» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (48):
ספרים שצריך לקרוא,
למה? כובע!,
ספרי שירה שאני אוהב,
הספרייה העברית בברלין,
סיפורת - מקור,
סיפורת - מקור - עוד,
שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה,
כחדש,
ספרות שלי,
לקריאה עתידית,
האוניברסיטה המשודרת שלי,
להעביר את הספר לB,
עיון,
One Eye Symbolism ,
ספרות_עיון וחקר,
שירה,
Wishlist - שירה,
על שירה ומשוררים,
ספרים שקראתי ואהבתי ,
קראתי,
שירה - לקרוא,
שירה,
שווים כל רגע,
ספרים שקראתי,
ספרים ,
new,
סימונים / מרקר / קישקושים,
סימן קריאה !,
עבריות,
רשימת המשאלות - מקור,
פרקי חיים (אוטו/ביוגרפיות),
שווים ונדירים,
שירטוב למה רע,
ממתינים על מדפי,
שירה ומחזות שלי,
שירה,
ספרות,
שירה,
רוצה לקרוא,
מרץ 2010,
ספרות מתורגמת ,
שירה,
רוצה לקרוא 3>,
.,
שירה למכירה,
תומחר ,
ספרות - על סופרים, על ספרים, על שירה ומשוררים,
= ניתן להשיג בחיפה (זמנית) = ,
עוד ...
|
|
1.
|
|
מזשיר, צירוף הלקוח משיר של דוד אבידן, כשמו כן הוא: יש בו ניסיון לספר לקוראי השירה מה זה שיר. לכאורה סוגיה פשוטה; למעשה לא פשוטה כלל. שוב ושוב שואלים את עצמם חובבי השירה הנבוכים: מה נשתנה טקסט שקוראים לו שיר מכל טקסט אחר? האם יש בו מילים "פיוטיות" יותר? והאם יש בכלל מילים "פיוטיות" ו"לא פיוטיות"? האם די לו שייכתב בשורות קצרות כדי שיהיה שיר? או שיתאר שקיעת שמש ורודה וערגת אוהבים? ואם לא די באלה, אולי אין כלל הבדל מהותי בין טקסט הנקרא שיר לשאר טקסטים, וכל ההבדל טמון בגישת הקורא עצמו, בידיעה שלו שהוא קורא שיר? ומהי אותה תחבולה סגנונית שקוראים לה מטפורה? והאם היא בכלל סגנונית? אולי מדובר בצורת חשיבה יותר מאשר בתופעה לשונית? ומהם אימז' ודימוי וסמל, הנראים לקוראים דומים כל - כך למטפורה עד שאינם מבינים מדוע ראוי לציין אותם במונחים נפרדים? האם יש אפשרות למצוא איזה מכנה משותף לכל תכונותיו הצורניות של השיר - החרוז, המשקל, התקבולת? ומהם סוגי החרוז וכל השאר? ומהם סוגי השיר? ומהו היחס בין אמנות השיר לאמנות הציור? וכיצד מתייחס השיר לשירים אחרים? בכל שפע השאלות האלה דן המדריך המקיף הזה, בדרך שווה לכל נפש, מדויקת ועדכנית מבחינה תיאורטית, דרך שהופכת אותו לספר יסוד בתחום הוראת השירה. המפר זרוע דוגמאות מן השירה העברית ומן השירה העולמית ומסופחים לו מילון מפורט למונחי השירה ומפתח נושאים, מחברים ויצירות. שמעון זנדבנק, מבקר ומתרגם, כיהן שנים רבות בתפקיד ראש החוג לסרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית, והוא מרבה לכתוב על שירה. בתחום זה פרסם, בין השאר, ארבעה קובצי מסות ומחקרים: "שתי בריכות ביער" (1976), "השיר הנכון" (1982), "מגמות - יסוד בשירה המודרנית" (1990) ו"הקול הוא האחר" (2001). עם תרגומי השירה שלו נמנים "סיפורי קנטרברי" לצ'וסר, "הסונטות" לשקספיר, "סורג - שפה" לפאול צלאן, "אלגיות דואינו" לרילקה ו"מבחר שירים" לייטס. תרגומיו זיכו אותו בפרס טשרניחובסקי (1984) ובפרס ישראל (1996)....
|
|
3.
