בתולדות אמונתו של עם ישראל ובמהלך הבנתו את עצמו קיים תהליך מתמיד של השגבת העבר, של הפיכתו ממכלול של עובדות ונתונים לנורמה מחייבת שיש לה תוקף נצחי בחייו ובאמונתו של העם. אולם בד בבד עם ההתקדשות הגוברת של העבר מתחיל להתהוות פער, שגם הוא גדל והולך, פער שבין מציאות החיים על היבטיה השונים ובין המציאות המשתקפת מן היצירה המקראית. ספר דברי הימים הוא, לדעת ד"ר שרה יפת מן האוניברסיטה העברית, מאמץ אדיר לגשר על פני הפער הזה. על - ידי עיצוב - מחדש של תולדות ישראל בתקופתו המכוננת נוצקת משמעות חדשה בשני המרכזים של חיי ישראל: העבר חוזר ונעשה מובן ומשמעותי יותר, וגם יסודות החיים של ההווה מקבלים לגיטימאציה מחודשת. ספר דברי הימים הוא ניסיון רב - חששות לקיים את מלוא המשמעות של חיי ההווה בלי לנתק את הקשר עם מקורות העבר, ויותר מזה: מתוך חיזוק ההיצמדות לעבר וקיום הרציפות בתולדות ישראל ובאמונתו....

ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) הוא גדול פרשני הפשט בצפון צרפת, אבל עד עתה נודעו ללומדים ולחוקרים רק חלקים ממפעלו הפרשני. בפרוס שנת תש"ס יוצא בפעם הראשונה פירושו לספר איוב על פי כתב - יד. שנים רבות נמנה הפירוש הזה עם החיבורים שאבדו ואינם ורק בשנת 1931 נודע לראשונה ברבים שהפירוש האבוד כלול בכתב - יד יקר ערך אשר מצא דרכו לספריית בית המדרש לרבנים בניו - יורק. עוד כמעט שבעים שנה עברו עד שזכה החיבור הזה לראות את אור הדפוס וזכינו אנו להשיבו אל גבולנו. פירוש רשב"ם לאיוב מדגים את מלוא גדולתו של רשב"ם כפרשן המקרא, את מקוריותו ורעננות מחשבתו, את ידענותו וחידושיו המפתיעים. יותר מכול הוא מבטא את משמעות ה'פשט' כשיטה פרשנית בכל עצמתה ומעמיד גשר איתן בין הפרשנות היהודית המסורתית בפסגת הישגיה ובין מחקר המקרא המודרני. החיבור הנוכחי מביא לפני קהל הלומדים את פירוש רשב"ם לאיוב במהדורה ביקורתית מדוקדקת בלוויית מבוא מקיף המעלה את הנושאים העיקריים הנוגעים לפירוש: דמותו, מבנהו, שיטתו, השקפת עולמו, עמדותיו בענייני ספרות ולשון, הלעזים הצרפתיים שבו וכן קורות גילויו ודרכיה של המהדורה. ספר זה הוא תרומה רבת חשיבות לחקר הפרשנות היהודית בתקופת הזוהר שלה ולמחקר ספר איוב. שרה יפת היא פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ומכהנת בקתדרה על שם יחזקאל קויפמן. חלק חשוב ממחקרה מוקדש לתולדות הפרשנות היהודית ובעיקר לאסכולת הפשט שפרחה בצפון צרפת בימי הביניים. מחיבוריה בתחום זה ראוי להזכיר את הספר 'פירוש רשב"ם לקהלת' וכן מאמרים רבים על פרשנים יהודים וחיבוריהם ועל תולדות מחקר הפרשנות בדורות האחרונים....

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ` שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. רשימת מאמרים המופיעים בכרך זה: שמואל אחיטוב פרופ` משה אילת, ז"ל (1925–2009) רפאל הריס פרופ` יוחנן מופס, ז"ל (1932–2009) בוסתנאי עודד אברהם מלמט, ז"ל (XX19–2009) מקרא יאירה אמית פולמוסים סמויים בפרשת יהודה ותמר איציק פלג שתי קריאות בחזון אחרית הימים: מה בין השלום בנבואת אחרית הימים בישעיה ב, ב–ה לשלום בנבואה התאומה במיכה ד, א–ה טובה גנזל למשמעות המשך קיומו של צום השביעי בימי שיבת ציון שלמה בכר מה בין חליצת הנעל לשליפתה: תכלית אזכור שליפת הנעל במגילת רות (ד, ז) המקרא בזיקתו למזרח הקדום רוני גולדשטיין הערות על תהלים צא לאור הספרות האכדית מגילות מדבר יהודה וספרים חיצונים נעמה באומגרטן-שרון האם התרגומים היווניים לירמיה ולתרי עשר יצאו מתחת ידי מתרגם אחד? בחינה על פי מספר דוגמאות מספר צפניה תולדות הפרשנות יהונתן יעקבס האם הכיר רד"ק את פירוש רשב"ם לתורה? אלעזר טויטו ההתמודדות עם הנצרות בפירושו של רמב"ן לתורה כרמיאל כהן פילוסוף, איש הלכה, ופרשן מקרא – ר` לוי בן גרשום וביאורו לתורה חנן גפני בין פרשנות לנוסח: יעקב רייפמן ומדרש ל"ב מידות ביקורת ספרים בוסתנאי עודד גאולה אחר גלות [על: שלום מ` פאול, ישעיה: פרקים מ–סו, עם מבוא ופירוש (מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא), ירושלים: עם עובד והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ח: א (ישעיה מ–מח, טו + 283 עמ`), ב (ישעיה מט–סו, יב + עמ` 285–619)] יונתן בן-דב דת הספר: מסדנת הסופר אל החזון השמימי [על: Karel van der Toorn, Scribal Culture and the Making of the Hebrew Bible, Cambridge, Mass. and London: Harvard University Press, 2007, x + 401 pp.] ערן ויזל `עושים אוזנים לתורתם של פרשנים, כאוזני כלי שאוחזין אותו בם` [על: שמואל ורגון, עמוס פריש ומשה רחימי (עורכים), מנחות ידידות והוקרה לאלעזר טויטו (עיוני מקרא ופרשנות, ח), רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן ומכללת אורות ישראל, אלקנה, תשס"ח, 711 + xxxvii עמ` תקצירים באנגלית] נעם מזרחי `לשון חכמים תיטיב דעת` [על: דניאל סיון, דוד טלשיר וחיים כהן (עורכים), צָפְנַת פַּעְנֵחַ: מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאות לו שישים וחמש שנה, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשס"ט, כג + 397 + 170* עמ`] ...

