ביקורות ספרים על הספר נוף אבוד : ספורים ברזילאיים
קשה לי אפילו להחליט איך לדרג את הספר הזה. הוא יותר מ"בסדר" אבל פחות מ"טוב".
יש בו סיפור אחד מושלם ונפלא - רוכש האחוזות, שבעיני הוא היחיד בספר הזה - שיש בו גם עלילה, שאשכרה קורה בה משהו, וגם כתוב מעולה ומתאר תיאורים מעניינים (שאת זה יש בעוד סיפורים בקובץ, כמו למשל "האיש שידע יואית").
אני בדרך כלל מחפשת את שלושת המרכיבים - עלילה, איכות כתיבה ואמינות.
סיפורים כמו "נוף אבוד" ו"דו קרב" מצוינים מבחינת הכתיבה, ויש בהם גם תיאורים וסוג של עלילה, אך הם מאכזבים כי הסוף מבעס, וזה ייכנס כאן תחת הגדרת ה"אמינות". ולא כי הסוף עצוב, אלא כי הוא לא מרגיש נכון, לא משאיר איזה קתרז... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מי שאוהב את ספריו של ז'ורז'ה אמאדו יאהב גם חלק מהסיפורים בקובץ הזה... אבל למי שלא מכיר את התרבות והספרות הברזילאית זה לא הספר להתחיל איתו את ההכרה.
האשמה העיקרית היא של העורך פאולו רונאי שהתמקד יותר מדי בשמות המחברים ופחות בסיפורים עצמם, כי את מי מעניינים כיום הפוליטיקה של שנות השלושים או הגיגים ספרותיים משנות הארבעים?
הספר מכיל 21 סיפורים שנכתבו בין 1880-1960 ע"י 18 מחברים (בהם גם סופרת יהודיה) כשרק מחציתם עברו את מבחן הזמן. הפנינים העיקריות: לילה של אדמירל, רוכש האחוזות, נוף אבוד ודו-קרב.
בזמנו חייתי כשנתיים בברזיל, כך שהתרבות הברזילאית קרובה אלי וחבל לי ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|