|
|
|
1.
|
|
סיפורו של סטודנט ישראלי בבית-ספר גבוה לאומנויות התיאטרון בסטראסבורג, צרפת,סוף שנות ה-50 שזור ביומנו העכשווי של אותו סטודנט, שהפך בהפרש של 30 שנה לדיפלומט בשרות שר החוץ הישראלי.
איו ודרה, מארי-קלייר ומאני, סנדי, ביל, ראזאק, עבאס מם הלגיון ו"הדה גאבלר" הצהובה מתחנת הרכבת;
כל אלה אוהבים ורעבים, נפרדים ונודדים, חיים ומתים, חוזרים ובאים מן העבר הרחוק אל ההווה עמוס הזכרונות, כשהם מלווים בבלוז.
בלוז לא רק כאקורד של אווירה, של עצב או מחאה, אלא כאינטרמצו העומד על משמר דיוקם של דברים.
וכל זאת, בעטו הפיוטי והצבעוני של המשורר, מספר, מתרגם ועורך, משה בן-שאול. ...
|
|
5.
|
|
די. כמה ספרים שמנים אפשר לכתוב?
הפעם החלטתי לאסוף למענכם, קוראי הצעירים, חמישה סיפורים שהם לא קצרים-קצרים ולא ארוכים-ארוכים. חמישה סיפורים המתרחשים בירושלים, אך לא רק בה. תמצאו בהם את ידידנו המשותפים הוותיקים: יונתן ונומי, אדי והפסלת שונרא, אך תגלו גם אנשים חדשים כמו מלך טונגה והאדון ארמן.
אם תהנו מן הסיפורים, אל תשכחו להגיד לי זאת, בסדר?!...
|
|
6.
|
|
שירה, הוצ` זמורה ביתן 1989; אדם פולו, הוצ` הקיבוץ המאוחד, 1995. כן הופיעו שני ספרי שירה של משה בן-שאול בצרפתית (בהוצאת CARACTERES פאריס). מלבד שירה פרסם קובצי סיפורים, רומן להתראות חיי וספרים רבים לילדים ולנוער. זכה בפרסים ספרותיים, ביניהם פרס ראש הממשלה, פרס אקו``ם ופרס זאב לספרות ילדים ונוער על מפעל חיים....
|
|
