ביקורות ספרים על הספר אני פישוטה או שיחות עם חתול

לא מזמן התנהל דיון באתר, על כתיבת ספרים שדמויותיהן הראשיות הן בעלי חיים והסיפור כאילו כתוב מנקודת מבטם אף על פי שבן אנוש כתב את הספר. נאמר בדיון שכל ניסיון לכתוב דרך נקודת מבטה של חיה, יינחל כישלון חרוץ במבחן האמינות. האמנם? מסתמן שלפחות במקרה אחד, המקרה של הספר הנ"ל, הניסיון נחל הצלחה מסויימת. המפתח לכך - לא לחשוב איך החתול מרגיש. אלא לראות איך החתול מתנהג, ואז המחשבה איך הוא מרגיש תהפוך לקלה למדי. כל כך פשוט, לא? ממש פישוטה! פישוטה, החתול של יניב עברון, בורח כשהוא מריח ריח של סיגריות? משמע, ניתן להבין שהוא לא אוהב את הריח של הסיגריות שהוא מעשן. פישוטה,... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו