סמדר שיר

סמדר שיר

סופרת

סמדר שיר נולדה ב-10 בספטמבר 1957 והיא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית. בוגרת בית הספר התיכון הדתי "צייטלין" ולימודי ספרות ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב. נשואה לפרופ' עמי סידי, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים 'וולפסון' ואם לחמש בנות ובן.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (247):
ספרים שקראתי, פעם קראתי ספרים, הספרים שקראתי בבית והשאלתי מהספרייה מטעם אחר מזמן!, ספרים שקניתי, הספרים שלי, לקחת מהספרייה העירונית, רוצה-מתה לקרוא!, קריאה - נוער, סיפורת - מקור, ספרים שפאר רוצה לקרוא, רוצה לקרוא (:, רמת קריאה 16, ספרים שרוצה לקרוא, מגירות אהבה נעולות, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, ספרים שהייתי רוצה לקרוא, ספרים שרוצה לקרוא 1, ספריה פרטית 812, 418, עוד ...
» ספרים של סמדר שיר שנקראים עכשיו:

לירון, ליאור ואני - התיכוניסטים 8
סמדר שיר

היא שלי ואני שלה - קריאה ראשונה
סמדר שיר

גלי בכוכב נולד (ספר תשיעי)
סמדר שיר
1.
כולם קוראים לי צוציק. כולם. אמנם בתעודת הלידה שלי מופיע השם הרשמי שהעניקו לי הורי כאשר הגעתי לעולם - ארז רן - אבל מאז שאני זוכר את עצמי כולם קוראים לי "צוציק", ומאז שאני זוכר את עצמי אני חולם על היום שבו יפסיקו לקרוא לי כך. ודווקא אני, צוציק, הילד הכי נמוך בכתה, הצעתי חברות ליסמין, הילדה הכי גבוהה והכי יפה בכתה. ולמרות שכל הבנים צחקו עלי וטענו שיסמין בכלל לא תסתכל עלי - היא הסתכלה והשיבה לי ש......

2.
3.
בלן לא גדלה בבית יתומים וגם לא חשבה שביום מן הימים היא תתגלגל אליו, אך כשצללה לתוך דפיו של ספר ישן היא מצאה עצמה מול הקולונל הרשע ומרגה הקשוחה, מנהל המוסד. לילדי בית היתומים היתה בלן קרן-אור באפלה. היא לימדה אותם לשיר ולרקוד, היא הפיחה בהם תקווה. למנהלי בית היתומים היתה בלן כמו עצם בגרון. הם חששו שהיא תחשוף את מזימותיהם השטניות - וכך אכן היה. אינספור סכנות ארבו לבלן בחברת הילדים המנסים לברוח, ורק בזכותה הם גילו עולם חדש. הסרט "קטנטנות" רוקם אהבות ואכזבות, פחדים וחלומות, דמעות של עצב ושמחה שידברו אל כל ילד וילדה. עלילת הספר עובדה לספר ע"י סמדר שיר. הספר כולל עשרות תצלומי צבע בלעדיים מהסרט ומאחורי הקלעים. ...

4.
זה התחיל בסוף הקיץ, כשבני נוער מכל רחבי המדינה נוהרים אל "הי-וויי סקול" כדי ללמוד, להתבגר, להתאהב ולסלול לעצמם את העתיד. מיה קולצ'י היא מלכת הכיתה היפה והעצובה מפני שאביה, איל אופנה איטלקי, מדבר אליה בכסף, כתחליף לאהבה. מנואל אגירה הוא נער עני, שמגיע לארגנטינה כדי לנקום את מות אביו, אבל הנערה שהוא אמור להרוס הופכת לאהבתו הראשונה. מריצה פיה ספריטו היא תלמידה חדשה וחצופה, בתה של כוכבת גדולה, הנאבקת במוסכמות לצד התחרות התמידית שהיא מנהלת עם אמה. ואילו פבלו בוסטמנטה, חביב הבנות, הוא בנו הצעיר של ראש העיר, אשר שואף שבנו ילך בדרכו ולכן אוסר עליו לנגן בגיטרה ולהלחין מוסיקה. אל ארבעת הגיבורים האלה מצטרפים אינספור נערות ונערים אחרים, חלקם עשירים ומפונקים ואחרים עניים הלומדים באמצעו מלגה. כל אחד מהם נושא בליבו סוד או בעיה, וביחד הם עולים ויורדים ברכבת השדים של גיל ההתבגרות המתוק והמר. "המורדים" ספר מרתק, הרוקם אהבות ואכזבות, פחדים וחלומות, דמעות של עצב ושמחה....

