כאשר קנה מורט רוזנבלום בית חווה קטן והרוס בפרובנס, הוא מצא בגן מאתים עצי זית מתים למחצה, שהיו זקנים עוד כש"מלך השמש" משל בצרפת. רוזנבלום פיתח אובססיה לזיתים. הוא חקר את תפקידם בהיסטוריה, מקומם במטבח, בספרייה ובלב. מבסיסו בפרובנס הוא יצא לתור את רחבי ממלכת הזיתים; מאנדלוסיה לארץ הקודש, מהרי מרוקו ואיי יוון לארמונות טוסקנה וקליפורניה, מהמדבר המקסיקני עד גבולות בוסניה השסועים. כעיתונאי חוקר, אין רוזנבלום פוסח על פוליטיקה מקומית בסכסוך הישראלי - פלשתיני, על אחיזת המאפיה בסחר האיטלקי והשתלטותה על מגדלי הזיתים הספרדיים, ועל עוניים של המגדלים בטוניס, האוגרים את שמן הזית בבקבוקי פלסטיק של פפסי. זיתים הוא סקירה שנונה ופיוטית על אגן הים התיכון, שיר הלל לזית, לשמן ולמגדלים, רצוף סיפורים, מתכונים ואנקדוטות. "בשאיפתו שאינה יודעת שובעה להראות לנו את עולמו, הפך מורט רוזנבלום את הזית לעד מקסים ומשעשע של הציוווליזציה שלנו." כריסטיאן אמאנפור, כתבת סי.אן.אן מורט רוזנבלום, כתב מיוחד של איי.פי. ועורכו לשעבר של ה"הראלד טריביון", הוא אמריקאי המתגורר בצרפת. ספרו אווז בטולוז הופיע בהוצ' זמורה - ביתן....

"בצרפת סועדים, בשאר העולם אוכלים", אמר מונטסקייה. אפילו בזמו המהפכה הצרפתית, כשראשים נערפו בכיכר העיר ונערמו בתוך סלים, שמרו הצופים על סדר עדיפויות ברור: הפסקת הצהריים נועדה לארוחה. מורט רוזנבלום, עיתונאי אמריקאי, התיידד במהלך עבודתו עם צלם עיתונות צרפתי, שנעשה מורה הדרך שלו בצרפת הנהנתית, החושנית, המשפחתית והמסורתית. רוזנבלום התאהב בצרפת, חי בפאריז על סירה בנהר, ובמשך הזמן קנה בפרובאנס כרם זיתים, ומייצר בו שמן זית. כעיתונאי שנון וקל כתיבה, כותב רוזנבלום על הרגליהם והליכותיהם של הצרפתים, על ייצור היין והקלבדוס, גידול צדפות, פיטום אווזים וציד, המסעדות והשפים במרכז ובפריפריה, המו"ל של מדריך מישלן ושיטת הכוכבים, הווי כפרי ומאבקי מיעוטים, והתנועה העממית נגד הפלישה הממוסחרת והעקשנית של תרבות הצריכה האמריקנית. "ספר שהוא חגיגה, ועם זאת מעמיק לראות את מורכבותם של הצרפתים - דאגנים, כפייתיים במה שנוגע לאוכל, לרגע עריצים ובמשנהו חביבים בנוסח השוטר הטוב והשוטר הרע, לא רק כלפי זרים אלא גם איש כלפי רעהו. רוזנבלום הוא תופעה נדירה, כמי שחי 24 שנים בצרפת ומכיר את דקויות הלשון. עם שפע משתתפים, כמות נדיבה של אוכל והרבה שיחות - זהו אכן משתה צרפתי אמיתי." (פול ת'רו). "מורט רוזנבלום מיישם את שלושים שנות נסיונו ככתב צבאי לתיאור מאבקה של צרפת להישאר המובילה העולם במה שנוגע לאוכל משובח. התוצאה היא סיור מרנין במחוזות הלב, הנפש, האגדה - והבטן - של ארץ ה'בתיאבון', מאה שנה אחרי אסקופייה" (מולי או'ניל, ניו - יורק טיימס מגזין)...