“קורה שספר מתחיל בעצלתיים, מפתה אותי לעזוב אותו אבל בהמשך מתמלא תוכן וגורם לי לשמוח בו. לעתים הפוך - אני מתחילה לקרוא בהתלהבות, הספר מושך לקריאה אבל הסיפור מתחיל להתמסמס ובסוף אני כבר לא זוכרת ממה התלהבתי בתחילתו.
מרסל - המספר את הסיפור הזה - היה נער בתחילת שנות השישים. נער מודאג מאד, שהיה לו על מה: הוא גדל בלונדון אצל אוליבר - עיתונאי שלא היה אביו אבל תפקד ככזה - אמו נטשה אותו כשהיה תינוק והוא לא”
