|
|
|
1.
|
|
באומץ לב ובנדיבות אנושית יוצאת דופן, חולקת איתנו רות שפירא, מתרגמת ועיתונאית, ממואר אישי יפהפה על אודות המסע לאימוץ בתה בווייטנאם בשנת 1997. מדובר בתיעוד נדיר, שכן אימוץ ילדים מווייטנאם הותר בחלון הזדמנויות מצומצם, שנמשך כשלוש שנים בלבד.
במלחמת יום הכיפורים, בגיל 24, התאלמנה רות שפירא מבעלה יגאל, אחרי שנת נישואין אחת. הם לא הספיקו להוליד ילד משותף ורק כעבור שנים, אחרי ניסיונות כושלים להרות בסיוע הרפואה בישראל, החליטה לאמץ תינוקת בווייטנאם. היא מחזקת את העמדה הגורסת שבמקום להתענות בטיפולי פוריות, מוטב לאמץ תינוק שכבר נולד וזקוק לבית ולאהבה. הבחירה בווייטנאם נולדה בין היתר על רקע האפשרות, באותם ימים, לאמץ שם תינוקות בני יומם כמעט, לעומת המצב במדינות מזרח אירופה.
הספר נקרא בנשימה אחת, בהיותו מסמך מרתק שחומריו האישיים שזורים בשפע מידע על תהליך מתיש ומתסכל, על ארץ רבת מסתורין ועל אהבת אם שנוצרה ברגע אחד של חיבוק. שפירא הייתה נחושה לקבל לידיה את לין שלה , כיום נערה כבת 18, על אף הקשיים, הבלתי צפויים ברובם, שנערמו בדרכה.
זהו טקסט ייחודי - סיפור מסע מופלא, מפעים וכתוב היטב. סיפור ובו רגעים רבים של מתח עצום, חוסר ודאות, ציפייה ובעיקר – אהבה גדולה. סיפור של צמיחה רגשית מעוררת הערכה, של אם שבתה גדלה בלבה ולא בבטנה.
זהו ספר מלא חמלה, שגם חושף את יפי הנוף הווייטנאמי ומעביר בחיות רבה ריחות וצבעים, תרבות וההיסטוריה של המדינה למודת הסבל.
מעבר לספֶרָה המשפחתית והביתית, הטקסט גם נוגע ביחס החברה הישראלית לאימוץ, לילדה שונה במראה, לאם וילדה שלא תמיד ברור מה הקשר ביניהן, החל בדברי עידוד חמים וכלה בשאלות חטטניות.
...
|
|
2.
|
|
ספר זה מביא את סיפוריהן של מי שלא תמיד רוצים לשמוע אותן, נשים שלא פעם שותקות בקשר למה שחוו בעקבות המלחמות: אלמנות צה"ל, בנות זוג של נופלים, אחיות שכולות, נשות פדויי שבי והלומי קרב, יתומות צה"ל, נכות צה"ל וחיילות שנקלעו למצבי קרב.בקולן: נשים בישראל בצל אובדן ומלחמות מתחקה אחרי מסלול חייהן בעקבות האסון ומתמקד בהתמודדותן עם הפער המובנה בחברה הישראלית בין השכול הציבורי, המגולם בשיאו בטקסי יום הזיכרון, לבין התייחסות החברה לשכול הפרטי, שאזכורו מלווה לא פעם במבוכה הדדית. עשרים ושבע הנשים שהתראיינו לספר מייצגות את כל המלחמות והמבצעים הצבאיים שאליהם יצאה ישראל: ממלחמת העצמאות ועד מבצע "צוק איתן", ואת כל גוני הפסיפס המרכיב את החברה הישראלית: יהודיות ובנות מיעוטים, ותיקות ועולות חדשות, עירוניות, בנות קיבוצים ומושבים, חילוניות ודתיות, אשכנזיות ובנות עדות המזרח, ונשים שבחרו להעתיק את חייהן אל מחוץ לגבולות הארץ.זהו ספר חשוב, מרתק וראשון מסוגו, המתאר בכנות ובצלילות, ללא פאתוס וללא סגידה לחללים, לשכול או לגבורה, את עולמן וכאבן של הנשים שנותרו מאחור.רות שפירא, ילידת פינלנד, היא עיתונאית ומתרגמת בכירה של ספרות יפה מהשפות הסקנדינביות. ב-2016 עוטרה כחברה במסדר "כוכב הצפון" השוודי המלכותי על תרומתה להפצת הספרות השוודית בישראל. בעבר כיהנה בתפקיד נספחת תרבות בשגרירות ישראל בסטוקהולם. זה הספר השני מפרי עטה, קדם לו "הירח אותו ירח: אודיסיאה לווייטנאם" (2015). שפירא התאלמנה במלחמת יום כיפור בגיל 24 והיא אם לבת....
|
|
