“שוב מצאתי את עצמי מול ספר שירה. לא קל לי עם השירה המודרנית בכלל וספריו של פיני גורפיל לא עושים לי את החיים קלים יותר.
הספר השני של גורפיל הגיע לידיי לפני מספר חודשים ומאז קראתי בו טיפין טיפין, כי זה סוג הספרים שלא נקראים ברצף. העושר הלשוני, משחקי מילים ומשמעויות נסתרות
מאתגרים לא מעט.
שני חלקי הספר - הראשון, שמתמקד באמירה נוקבת יותר על החיים והשני, המחובר לצד הרגשי יותר, יוצרים ניגוד מעניין.”