכתיב?
התקציר שלך, בגב הספר, לא מובן בעליל, מפותל ומסובך.
ולעיקר הסיפור. משעמם, כבד, גדוש בתיאורים רבים ומיותרים, הרבה תיאורים של עשייה יומיומית (הלכה, באה, התקלחה, שכבה, אכלה וחוזר חלילה)
הסיפור לא מגיע לשיא, לא מביא שום התפתחות בעלילה, אי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כל הזמן במהלך הקריאה חשבתי שלספר הזה יש טעם של חצץ, ובכל זאת הרגשתי כאילו אני בולעת אותו כמו גלידה וניל. כבר לא כותבים כך על ארץ ישראל, לטוב ולרע. כתיבה שהמשקל, הכובד וכמו סימני היושן של הזמן מעיקים עליה. משפטים קצרים של גבריות עצורה, כפרים ערביים שלמביט בהם אין מן הסתם מושג על כיבוש, גבולות 67, עם פלסטיני וכל הבלאגן. לרגע זה נותן הקלה, אבל בסופו של דבר ועל אף רגישות מסוימת לגיבורות הנשיות, ובעיקר להגר שסובלת מחייה הבורגניים, הסיפור מסתיים בצורה שמרנית. כמעט מחזק איזו שהיא אמונה של שכר ועונש.
לא כותבים ככה יותר על ישראל או על נשים או על רגשות. האם זה בגלל ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"כשהגיע לתל-אביב נסע לים. החוף היה מלא מתרחצים, והוא המשיך לנסוע לאורך המצוקים שהתרוממו מעל החולות הלבנים והגלים הכו בהם בשלווה. החנה את הג'יפ במקום בו לא היו מתרחצים. הים נגע במצוקים ולא הותיר חול להשתזף בו. התיישב על סלע חד. הסתכל על הים. על הגלים הנמוכים. על סירות-המירוץ הקטנות. הרוח הקלילה יבשה את גבו, שהיה לח מזיעה. נזכר פתאום בבולקין, ושאל את עצמו, איך יש לו כוח לחיות לבד, שם, בקצה המושבה. "ועכשיו, " שאל את עצמו, "אתה לא לבד?" גלים התנפצו על הצוק והעלו קצף לבן. סביב הסלעים שבלטו מתוך המים היו כתמי ירוקת. זוג צעיר הלך בין האבנים. ראה את צחוקם, אך לא שמע דבר. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ריקנות,הגשמה עצמית ומה שבhניהם,עלמה קידר על לוויה בצהריים מאת ישעיהו קורן.
http://kaze.co.il/article.php?num=70
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