|
|
ספר זה מציע מעין תבנית משולשת לסיווג שלל המגמות המתרוצצות בשירה המודרנית. שלושת קדקודי המשולש המתמקדים במשורר, בעולם וביצירה, והם: צורה מוקצנת של הסובייקטיביזם הרומנטי, שיבה לקלאסיציזם אובייקטיבי, ואוטונומיה של הטקסט כלשעצמו. פרקי הספר דנים בזרמים העיקריים ובמשוררים המרכזיים של המודרנה, כדרך שהם משתבצים בתבנית משולשת זו: בודליר, רמבו, הסוריאליסטים והאקספרסיוניסטים - בקדקוד הרומנטי; האימאג`יסטים, האימפרסיוניסטים, הפוטוריסטים ורילקה - בקדקוד ה``אובייקטיבי``; מלארמה והסימבוליסטים - בקדקוד ה``אוטונומי``. כן נידונים כמה תיאורטיקנים של המודרניזם, וכמה התפתחויות פוסט-מודרניסטיות....
|
|
5.
|
|
משקספיר ועד פול מקרטני, מהיינה ועד אמילי דיקינסון: אנתולוגיה של שירי אהבה מארצות המערב, חמש מאות שנה וחמש שפות.
בחר, תירגם והעיר שמעון זנדבנק, חתן פרס ישראל לתרגום שירה, שבין תרגומיו נמצאים בין השאר 'סיפורי קנטרברי', הלדרלין, ייטס, רילקה ופול צלאן....
|
|
6.
|
|
מבחר זה משירת אנגליה בתרגום עברי מקיף שבעים משוררים ואלף שנות שירה: החל בשיר האנונימי "הנודד" מן המאה ה־10 וכלה במשורר טד יוז, יליד 1930. מיוצגת כאן השירה האנגלית הקדומה, שירת האנגלית ה"בינונית" (צ'וסר), שירת הרנסאנס (סידני, ספנסר, שקספיר, קמפיון, בן ג'ונסון), הבארוק (דון, הרברט, מארוול, וון, מילטון), ההשכלה (דריידן, פופו, ד"ר ג'ונסון), הרומנטיקה (בלייק, וורדסוורת, קולרידג', קיטס, ביירון, שלי), המאה התשע־עשרה (טניסון, בראונינג, ארנולד, הארדי, הופקינס) והמאה העשרים (לורנס, ייטס, אליוט, גרייבס דילן תומאס, אודן). לאנתולוגיה מבוא כללי וכן הקדמות קצרות לכל אחד מן המשוררים.
שמעון זנדבנק, חתן פרס ישראל לשנת 1996, הוא ראש החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, ירושלים....
|
|
8.
|
|
"את הדמויות החשובות בחיי אני מחלק לאבות ואחים. היה לי אבא אחד והיה לי אח אחד ואני מכפיל אותם ושב ומכפיל אותם. על הכפילים האלה אני רוצה לכתוב". שמעון זנדבנק, חוקר, מבקר ספרות ומתרגם שירה רב השראה, חתן פרס ישראל לתרגום, מעלה זכרונות ומחשבות על ילדותו בתל - אביב המנדטורית, על מות אביו, על אהבתו לשירה ומדוע תירגם שירים ולא כתב, על קפקא, צלאן והלדרלין שתירגם ואימץ ללבו ועל ייטס ורילקה שתירגם ולא אימץ ללבו, על לאה גולדברג ודן פגיס, על קשר לארץ הזאת וזרות בארץ הזאת - ועל אורי אחיו, שלזכרו הספר מוקדש....
|
|
11.
|
|
חזי בלום, עורך בהוצאת ספרים, רוקם תכנית סודית לרצוח את בן-דמותו חיליק אגוזי ולרשת את מקומו, אלא שבאה אשתו של חזי ומסכלת את תכניתו בדרך בלתי צפויה. מאחורי התכנית שסוכלה – כשלונו של אדם לצאת מעורו, שאינו חביב עליו; ובמקביל לכך, כשלונו לצאת אל זולתו ולאהוב.
...
|
|
12.
|
|
בהמשך לספרו שתי בריכות ביער )1976( דן שמעון זנדבנק בקובץ מסות זה בהקשרים ומקבילות נוספים בין השירה העברית לשירת העולם. בין היתר הוא עוסק בקשרים בין אברהם בן - יצחק והופמנסטל, יעקב שטיינברג ובודלר, אלתרמן ורסין, עמיחי ואלזה לסקר - שילר, זך וגרטרוד סטיין, ועוד. את הדיון ביוצרים האינדיבידואלים מקשר המכנה המשותף של "הקול הוא האחר", כלומר הפריצה מגבולותיו המרופטים של האני הבורגני - קונבנציונלי ופלישת האחר - השונה ממנו וגדול ממנו - אל תוכו....
|
|
14.
|
|
אֶפְשָׁר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת
מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁתִּזְרַח אוֹ
שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁתִּזְרַח מִפְּנֵי שֶׁהִיא זוֹרַחַת.