5.
סמדר שיר, שאוהבת ילדים ואוהבת חיבוקים, המציאה את חיבוקי - בבה רכה בעלת ארבע ידיים, שלושה תלתלים ופה רחב. חיבוקי הוא חבר שמחבק ילדים, מעודד אותם לדמיין ומלמד אותם לדבר בשפת האהבה. קלטת הוידאו הראשונה של חיבוקי, עם יעל אבקסיס בדמות הפיה הטובה שמביאה אותו לילדים עצובים, זכתה בשבחי הביקורת ונמכרה ביותר מ- 20 אלף עותקים....

6.
שיחת טלפון אחת מחוללת סערה בחייה השלווים לכאורה של סיגל. אחיה מספר לה, שצעירה מדרום הארץ התלוננה במשטרה על אונס שביצע בה יושב-ראש המועצה המקומית, פוליטיקאי רב-השפעה. הידיעה מכה בבטנה של סיגל. במשך שמונה-עשרה שנה היא שמרה בתוכה את הסוד הנורא. גם אותה אנס הפוליטיקאי הנודע. היא היתה בתולה כשנכנסה ללשכתו, בעקבות האונס היא הרתה, ולפני שבע-עשרה שנים ושמונה חודשים מסרה לאימוץ את פרי בטנה - תינוק מתוק, שכל מה שהיא זוכרת ממנו הוא כתם לידה דמוי כפתור הטבוע בחזהו הוורדרד. עכשיו, יודעת סיגל, היא כבר לא תשתוק. עכשיו, לראשונה בחייה, היא תספר על הטראומה הכפולה שחוותה. גם כדי לנקום בגבר שהרס את חייה, ובעיקר בתקווה שפרסום הפרשה יעזור לה למצוא את בנה. אבל איך תעמוד בפני בעלה, שאינו יודע דבר על עברה? ומה תעשה כשהוא יאסור עליה להגיש תלונה מחשש שהחשיפה תפגע בו, בשלושת ילדיו ובחלומותיהם להביא לעולם ילד משותף? כתם לידה רוקם עלילה חושפנית, נוקבת ורגישה, על אשה אחת שיוצאת למאבק. כתם לידה הוא סיפור אנושי, נוגע ללב, על אשה שמתקשה להרות לבעלה ורק היא יודעת למה. כתם לידה הרומן השני למבוגרים של סמדר שיר. הרומן הראשון שלה, מגירות אהבה נעולות (הוצאת ידיעות אחרונות) היה לרב-מכר. ...

7.
8.
אורח מוזר נוחת על עץ התאנה הצומח מול חלון חדרו של דניאל בן ה-12. איש מזוקן, חובש קסדה. דניאל צובט את עצמו כדי לוודא שהוא לא חולם ובבוקר המחרת מגלה על הריצפה מזכרת ? סרגל זוהר, שהוא סרגל הזמן. פעם בחודש, בראש חודש, כשהירח קטן ודק, מגיע האיש עם הקסדה אל דניאל ומטיס אותו ליעד נבחר, בעבר הרחוק או מעבר לים. בכל חודש נחשף דניאל להיסטוריה של העם היהודי באמצעות אנשים שנלחמו על הזכות להניח תפילין והקפידו לקיים את המצווה אפילו כשנשקפה להם סכנת חיים. הוא צועד במדבר עם נער שבורח מאתיופיה, חרד לגורלו של יהודי אנוס בספרד, עוקב אחרי עבודתם הסודית של סירובניקים במוסקבה, מפליג עם המעפילים לחוף ארץ ישראל ובתופת של אושוויץ נדהם לגלות את שקית התפילין של הסבא-רבא שלו, שעל שמו הוא נקרא. איש אינו יודע על הטיולים הסודיים של דניאל בחברת הטייס עם הקסדה, אך את תהליך ההתבגרות שעבר עליו רואים כולם. בסוף אותה שנה, דניאל לא רוצה לחגוג את בר-המצווה שלו רק במסיבה או רק ביורודיסני, בצרפת. איך יממש את "כוח 13"?...

9.
דווקא השבוע החליטו אמי וצביקה, החבר החדש שלה, למסד את אהבתם. ודווקא השבוע נתפסו לילך והחבר שלה על חם. ודווקא השבוע אנחנו אמורות להיפגש במסיבת הפיג'מות החודשית. ודווקא השבוע המסיבה אמורה להיערך בביתו שלי. למי בכלל יש ראש למסיבות? ומה יש לי לחגוג? ואיך אצליח לצאת מהבוץ?...

