|
|
|
2.
|
|
במלאת חמישים שנה להיווסדה עדיין מוסיפה החברה בישראל להתפלמס על דרכי הקליטה של העלייה הגדולה של שנות החמישים. דבורה הכהן, היסטוריונית החוקרת את תולדות העלייה לישראל, מאירה היבטים רבים ומורכבים בסוגייה זו, שעדיין רב בה הנסתר על הנגלה. הגרעין והריחיים הוא סיפורו של הנסיון להפנות רבבות עולים לעבודה חקלאית במאות ישובים ברחבי הארץ. המופקדים על העלייה וקליטתה ביקשו להפוך את המוני העולים לא רק לעובדי אדמה אלא למתיישבים ברוחם ובדמותם של מקימי דגניה ונהלל. הספר מגולל את המאמץ המרוכז והיחיד במינו ליישם את רעיון "כור ההיתוך" ואת תגובתם העירנית של העולים החדשים למגמה זו. המחקר מתמקד במושבי הנגב, בוחן את המיפגש המיוחד בין וותיקים לעולים והשלכותיו ועוקב אחר ההתפתחות המפתיעה גם במישור הפוליטי הארצי. דבורה הכהן פירסמה ספרים ומאמרים רבים החושפים את שורשי צמיחתה של החברה הישראלית. ספרה עולים בסערה (1994) הוא מחקר היסטורי ראשון בסוגו על העלייה הגדולה וקליטתה בשנות החמישים....
|
|
3.
|
|
שנים עשר חדשים בשנה, כל חודש ומועדיו, כל חג והסיפור שלו: מסורות ואגדות, מנהגים ותפילות, שירים, סיפורים ומשלים, כמו סימני דרך עומדים להם המועדים לאורך השנה, מצביעים על זמנים רחוקים וקרובים, על ימים של שמחה וימים של עצבות. וכולם יחד מספרים לנו את תולדותיו של עמנו - עם ישראל, ואת ספורה של ארצנו - ארץ ישראל....
|
|
7.
|
|
באחת מהתקופות הקשות ביותר ליהודים באירופה, כאשר רבים איבדו את בתיהם, משפחותיהם ואת זכויותיהם באירופה הנאצית נותרה נקודה אחת של אור – הצלת הילדים והבאתם לארץ ישראל. כיצד התמודד היישוב היהודי בארץ עם בואם? מדוע היו מחלוקות פוליטיות בלתי פוסקות בין ראשי ההנהגה של היישוב היהודי ו"עליית הנוער" בארץ? כיצד חינכו את הילדים? וכיצד התמודדו הילדים עם המצב החדש ללא הוריהם?...
|
|
8.
|
|
במסע מרתק בעקבות הנרייטה סאלד חושפת דבורה הכהן את דמותה של מנהיגה חברתית פורצת דרך. חדורה הרגשת שליחות פעלה מגיל צעיר לתיקון עולם; נגד העוולות בהדרת נשים ומיעוטים, נגד גזענות, לביעור האנטישמיות ולסיוע למהגרים ופליטים. ייסדה את ארגון הדסה, ובו מאות אלפי חברות, והקימה את מערכת הבריאות בארץ ישראל ואת מפעל עליית הנוער. היא בלטה בין המנהיגים היהודים המפורסמים ביותר במאה ה־20.
הנרייטה סאלד (1945-1860), ילידת בולטימור בארצות הברית, חייתה בתקופה הסוערת ביותר בהיסטוריה המודרנית; בעת שגלי ההגירה הגדולים לאמריקה הפכו אותה למדינה רבת־כוח ולריכוז היהודי הגדול והחשוב במהפכות החברתיות ובשתי מלחמות עולם. במאורעות שהייתה עדה להם משובץ סיפור חייה.
מפעליה הגדולים השתרעו בשתי חזיתות, תחילה בארצות הברית, ובעשורים האחרונים לחייה – בארץ ישראל. סאלד נפטרה בירושלים, ואלפים מכל חוגי הציבור צעדו אחר ארונה בהלוויה שלא נראתה כמותה בארץ. היא נקברה בהר הזיתים, אולם האישה המיוסרת בחייה לא נחה בשלום על משכבה אף לאחר מותה.
סיפור חיים הוא גם מסע לנבכי נפשו של האדם. סאלד הייתה דמות חידתית ורבת־ניגודים. ביוגרפיה זו מבוססת על אלפי מסמכים שפזורים בארכיונים בשלוש יבשות. מצוקותיה ותסכוליה מתגלים באין־ספור מכתבים, וביומניה נחשפים כאביה ורגשותיה האינטימיים. רובם מתפרסמים כאן לראשונה, ומתוכם עולה סיפור חיים כובש לב של אישה שהעפילה למרום המנהיגות, אבל הרגישה החמצה בחייה הפרטיים "היו לי חיים עשירים אבל לא מאושרים".
