ב - 17 בנובמבר 1916 נטל יצחק יפה, בן עשרים, אקדח שהיה מונח תחת כר מיטתו של חברו לחדר בבית דודו בצלאל יפה, שבשדרות רוטשילד 1 בתל - אביב הקטנה, הצמידו לרקתו ולחץ על ההדק. כך נקטעו חיי אדם ברוך כשרונות, תלמיד המחזור הרביעי של הגימנסיה "הרצליה" - בן כתתם של דוד הכהן ועדה שרתוק (גולומב), נחום גוטמן, אורי קיסרי ויונה גרינשפון (בן - יעקב) - ונשתכחו עד מהרה בשקעם במצולות הזמן. נקטעו ונשתכחו אבל לא נכחדו. מפני שיצחק יפה כתב יומן - אולי יומן עברי ראשון שנרשם בארץ - ישראל או זכה להיגאל בה - אשר חלקו האחרון אבד ואיננו, אך חלקו נתגלה לפני זמן - מה ב"גניזה" משפחתית תל - אביבית, ועכשיו הוא מתחייה ומחייה אדם ותקופה, מאיר וחושף סביבה חיצונית, אך בעיקר נוף פנימי של אדם בעל נפש ייחודית, עשירה ובעייתית, מתייסרת עד מוות בתהייתה: מה הם החיים?...