“למרות שאני קורא די-מהר באנגלית לקח לי זמן די רב לסיים את הספר הנ"ל... מדובר בספר רחב יריעה של יותר מחמש מאות עמודים, שהודפס כנראה בכוונת מכוון, בגופנים קטנים שמיועדים במיוחד לספרי כיס. לו הוא היה מודפס בגופנים רגילים הוא היה משתרע לפחות על שבע-מאות או שמונה-מאות עמודים... חשבתי על כך שלכל חברה יש את המוסר שלה ובו בזמן גם את המוסר הכפול שלה. כי הסיפור שמספר לנו הספר הזה לא יכול היה באמת להתרחש בע”

“אורחאן פמוק זכה בפרס נובל לספרות בשנת 2006. התחלתי לקרוא את הספר הזה עם המון ציפיות וכברת דרך נכבדה לא הבנתי מה העניין. אולם לאט לאט שקעתי בעולמו ההזוי של המספר המתאר סיפור אהבה אובססיבית אל קרובת משפחתו הרחוקה על רקע איסטנבול של שנות ה-60 ו-70, עם המתח בין הרצון להחשב מודרני ואירופאי והמסורת האיסלמית הנוקשה והמגבילה. הספר מרתק, מטריד ומאתגר בתיאור הבלתי מתפשר של נבכי נפשו של המספר וסבך רגשותיו. ל”

“ספר מעניין ביותר כביכול כתוב על נושא כיסוי הראש של נשים בתורכיה - כתוב בצורה מאד מיוחדת אם כי בסופו קצת מאכזב או שלא הבנתי את "הפואנטה" שלו. בכל מקרה די מעניין אפילו מרתק בחלקים מסויימים שלו כאשר יש נקודת ראות של איש תורכי ש"ירד" לגרמניה ואת יחסו לאיסלמיזציה של מדינתו וראייתם של התורכים את "היורדים" שלהם...”

“למרות שאני קורא די-מהר באנגלית לקח לי זמן די רב לסיים את הספר הנ"ל... מדובר בספר רחב יריעה של יותר מחמש מאות עמודים, שהודפס כנראה בכוונת מכוון, בגופנים קטנים שמיועדים במיוחד לספרי כיס. לו הוא היה מודפס בגופנים רגילים הוא היה משתרע לפחות על שבע-מאות או שמונה-מאות עמודים... חשבתי על כך שלכל חברה יש את המוסר שלה ובו בזמן גם את המוסר הכפול שלה. כי הסיפור שמספר לנו הספר הזה לא יכול היה באמת להתרחש בע”

“אורחאן פמוק זכה בפרס נובל לספרות בשנת 2006. התחלתי לקרוא את הספר הזה עם המון ציפיות וכברת דרך נכבדה לא הבנתי מה העניין. אולם לאט לאט שקעתי בעולמו ההזוי של המספר המתאר סיפור אהבה אובססיבית אל קרובת משפחתו הרחוקה על רקע איסטנבול של שנות ה-60 ו-70, עם המתח בין הרצון להחשב מודרני ואירופאי והמסורת האיסלמית הנוקשה והמגבילה. הספר מרתק, מטריד ומאתגר בתיאור הבלתי מתפשר של נבכי נפשו של המספר וסבך רגשותיו. ל”

“ספר מעניין ביותר כביכול כתוב על נושא כיסוי הראש של נשים בתורכיה - כתוב בצורה מאד מיוחדת אם כי בסופו קצת מאכזב או שלא הבנתי את "הפואנטה" שלו. בכל מקרה די מעניין אפילו מרתק בחלקים מסויימים שלו כאשר יש נקודת ראות של איש תורכי ש"ירד" לגרמניה ואת יחסו לאיסלמיזציה של מדינתו וראייתם של התורכים את "היורדים" שלהם...”