שירת החול העברית החלה להיכתב בשלהי המאה התשיעית בהשפעת השירה הערבית, לאחר שזו כבר התגבשה כשירה חצרנית המקדשת את תענוגות החיים, אך יחד עם זאת ממשיכה לשמר רבים מן הערכים שאיפיינו אותה בראשיתה בתקופהת הג'אהליה. השירה העברית נכתבה אפוא על פי כללי השירה הערבית הן מבחינת התכנים הג'אהליים והחצרניים, הן מבחינת הפרוזודיה (משקל וחריזה) והן מבחינת התפישה הלשונית והמרקם הרטורי. מכאן, שאין כל אפשרות להבין את השירה העברית לאשורה בלא שתעומת עם השירה הערבית שממנה הושפעה ושממנה נטלה ערכים רעיוניים, צורניים, פואטיים ולשוניים בלא גבול, עד כי יש המגדירים אותה - אמנם שלא בצדק - כשירה המתייחדת מן השירה הערבית בלשונה העברית. אך המפתח לפיצוח מהותה של השירה העברית בימי הביניים אינו רק בחשיפת קשריה אל השירה הערבית ובהגדרתם, אלא גם, ואולי יותר מכך, באיתור מאפייניה הייחודיים, שבהם התגדרה בעקשנות נוכח השירה הערבית. תפישה ביקורתית חדשנית זו היא עיקר עניינו של הספר, והיא המקשרת כחוט השני בין פרקיו השונים המציגים את הסוגות הצורניות והרעיוניות של השירה העברית בימי הביניים....

השירה העברית בתימן ידועה לפחות מן המאה ה-12. למן המאה הזאת היא נכתבת בהשפעה ברורה של שירת תור הזהב בספרד. במאות ה-16 וה-17 החלה שירת תימן להתגבש כאסכולה בפני עצמה, ותפנית הגדולה חלה בה כאשר יוסף בן ישראל ובן משפחתו הצעיר ממנו, ר' שלום שבזי (1619–1680+), החלו לכתוב שירה בהשפעת ה'חומיני' – אסכולה ייחודית של שירת תימן המוסלמית. ר' שלום שבזי כבש בסערה את שירת תימן, מאפיל על כל המשוררים היהודים שחיו בתימן לפניו וגורם לכך שכל המשוררים שבאו אחריו בארץ זו היוו אך חיקוי חיוור ליצירתו הגדולה. מכל הדמויות הרוחניות הגדולות של יהדות תימן לדורותיה, שבזי הוא הדמות החשובה והידועה ביותר. יצירתו נפוצה בכל רחבי תימן. שירתו, שבימי נעוריו התאפיינה בליריקה אישית על רקע מצבו הכלכלי הקשה (הוא היה אורג במקצועו), הפכה עד מהרה לביטוי הולם ביותר לרחשי גולת תימן – תינוי סבל הגלות הקשה והתקווה העזה והיציבה לביאת המשיח, לקיבוץ גליות ולגאולה. שירת שבזי היתה חלק בלתי נפרד מחיי כל משפחה וכל קהילה יהודית בתימן ונשמעה דרך קבע בסעודות השבתות והמועדים ובמהלך טקסי החתונה. שמונים ושלושת שירי שבזי הכלולים בכרך זה מהווים האסופה המדעית הראשונה של שיריו. שירים אלו, המובאים באחד עשר מדורים, מייצגים את כלל יצירתו (ידועים כשמונה מאות וחמישים שירים משלו) המצטיינת בגיוונה הסוגתי ובעושרה הלשוני. בסדרת שירת תור הזהב ראו אור גם: שירת שלמה אבן גבירול, שירת יהודה הלוי, שירת יהודה אלחריזי, שירת טדרוס אבולעאפיה, שירת משה אבן עזרא שירת אברהם אבן עזרא, שירת שמואל הנגיד ובן המלך והנזיר. הסדרה היא חלק מפרויקט ספרות מופת עברית של מרכז הספר והספריות בסיוע משרד התרבות והספורט. יוסף טובי הוא פרופסור אמריטוס לשירה העברית בימי הביניים בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה וראש מרכז בן-שלום לחקר יהדות תימן במכון בן צבי, ירושלים. הוא פירסם ספרים ומאמרים רבים על הזיקות הרוחניות, התרבותיות וההסטוריות שבין היהדות לאיסלאם בימי הביניים ובזמן החדש. טובי הוא גם עורכם של שני כתבי העת: "תימא" - לחקר יהדות תימן ותרבותה, ו"בין עבר לערב" – המגעים בין הספרות הערבית לבין הספרות היהודית בימי הביניים ובזמן החדש. פלטיאל גיאת הוא תלמיד מחקר בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. הוא חוקר את דמותה של ארץ ישראל בקרב יהודי תימן בגלות ולאחר עלייתם ארצה. ...

