ביקורות ספרים על הספר בטון מזוין

תמיד זה קשה לאבד הורה, אבל יותר קשה לאבד אב או אם לטובת דמנציה. לחלוק איתה את אחד ההורים שלנו זה הכי לא פייר ולא שוויוני. היא אוחזת בתוכן ואתה נשאר עם המסגרת החלולה, הריקה. איתי שילוני כתב סיפור עדין וקצר, אומנם קצר, אבל יש בו סמיכות מרוכזת, תמצית של כאב, היפוך תפקידים, ומעין תהליך פרידה. ההבנה הזו שהאדם שהכרנו כל חיינו הולך ומשנה צורה ואופי אל מול עינינו היא לא קלה, וזה תהליך פרידה ממושך, הדורש למידה והסתגלות יום יומית. בפרקים שאינם נושאים מספור או כותרת, מספר שילוני על מהנדס בכיר שהשיטיון נאחז בו. המהנדס נטול השם ייקרא לכל אורך הסיפור "המהנדס", בתו ה... המשך לקרוא

dina