“אישה עם צ'לו
היא הייתה השכנה שלי, אישה חד הורית, בתקופה שמשפחה כזאת הייתה בלתי אפשרית. היו לה שלוש בנות, אותן היא גידלה בבית קטן ואפרורי. בשעות בין הערביים, ראיתי אותה בתחנה, ממתינה לאוטובוס לחיפה. לצידה היה מונח צ'לו גדול, בו היא ניגנה בהרכבים מוזיקאליים קטנים, או בבתי קפה ריקים לאנשים אטומים. המוזיקה השמימית של הצ'לו שלה הייתה מתנגנת, לא פעם במקביל לעצב בנותיה, שנשארו בודדות בלילה. לעיתים,”