ר' יחיא צאלח (נפטר 1805), גדול חכמי תימן במאה הי"ח ומעצב דמותה הרוחנית והחברתית בעת החדשה. בין יצירותיו חיבורו ההיסטוריוגראפי הנודע בשמו "מגילת תימן", שבו הוא סוקר את תולדות יהודי תימן בכל שנות גלותם. ד"ר יוסף טובי ההדיר את המגילה וליווה את הספר בהערות משוות מפורטות, שיש בהן כדי לסכם את ידיעותינו על יהודי תימן על־פי המחקר המודרני. ד"ר טובי הוסיף לספרו חמישה פרקים בהם דן בהרחבה במאורעות ובדמויות מרכזיים, כגון השבתאות בתימן ותוצאותיה גזירת העטרות תכ"/1667) וגלות מוזע (תל"ט/1679), שהן מן המאורעות המרכזיים בתולדות יהודי תימן במאות השנים האחרונות. המחבר עשה שימוש נרחב במחקר המודרני לצד מקורות לא ידועים מתוך כתבי-יר יהודיים ומתוך הספרות הערבית של הדת הזיירית בתימן. באופן זה נתבררו פרשות עלומות מקורותיהם של יהודי תימן. בעבודה מדוקדקת, של איסוף פרט לפרט, צייר המחבר תמונה נאמנה וראשונית מחיי יהודי תימן, במאות הי"ז והי"ח. המחקר גם שופך אור על דיוקנאותיהן של שתיים מן המשפחות החשובות בקרב יהודי תימן, שרבים מבניהן נשאו תפקידים מרכזיים בהנהגת הקהילה משפחות עראקי וצאלח. מחבר הספר, ד"ר יוסף טובי, מרצה לספרות עברית של ימי הביניים באוניברסיטת חיפה ולתולדות היהודים בארצות האיסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים, פירסם עד עתה שורה ארוכה של ספרים ומחקרים בנושאים אלו. בין ספריו: "יהודי תימן במאה הי"ט" (תל־אביב תשל"ו): "כתבי היד התימניים במכון בן צבי" (ירושלים תשמ"ב): "פיוטי רב סעדיה גאון" (ירושלים תשמ"ב)....

שלושים וחמישה חוקרים ידועי שם מכל אוניברסיטאות ישראל וממוסדות אקדמיים מעבר לים, באירופה ובארה"ב, חברו יחד להביע את הוקרתם הרבה לפועלו המחקרי, שבוודאי ימשך גם לאחר פרישתו. תחומי המאמרים המגוונים מעידים על רוחב פעילותו המחקרית של פרופ’ שיטרית: לשונות היהודים, הלשון העברית ותיאוריה לשונית, ספרות, ספרות עממית, מוסיקה והיסטוריה ... כמו כן כלולים בספר מאמרים באנגלית ובצרפתית, שרובם עוסקים במרוקו - ספרותה, תרבותה לשונותיה ויהדותה, ומיעוטם בסוגיות ספרותיות ובלשניות שונות....