10.
סליחה, אפשר להציג לכם שאלה אישית? אתם עוד עם חיתולים? אם כן - בוא לבלות בגן של חני נחמיאס. בגן שלה שרים, רוקדים, מציירים ומקבלים "פיפי פרס". אתם ההורים, תמצאו בספר הרבה רעיונות שיעזרו לכם בתהליך הגמילה, ובסופו של דבר גם תוענק לילד תעודת "בי. איי" מיוחדת: לא תעודה של בוגר אוניברסיטה, אלא תעודה של בוגר / ת אסלה. "בלי חיתולים" ספר וקלטת שיהפכו את הגמילה מחיתולים לחוויה טבעית ונעימה ...

11.
השנים הכי יפות בגן: האכל הכי טעים, הגננת שהיא כמו אמאל'ה שניה, ים של צעצועים. בהתחלה קצת קשה, מתרגשים, חוששים, אבל מיום ליום מגלים הילדים, שהגן הוא גן-עדן קטן של הפתעות, משחקים וחברים. השירים העליזים, והספור "נשיקת הקסם של אמא", יעזרו גם לילד שלך להתגבר על דמעון הפרדה שמלוות את הימים הראשונים. קלטת הוידאו "הולכים לגן" צלמה בקיבוץ דפנה בהשתתפות שרון שחל, אביגיל אריאלי, איל אהרונוביץ' והילדה כרמל סידי. "הולכים לגן" של סמדר שיר - ספר וקלטת שיהפכו את ההליכה לגן לחויה....

12.
ביום בו מודיעים למאיה שבנה הקטן זקוק להשתלת כליה היא יודעת שרגע האמת הגיע. עכשיו עליה לספר לבעלה שהוא אינו אביו של התינוק. שהילד הזה, הנסיך, הוא מזכרת שנותרה ברחמה מסיפור אהבה גדול שהיה לה עם גבר ממוצא ערבי. והיא מספרת. ומשלמת את המחיר. מתנדנדת בין הגעגועים למאהב בעל העיניים החמות והאצבעות הארוכות לבין הרצון לשקם את חיי הנישואין. מחפשת את הגבר ההוא, שכל-כך היטיב לקרוא אותה, ויודעת שלמען עתיד בנה היא חייבת לעשות את כל הוויתורים. שעון הזמן מתקתק. האינתיפאדה גועשת. והמחלה מתקדמת. קשר השתיקה שנפרם חושף עוד שקרים ותככים. ומי יתרום כליה לילד שהמאבק על חייו רק מתחיל? רומן אמיתי, סיפור אהבה ישראלי, מרגש ועכשווי, הוא הרומן השלישי למבוגרים של סמדר שיר. ...

13.
היוזמה היתה של המורה ענת. מיום שנרצח יצחק רבין, ראש הממשלה, היא ארגנה לנו אינספור שיעורים העוסקים במניעת אלימות בכיתה, בחברה ובמשפחה. אבל הרעיון של הקמת חבורת ילדים היה שלי. אני זה שחשבתי על חבורת ילדים שתפעל למען איכות החיים של כל הילדים במדינה. סיפרתי את הרעיון שלי ליניב והוא כל כך התלהב, עד שגנב לי אותו ממש מתחת לאף. הוא הקים את חבורת "בלי ידיים", ואלדד הקים את "נא" ומיכל אירגנה את הבנות לחבורת "הכח היפה", ובתוך הקלחת הגועשת הייתי חסר אונים: חלמתי על חבורה שתפעל למען סובלנות ואחווה, ומצאתי עצמי בין חבורות יריבות, שמחבלות בגיבוש הכיתתי. איך נפתרה הבעיה? ומה המשמעות של אא"א? ולמה ברחתי עם יעל מהטקס החגיגי שנערך באולם? ...

14.
בית - ספר זה לא דבר מצחיק כשהמורה מפיל עליך תיק, ואין ממי להעתיק, והתוצאה היא "בלתי - מספיק". אבל בין המבחנים לעבודות ובין תרגילים לתעודות כדאי לצחוק, פשוט בגלל שזה הרבה יותר טוב מלבכות. בואו לבלות שנת לימודים כייפית בחברת המורה שולה - צ'פצ'ולה והמורה הדגול צ'יריפחה, ובעזרת התלמידים הנועזים שעשו הכול כדי למרר להם ת'חיים: חומי - סתומי, שוקי - שקשוקה, צ'ופרונצ'יק, סחבק וחברים....

