רבקה וינטרס

רבקה וינטרס

סופר


1.
מלורי אליס עומדת בפני דילמה אולטימטיבית: האציל הים-תיכוני רפאל ד'אפונסו מציע לה את המשפחה שלה תמיד נכספה. אבל האם תוכל להסתכן ולוותר על הקריירה המשגשגת שלה כאשר כל מה שרפאל מציע הם נישואים בשם בלבד...?...

2.
גריר ואחיותיה ירשו סכום כסף - אבל תנאי הוצמד לירושה: הן חייבות להשתמש בכסף כדי למצוא לעצמן בעלים! הן מעולם לא שמעו משהו כל - כך מגוחך - לכן הן בזבזו את הכסף על חופשה בריביירה האיטלקית! הדבר האחרון שגריר חשב עליו הוא תפיסת חתן - אבל בדיוק אז היא פוגשת את מקס די ורנו, אציל איטלקי עוצר נשימה......

3.
מאז שהגיעה לורה לטירה המשפחתית, לא יכול היה ראול לרוש להתיק את עיניו מהיפהפיה זהובת השיער. אולם לדעתו, היא בסך הכל רודפת בצע נוספת שבאה במטרה לזכות בהונה של משפחת לרוש. מהרגע שירדה מהאונייה, שאפה לקרבה את אוויר הים המרגיע ונהנתה מחום השמש המלטפת, ידעה לורה אלדרידג' כי הטיול הזה לצרפת היה בבחינת התחלה חדשה שנזקקה לה נואשות. אם כי היו אלה תחושותיה לפני שלכדה את מבטו החודר של הצרפתי מצועף העיניים... ...

4.
5.
נסיכות מונטפלקו היתה מולדתם של בני המשפחה וג'ינו, הרוזן ממונטפלקו, היה השליט הבלעדי. אלי פרקר באה לאחוזתו כדי לשאול שאלות, היא לא ידעה שהגורל טמן לה מלכודת. בעלה נספה בתאונת דרכים לפני זמן קצר, יחד עם אשה אותה לא הכירה. והנה, כאשר נוצרים קשרים ידידותיים בינה לבין ג'ינו, התברר לה שהאשה שנספתה עם בעלה לא היתה אלא אשתו של ג'ינו. האם ימצאו השניים מוצא מהסבך?...

6.
נייר עמדה זה רואה אור בעקבותיו של חיבור קודם פרי עטם של הכותבים, דת ובג"ץ: דימוי ומציאות - א. "פרסום מנוף - המרכז למידע יהודי", במבחן הביקורת. גם הפעם עוסקים הכותבים בשתיים מן המחלוקות היסודיות המפלגות את החברה הישראלית: המחלוקת בענייני דת ומדינה והמחלוקת שעניינה הלגיטימיות של המוסדות השלטוניים של המדינה, ולעניין זה, הלגיטימיות של בית המשפט העליון, בעיקר בשבתו כבג"ץ. בדיונים במסגרת המחלוקת השנייה נעשה שימוש במונח 'אקטיביזם שיפוטי', המעלה קונוטציות חיוביות ושליליות, בין היתר על רקע טיעונים בדבר עשייה שיפוטית שהיא פוליטית במהותה. מטרת הכותבים לעמוד על טיבו של המונח 'אקטיביזם שיפוטי', ולספק תובנות חדשות באשר לעשייה השיפוטית של בג"צ בענייני דת ומדינה. את הדיון המרכזי מקדימות בחינה קצרה של הסוגיה החברתית - ערכית - פוליטית הזוכה לכינוי 'דת ומדינה', על מאפייניה החברתיים והאקדמיים, וסקירה מקיפה של הספרות העשירה הדנה בסוגיות של דת ומדינה ובאקטיביזם שיפוטי בישראל. עיקרו של נייר העמדה בהצגת מודל תלת - ממדי, המאפשר בחינה והערכה של האופנים השונים שבהם יכולה עשייה שיפוטית להיתפס כ'אקטיביסטית'. המודל מבוסס על הנחת יסוד, לפיה העשייה השיפוטית היא תופעה מורכבת הראויה להיבחן על רקע העשייה של שחקנים נוספים במערך החברתי ועל רקע התפקיד המסור לרשות השופטת במערך הדמוקרטי הליברלי. מודל זה מוחל בחלקו האחרון של החיבור על שני פסקי דין של בג"ץ, האחד בעניין החלטת בית דין רבני בדבר חלוקת רכוש במסגרת הליכי גירושין (בבלי) והשני בעניין גיור לא - אורתודוקסי (פסרו - גולדשטיין). נייר העמדה מצטרף לשיח בדבר תפקידה של הרשות השופטת במערך החוקתי הדמוקרטי, תוך הצבת בסיס תאורטי לדיונים עתידיים....






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