ביקורות ספרים על הספר מי אוהב חמציצים?

עיניי מביטות מחלון ביתי על הירוק ההולך ונעלם, נכחד לו, והחשש שיבוא יום ולא יהיה קיים יותר אינו מתמהמה לשכן עצמו בנפשי. אני נאנחת. ליבי מר עלי. הבניינים האפרוריים המזדקרים למולי הם ניגוד לעגני לירוק השופע ולריחנות המשכרת אשר חשתי באפי כאשר סיימתי לקרוא ספר זה. ספר שהוא שיר הלל לטבע, שיר הלל ליופי הטבעי והנשגב, שיר הלל לעבודת הכפיים ולסובב אותך. הילדים בספר אינם זקוקים לגירויים מלאכותיים שיספקו להם הנאה, מספיקה הצצה חטופה החוצה וכבר הלב מתרונן והשפתיים מזמרות. הילדים בספר גדלים בקיבוץ ומכירים בעזרת מורם ומדריכם כמעט כל בעל חיים המסתובב בסביבתם... המשך לקרוא

סקאוט