“קראתי חצי והנחתי את הספר מידי.
באיזשהו שלב נמאס לי מ"מר טלביזיה", שכל חויה שלו מתחילה ומסתיימת בתקשורת עיתונאית. הוא מעיד על עצמו שהוא נשוי למדיה וממשיך ומספר על כך עוד ועוד עד שזה הופך טרחני.
החלק הראשון, המספר על התבגרותו, דוקא די מעניין.
חיפשתי אזכור כלשהו לנושא השיער - צבוע? פאה? השתלה? טבעי? אך לא מצאתי. הבנאדם כבר בן שמונים כמעט, אז מה נסגר עם זה? זה כנראה הטאבו היחידי של חיים יבין.”