(ווֹלס סטיבֶנס)
אנתולוגיה זו, בתרגומו של שמעון זנדבנק, מוקדשת לשירת שתי תנועות גדולות בשירה המודרנית: התנועה האקספרסיוניסטית הגרמנית, ולעומתה התנועה האימג'יסטית האנגלו-אמריקנית. שתיהן קמו בשנות העשרֵה של המאה העשרים, ואין לתאר את אופיה של השירה המודרנית בלי העקבות שהשאירו. האקספרסיוניזם ביקש לבטא את עולמו הפנימי של האדם האירופי בתקופת המשבר של ערב מלחמת-העולם הראשונה והשנים שלאחריה, ואת הביטוי הפנימי הזה אפשר לראות כרומנטיקה מוקצנת, סוערת, שסועה ואפוקליפטית. לעומתו, עצם השם 'אימג'יזם' מצביע על התמקדות באימז' הקונקרטי, בתמונה חיצונית ולא בביטוי של רגש פנימי.
האימג'יזם הגיב נגד הסובייקטיביות באמצעות הסתכלות אובייקטיבית, נקייה ואפילו פרוזאית במציאות החיצונית. הבו-זמניות של שתי התנועות האלה, המנוגדות לכאורה תכלית הניגוד, מגלמת את הפיצול שביסוד השירה המודרנית: ביטוי העולם הפנימי מצד אחד, הסתכלות בעולם החיצוני מצד אחר, או "מנורה" מחד ו"ראי" מאידך.
המבחר 'התשוקה והשמש' מביא משירתם של 29 משוררים. נמצא בו שירים של כמה מגדולי השירה הגרמנית, כגון אֶלזֶה לַסקֶר-שילר, גיאורג טראקל, אלפרד ליכטנשטיין וברטולט ברכט; ומן העבר האחר כמה מגדולי השירה האנגלו-אמריקנית, כגון ווֹלַס סטיבנס, ויליאם קרלוס ויליאמס ועזרא פאונד.
המתרגם שמעון זנדבנק – חתן פרס ישראל לתרגום שירה וגדול מתרגמי השירה שלנו היום – הוסיף לתרגומיו מסה רחבת-היקף על שתי התנועות האלה, אופיין, תולדותיהן והניגוד הקוטבי ביניהן, ניגוד אשר מתברר שבסופו של דבר יש למַתנוֹ: האנתולוגיה מראה שהוא מחַפה על קרבת נשמות עמוקה שברגישות המודרניסטית.
...
|
|
15.
|
|
בלשון בהירה וצלולה ובברק מחשבתי נדיר כותב שמעון זנדבנק במשך כחמישה עשורים על אודות חיי הספרות והתרבות הישראליים, המקוריים והמתורגמים, וכתיבתו המחקרית והמסאית שבתה את לבם של רבים. הוא מזמין אותנו לחשוב מחדש על קאנון ועל שוליים ומפנה את תשומת לבנו למורכבותו של החומר הספרותי ולזוהרן של המילים.
בספר זה כונס לראשונה מבחר מאמרים ומסות שפרסם זנדבנק מאז 1982 ועד היום במוספי ספרות של העיתונים היומיים ובכתבי-עת ספרותיים. שאלות בלתי-צפויות בביקורת התרבות; עיונים בשירה העברית מתוך גישה אישית הפטורה מיובשנות אקדמית; עיונים בספרות העולם, פרי עיסוק רב-שנים בחקר הספרות; שאלות בתרגום שירה שמקורן בניסיונו העשיר כמתרגם רב-פעלים – כל אלה ועוד נמנים עם תחומי ההתעניינות המגוונים של זנדבנק, הנפרשים בספר זה באופן מעורר השראה.
שמעון זנדבנק (יליד 1933) הוא חתן פרס ישראל לתרגום שירה לשנת תשנ"ו. כיהן שנים רבות בתפקיד ראש החוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. חבר האקדמיה ללשון העברית. בין ספריו נמנים ספר יסוד בהוראת השירה ותרגומים למיטב סופרי העולם, משורריו ומחזאיו....
|
|
