ביקורות ספרים על הספר שמו היה פרידריך יד ושם
|
רגע, רגע, רגע.
שואה.
מלחמת העולם השנייה.
מוות.
כאב.
דמעות.
משימה לפסח: יומן קריאה.
כן, זו הייתה משימה לקרוא את הספר ולעשות יומן קריאה בפסח [לא עשיתי אותו, אבל קראתי את הספר :P].
זה עצוב. מאוד עצוב. הספר משרה אווירה כבדה.
אבל הספר די קצר.
מזעזע.
אבל קצר.
ומספיק.
לא.
ממש לא.
הכל נגמר מהר מידי.
ומה שהכי מעניין זה שהספר עושה ספויילרים לסוף. וזה מה שיפה בו.
אתה קורא, ונקשר לדמות, ובסוף, הלב שלך נחמץ בצורה כואבת יותר מאשר אם לא היית מכיר אותו.
זה קשה.
אבל קל.
זה ספר שווה קריאה.
מאוד.
מאוד...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
