ביקורות ספרים על הספר אל תמהר לעבור
|
גילוי נאות. לא סיימתי לקרוא את הספר,לא בגלל שאינו מעניין ולא משום שהוא כתוב רע, אלא בגלל שתוכנו מזעזע.
הספר מהווה שיעור בהתחמקות וההתעלמות מהאחריות, וחיפוש מתמיד של "נקודות האור" אצל האחרים - האסירים (ז"א חיפוש מקומות שהאחרים דומים לך (הכמעט מושלם), אבל במסווה) - כדי לחפות על חוסר היכולת המוחלט להפנות מבט ביקורתי ואמיתי פנימה...
בן אדם הרג בן אדם, אישה, והדבר הקשה לו ביותר זו השלילה ל 10 שנים של רשיונו, והעיקר לדון אחרים לכף זכות.
הספר הזה מצטרף לעוד ספרים שקראתי לפני 7/10, והייתי בטוח שמייצגים רק מקרי קצה. עכשיו מתגלה שהם ממש לא מקרי קצה, ומהווים "כתובת על ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מה קורה לאדם הכי-לא-פושע כשהוא נכנסת לבית הסוהר? על הריגה...
סיפור שקרה באמת לאלקנה, ואת הקורות אותו, פיזית ונפשית, הוא העלה על הכתב, באופן שכולנו יכולים להתחבר אליו.
להתלבטויות הכי אנושיות, לחמלה ולכעס, לאשמה ולגעגוע.
אלקנה לא נופל למרמור ורחמים עצמיים, והוא לא סוחף בצמיחה רוחנית ותדרים של שפע, אלא באופן מאוד אנושי ואמיץ, בכנות ובקול חף מהטפה, הוא מכניס אותנו לכולם השונה והאחר של בתי הסוהר, לא כניסיון חברתי ולא בעיניים סוקרות, אלא ממש מתוך השטח. בחור בן שלושים בערך, אבא לשניים ומורה בהכשרתו המקצועית, בתוך עולם של דלתות פלדה והיעדר חירות, שהוא קצת מעבד... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים וחזק המאיר באור אנושי את האסירים היושבים בכלא ואת החיים שם.
אלקנה ברכיהו בחור נורנטיבי, בעל משפחה עובד ותורם לחברה וברגע אחד של היסח דעת גרם לתאונה שבה נהרגה אישה. לאחר משפט נשלח לכלא לשנה. במהלך שנה זו כתב את היומן שלפנינו. יומן המלא בחכמה, התבוננות וגם עין טובה. מרגש מאוד ונקרא בנשימה אחת.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|