בשיתוף - המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל האוניברסיטה העברית בירושלים פרשנות המקרא על דרך הפשט היא אחד מביטוייה החשובים ורבי-העניין של היצירה היהודית לדורותיה. המתודולוגיה של הפשט מקבלת ביטוי מגוּון ורב-רושם בפרשנות המקרא היהודית למן ימי הביניים. היא חוצה גבולות גאוגרפיים וכרונולוגיים, עוברת בתנופה מארצות הנתונות לשליטת האסלאם אל אירופה הלטינית, ומימי הביניים עד העת החדשה. ספר זה מציג כיוונים חדשים במחקר פרשנות המקרא היהודית על דרך פשט. את המאמרים הכלולים בו כתבו בכירי החוקרים בתחום, והם מציגים תמונה היסטורית רחבה שמייצגת את ראשית ימיה של פרשנות הפשט, את נקודת השיא שלה ואת ביטוייה המאוחרים. התמונה רבת-הגוונים של היוצרים והחיבורים העולה מן המאמרים היא עדות לפריחה של מחקר פרשנות המקרא היהודית ולהתרחבות נושאי המחקר שלו בדורות האחרונים. עורכי הספר, פרופ' שרה יפת וד"ר ערן ויזל מן החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, הם חוקרים מובהקים של פרשנות המקרא היהודית על דרך פשט. ספרהּ האחרון של פרופ' יפת, 'דור דור ופרשניו', מאגד את החשובים שבמחקריה בתחום הפרשנות (ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ח), והוא מצטרף לספריה על פירושי רשב"ם לאיוב, לשיר השירים ולקהלת. ספרו של ד"ר ויזל יוחד לפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים (ירושלים: מאגנס, תש"ע)....

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. ישנם בספר תוכן עניינים ותקצירים באנגלית....

אסופה זו כוללת את מחקריה של שרה יפת בתחום פרשנות המקרא, ובמיוחד פרשנות הפשט היהודית בימי הביניים, שהגיעה לשיא פריחתה ביצירתם של פרשני צפון צרפת במאות האחת עשרה עד השלוש עשרה. המחקרים מבוססים על עיון מדוקדק ביצירתם של הפרשנים, בירור דמותם הספרותית של החיבורים הפרשניים, גילוי מקורותיהם ביצירה היהודית לדורותיה, ניתוח השקפותיהם של הפרשנים בכל התחומים שעבודתם נגעה בהם, ועמידה על תרומתם ללימוד המקרא ולמחקרו. המחקרים מיוסדים על הכרה מעמיקה ורבת פנים של עולמם החברתי והאינטלטואלי של הפרשנים לדורותיהם, ושל ההקשרים ההיסטוריים שבמסגרתם פעלו. מן האסופה כולה עולה דיוקן מורכב ומרתק של יצירה רוחנית רבת פנים שתפסה מקום מרכזי בתולדות היצירה היהודית, ושל תפקידה הרוחני והחברתי בחברה היהודית.שרה יפת היא פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בחקר המקרא לשנת תשס"ד. פרופ' יפת היא מראשי הדוברים בתחום פרשנות המקרא, ובמיוחד בחקר יצירתו הפרשנית של רשב"ם, והיא הוציאה לאור שלושה מפירושיו במהדורות מדעיות: הפירושים לקהלת (תשמ"ה), לאיוב (תש"ס) ולשיר השירים (תשס"ח). מלבד פועלה רב השנים בחקר פרשנות ימי הביניים, היא קנתה לה שם בן לאומי במחקריה בתחומים שונים של חקר המקרא, ובמיוחד בחקר ההיסטוריוגרפיה המקראית בתקופת שיבת ציון. ספרה 'אמונות ודעות בספר דברי הימים ומקומן בעולם המחשבה המקראית' ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק בשנת תשל"ז (הדפסה שנייה: תשנ"ה). ספר היובל לכבודה, 'ש"י לשרה יפת', ראה אור אף הוא במוסד ביאליק בשנת תשס"ח....

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה.המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר....

"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים....

דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר, דברי הימים א, מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר, דברי הימים ב, ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות. מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים....