בספר השירים השישי של אלישע פורת – פחיתה, מכונסים יחדיו שירים חדשים העוסקים בפרידה ובשנות המשורר המתקצרות, ובצידם מבחר של שירי זיכרון שראו אור בספריו הקודמים, וכבר נכנסו לקנון שירי האבלות, הנקראים בעצרות ובטקסי זיכרון. על שיריו כתב המשורר בארי צימרמן: "אלישע פורת אינו עסוק בהרהורים טשרניחובסקאים אודות היות האדם תבנית נוף מולדתו. הנוף, המולדת והתבנית הם טבעו הראשון והאחרון. ככל שהוא יותר מקומי יותר פרובינציאלי ומחובר, כך הוא יותר אוניברסלי, משוחרר ומגביה עוף". ועוד הוסיף: "רבים משיריו מצטיינים באיזו אי־מושלמות, בחספוס דווקאי, כמעט חורק, מתגרה, ביופי כאילו־פגום, שממנו, נצבר בעצם כוחם. ולעתים, בנוח הרוח, מתרכך החספוס קמעא, נכון להכיל הרמוניה זכה... מעטים ונדירים הם אלה שיש להם מה לומר ויודעים, כל כך יודעים, איך לומר. אלישע פורת הוא אחד מהם. כפוף, רעול, כהה, שפוף על אופניו, הוא מדווש בשבילי הכפר, אך שירתו כבר משייטת באוטוסטרדות הרחבות של הספרות העברית ומצלצלת צלולה ובהירה בחלונותיה הגבוהים." אלישע פורת, משורר ומספר עברי, עיתונאי ובלש ספרותי, נולד בשנת תרצ"ח 1938. חבר קיבוץ עין החורש ובן למייסדיו. שיריו רכשו להם קהל קוראים נאמן ונרחב. השירים נדפסו בבמות השירה המרכזיות בארץ. תרגומים מיצירותיו ראו אור בארה"ב קנדה ובריטניה. זכה בפרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול, ב1996- וב2010-. ספרי שירתו הקודמים: חושניה, המסגד, ספרית פועלים 1975; שיר זיכרון, ספרית פועלים 1986; ילוד תרצ"ח, ספרית פועלים, 1996; הדינוזאורים של הלשון, הוצאת ידידי המחבר, 1999; אַרְכָּה תְקֵפָה, הקיבוץ המאוחד, 2005. "...קיבלתי לפני ימים אחדים את 'פחיתה' וקראתי אותו מהחל ועד כלה בעניין עמוק ובהתפעלות. השירים נפלאים בשילוב המתקיים בהם בין חושניות ארוטית עם רגש והגות קיומית, בטבעיות הגמורה של הקיום בנוף, בחשבון הנפש המפוכח של האיש בערוב יומו השולח מבט מורכב אל נעוריו, ובאינטימיות השובה את לבו של הקורא. ואשר לשירי הזיכרון - הם כבר באמת קלסיקה ישראלית לכל דבר..." פרופ' אבנר הולצמן...

ימי מלחמה, ילדות בקיבוץ, שנות כתיבה ולימוד בירושלים, הם מנושאי סיפוריו של אלישע פורת בקובץ זה. דרך סיפורו המיוחדת, מטעימה אותנו טעמם של ארץ, שפה, אנשים ונופים, שכמו נדחו מעט לצדי דרכים בשנים האחרונות. כל אלה מצטרפים יחד להוויית חיים שלמה, מתוארת ביד בוטחת, בכשרון סיפור מובהק ובמבט מפוכח וחומל. מספרי המחבר שראו אור לאחרונה: "ציפור הסבך הכחולה", שלוש נובלות, גוונים 1996. "הדינוזאורים של הלשון", שירים, ירידי המחבר 1999. "אפיזודה", נובלה, הקיבוץ המאוחד 2002. אלישע פורת משורר ומספר בן קיבוץ עין - החורש. פרסם כשמונה - עשר ספרים וכן מסות ומאמרים בענייני ספרות על אורי ניסן גנסין, אבא קובנר, ס. יזהר ונוספים. מבחר מסיפוריו Payback שראה אור בתרגום לאנגלית בהוצאת וינד ריבר פרס, 2002, זכה לשבחי הקוראים והביקורת....

קובץ סיפורים של מספר ותיק, חבר קיבוץ עין החורש. בקובץ יח' סיפורים. מספר שהוא גם משורר, עוסק בסביבתו האנושית הקרובה, בלשון שאיננה לשון דיבור; יחד עם זאת, איננה מתנתקת מן הקומוניקטיביות הבין-אנושית. התוצאה היא, כתיבה נקיה, המעבירה בדייקנות חוויות אמת. ...

ספר זה הוא סיפור תולדותיו של אריה - ליאופולד פרידמן להולה, שקורותיו בארץ הם מסע מרתק שהמציאות בו עולה על הדמיון. מחבר הספר מתאר אותו כאיש "בעל אלף כשרונות", אינטלקטואל יהודי מבריק שעלה ארצה בשנת 1949 וירד ממנה בחופזה בשלהי 1956. חופזה זו אופיינית לכל דרך חייו בארץ, בה היה מופיע במקום מסוים, מקסים את כל הסובבים אותו, יוצר ציפיות ותחושות עילאיות אצל כולם, ונעלם כך סתם, ללא סיבה מוגדרת, כשהוא מותיר אותם עם טעם של החמצה. אריה להולה, שעל פיו נבנתה דמותו של גיבור הספר, עסק במיגוון רב - תתומי של אמנויות, הוא צילם פה כמה סרטים שהשאירו חותם בל יימחה על תולדות הקולנוע הישראלי, ביים כמה וכמה מופעים על בימות חובבים בישובים קטנים בפריפריה, פירסם סיפורים בכתבי העת הספרותיים של אותן השנים וניסה כוחו כמחזאי ובמאי בתיאטראות שבתל - אביב. הכל בחייו היה חטוף ואפיזודי. מגיל צעיר הוא שעט במרחבי החיים מונע על ידי אידיאות וחלומות. אהב את האמנות כחיקוי לחיים ואת החיים כאמנות המיצוי של הטוב, היפה והנכון. דרוך באידיאולוגיה הוא ניסה כל פעם במקום אחר, בהבלחות קצרות של אינטנסיביות להגשים את דעותיו ואמונותיו אך הפתיל שלו היה קצר - ומנת חלקו כללה אכזבה אחרי אכזבה. חמישים שנה בלבד (1918 - 1968) חי אריה להולה בעולם הזה, בסלובקיה, ברטיסלבה, תל - אביב, עמק חפר, פריז או מינכן. היו אלה שנים רצופות בחילופי זהות ואידיאות. והוא, שבלע את החיים והזין אותם בעוצמות גדולות, לא הצליח להפוך את חייו שלו ליותר מאשר אפיזודה. אלישע פורת, מספר ומשורר, יליד תרצ"ח, 1938. חבר קיבוץ עין החורש שבעמק חפר. פרסם ספרי ילדים ונוער, ספרי פרוזה ושירה, מספריו: "גונב הבננות", "ספינה ושלושה צריחים" - לנוער, "קפיצה משולשת", "ציפור הסבך הכחולה" - פרוזה, "ילוד תרצ"ח", "הדינוזאורים של הלשון" - שירה. עבודותיו, שירה ופרוזה, עברית ואנגלית, נדפסות בהרחבה במגזינים אלקטרוניים לספרות, בארץ ובחו"ל. ארבעה מספריו יצאו לאחרונה כספרים אלקטרוניים (אי - בוק) ברשת....

ארכה תקופה הוא ספר שירים חמישי למשורר אלישע פורת.כשליש מן השירים מכונסים כאן לראשונה, והאחרים נבחרו מקבצי שיריו הקודמים.גם בספר זה, שאין לטעות בארצישראליות שבו, מחייה המשורר את שנות ילדותו, תבנית נוף נעוריו, צמיחתו כיוצר וכאדם.מלחמותיו וניסיונותיו לפרש ולפצח את חידתה הקשה של ארץ זו, על חולמיה החמצותיה ונופליה, שעליהם כתב שירי קינה וזיכרון מן העזים הנוקבים בשירה העברית החדשה....

אלישע פורת, סופר ומשורר, נולד בשנת 1938 בקיבוץ עין החורש. הוא חי בקיבוץ עד מותו בשנת 2013 ,והוא אז בן שבעים וחמש.פורת הרבה לסייר ולחקור את עמק חפר בכלל ואת סביבת עין החורש בפרט. הוא השקיע הרבה מזמנו בדאגה לעצים וצמחים ולשימורם מפני הכחדה, דאג להגן על עץ שיזף עתיק שהיה נטוע בפאתי הקיבוץ, התגייס לשימור התורמוס הצהוב שהיה נתון בסכנת הכחדה במישור החוף הצפוני ולשמירה על סחלב הביצות הנדיר בעינות חוגלה, הכיר מקרוב צמחים ועופות, חרסים ומטבעות, נופים ומקומות והיה מזהה מרחוק ציפורים על פי שירתן. הממוארים מתארים ומשחזרים אירועים ומקומות בסביבה הקרובה של הבית, הקיבוץ והעמק, ונכתבו על רקע תפישתו שמקום צריך שיהיו לו אגדות ומיתוסים, כדי ליצור זיקה בינו לבין האנשים, הילדים והדורות הבאים ולרקום חיבור משמעותי בינם לבין נוף המולדת.פורת היה חוקר לעומק נושאים שריתקו אותו וחושף מכתבים לא ידועים, פרשיות היסטוריות ופרטים היסטוריים עלומים.חלק חשוב בחייו ובכתיבתו, הן תקופות שירותו הצבאי - בסדיר ובמילואים, בימי שלום ובמלחמות. גם בסיפוריו, גם בשיריו וגם בממוארים שכתב, ניכרת היטב הצלקת שנשארה בו מאותם הימים. הממוארים המתפרסמים כאן נאספו מתוך מבחר רחב ועשיר שהשאיר אחריו. הבחירה לא הייתה קלה, אבל הכרחית ולוּ מפני קוצר היריעה. הם אינם מובאים בסדר כרונולוגי מסוים, וגם לא ערוכים לפי 'נושאים', אבל ככלל הם מייצגים את הקשת הרחבה של נושאים שהעסיקו אותו וחוויות שנחרתו בו, וצירופם זה אל זה משרטט ומציג את אישיותו הרבגונית, הייחודית מאוד....