פרופ' דבורה הכהן חיברה מחקרים פורצי דרך. בין ספריה: עולים בסערה (1994) תכנית המיליון (1994) הגרעין והריחיים (1998), ילדי הזמן (2011).
...
|
|
12.
|
|
אסופת המחקרים בוחנת צומתי הכרעות בשנות המדינה, שבפרספקטיבה היסטורית היו להן השלכות מרחיקות לכת על החברה בישראל.
פרקי הספר עוסקים בכמה היבטים: הכרעות שהתקבלו בהסדרי חקיקה דוגמת חוק שיפוט בתי דין רבניים וחוק חינוך ממלכתי;
החלטות שלא נוסחו בחוק, כמו דרכי פעולתו של הממשל הצבאי, אי גיוס בחורי ישיבה לצה"ל ומדיניות פיזור האוכלוסין.
לצד החלטות שעברו הליכי חקיקה וכאלה שלא נוסחו בחוק, נדונות בספר גם נקודות מפנה בחברה הישראלית, כמו סוגיית הקמת יישובים מעבר לקו הירוק,
החלטות בעלות השלכות פוליטיות, מדיניות ואידאולוגיות, השבות ועולות על סדר היום הציבורי עד היום.
בספר מוצגות גם פרשיות מפתח בעלות משמעות פוליטית וציבורית, דוגמת הדחתו של לוי אשכול מכהונת שר הביטחון ערב מלחמת ששת הימים, או הסכם אוסלו. מחקרים אחרים עוסקים בהשפעתן של תנועות מחאה חברתיות ותרבותיות, ובהתארגנויות ספונטניות של אזרחים שתבעו מהממשלה לשנות את מדיניותה.
המחקרים שנקבצו באסופה מציגים פסיפס של הכרעות, החלטות וקווי מדיניות שהתקבלו בסוגיות שונות בשישים שנות המדינה.
המכנה המשותף להן הוא העדר מדיניות ברורה ונהלים מסודרים באשר לדרך קבלת ההכרעות ויישומן.
דרכי התנהלותם של מקבלי ההחלטות, אופי ההכרעות והשלכותיהן הם מסימני צמיחתה הבולטים והייחודיים של החברה הישראלית. ...
|
|
13.
|
|
איש הנגב נועד להיות ספר הערכה והוקרה לזאב צחור, עתה לאחר פטירתו, הוא גם ספר זיכרון.
זאב צחור ( 1940-2016), היה חלוץ במובן הבסיסי ביותר של המושג. כנער עזב את בית הוריו והצטרף לקיבוץ רמת הכובש. לימים עבר לשדה- בוקר שבנגב והיה מזכירו של דוד בן גוריון. מאז מילא הנגב תפקיד חשוב בחייו. הוא פנה לאקדמיה ולאחר שקיבל את התואר ד"ר באוניברסיט ה העברית בירושלים, היה חבר סגל בכיר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא קנה לו שם ומעמד בספרים ומאמרים רבים שלו שעסקו בחקר תנועת הפועלים ובחקר מדינת ישראל.
בשנות ה-90 היה מהמייסדים של מכללת ספיר, פיתח אותה לתפארת ועמד בראשה במשך שנים, קידם אותה למעמד אחת המכללות המובילות בארץ. בהמשך אף היה נשיא המכללה בשנים הקשות בהן היו שדרות והמכללה בכלל זה, חשופות לאיום מתמיד של טילי קסאם מעזה.
לאחר פרישתו מן האקדמיה פירסם את הרומאן על המיפגש המדומיין בין טרוצקי לבין ז'בוטינסקי, ואת האוטוביוגרפיה היינו התקומה, בהם נחשפו בפני הקהל הרחב הן כשרונו הספרותי והן יושרתו. הוא היה לא רק חוקר חשוב ומוכשר אלא גם מנהיג שתרם לקהילה ולפיתוח החיים האקדמיים בישראל.
*
הספר איש הנגב הוא קובץ מאמרים, שנכתבו על ידי עמיתיו, ידידיו ומכבדי זכרו של צחור, מאמרים העוסקים בתחומים מגוונים של היסטוריה ומדעי החברה, בהם היסטוריה ואידיאולוגיה, השכלה גבוהה, מנהיגות, "אדם חדש", ציונות ואימפריאליזם.
פרופ' צחור עסק בכל הנושאים הללו, המייצגים את רוחב היריעה האקדמי שלו. והמשקפים במקביל גם שלבים בחייו ובעיסוקו: עשייה חלוצית, מחקר ומנהיגות אקדמית. ...
|
|