15.
ליהי. אשת עסקים. בלונדינית. מאהבת של. אבודה. עדן. זמר תימני. המלך הבא של התחנה המרכזית. נשמה. פגישה מקרית על הכבוש המהיר מפגישה בין שני אנשים אשר בנסיבות אחרות לא היה להם שום סיכוי להצטלב, וסוחפת אותם לעולם של תככים וסודות, תחרות ותשוקה, מסלסולי הכרם שצמחו מכאב ומקיפוח ועד למגדל- צמרת קר. הוא מציע לה טבעת, אבהות, משפחה, חום ומה לא. היא חושדת שהוא משתמש בה כאליבי לשלדים שבארונו. זהו סיפור אהבה מיוחד במינו, המתגלגל מעצמו ותובע מהקורא להתבונן במציאות הישראלית העכשווית, בה עדין בוער הפער העדתי, בה רק המוזיקה יכולה לאחד ולקרב. "אני רוצה להיות הגבר שלך, אני רוצה להיות הגבר שבך, אני רוצה..." ...

16.
"אמאמ, אני קצת פוחדת", אמרה כרמל, שעולה לכתה אלף. "מה יקרה אם לא אבין את מה שהמורה אומרת? היא תכעס עלי? ומה יקרה אם אכתוב במחברת והאותיות יצאו לי עקומות כאלה? המורה תתן לי עונש? ומה יקרה אם בוקר אחד אאחר לבית הספר? ומה יקרה אם..." שאלות רבות מלוות את הילדים שעולים לכתה אלף ומגיע להם לקבל הסבר ותשובה מנומקת. ספר זה מיועד להם, וגם להוריהם, אשר מחפשים דרך להרגיע אותם מבלי לצייר את בית הספר כגן עדן....

17.
"איך קוראים לה?" שאלתי בערב ההוא, כשאיחרת לחזור. "נוגה," אמרת והטלת את צרור המפתחות הכבד שלך על השידה. הרמתי מבט מפשטידת הפטריות שכבר התקררה. אני זוכרת בדיוק איפה עמדתי. בין התנור לשיש, אוחזת בתבנית הפיירקס בשתי מטליות, אחת בכל צד. ודווקא בערב ההוא לבשתי מיני שחור. לכבודך. "אבל אני קורא לה נוגי." "מה זאת אומרת 'אתה קורא לה'?" "זה אומר שהבעל שלך מטומטם, אלה. מטומטם–מטומטם–מטומטם." ולא שאלתי עוד כי לא רציתי לגמור. לא מכוער ולא יפה. ואחר כך, כשבכל זאת שאלתי, לא באמת רציתי לדעת מי זאת נוגה שאתה קורא לה נוגי, ומה יש בה שאין בי, ואם אתה באמת אוהב אותה יותר. שתי נשים מתאבלות על מותו של סגן אלוף אורי מחט: אֵלה, אשתו הראשונה, שהיתה חברתו מאז גן הילדים, ונוגי, אלמנתו הצעירה. נוגי מנציחה את זכרו של אורי בליאור הפעוט, ואלה מטיחה את עלבון הנטישה ואת הגעגוע שאין לו סוף באוזניו של ג'ורג'יו, כלב הסָלוקי הקשיש והנבון, וגם בשמים הגבוהים. כל אחת מהן שרויה בכאבה ובביתה, עד שבוקר אחד נוגי מתקשרת אל אֵלה ועומדת על כך שייפגשו. אלה, גיבורת הרומן קרוב מרחוק, אינה יכולה לנחש כיצד ישפיע המפגש עם נוגי על חייה ומה יתעורר בה כשתראה לראשונה את ליאור, בנו של אהובה המת. היא אינה מעלה בדעתה שחומת הכאב שבנתה סביבה תיסדק, ששאלות שמעולם לא העזה לשאול יתדפקו על דלתה בעקשנות וידרשו תשובות - ושהתשובות יפתיעו אותה, ירחיבו את תמונת עולמה ויאפשרו לה להעניק פירוש חדש למה שמכונה אהבה. סמדר שיר–סידי, סופרת ועיתונאית, זכתה בפרס אקו"ם לשנת 2007. מספריה הקודמים למבוגרים: כתם לידה, רומן אמיתי, אין בעולם אהבה כמו וגיבורה במילים....

18.
יש ילדים שכותבים יומנים סודיים ולא מראים אותם לאף אדם, אפילו לא לחבריהם הטובים. אני, לעומתם, לא מסתירה את היומן שלי, ושמחה להראות אותו לכל הילדים במדינה, מפני שיש בו ספורים מהוי הכתה והשכונה: ילד חנפן ומורה קשוחה, פיקניק עם הבנים וסרט על המשפחה, מלכת הנימוסים וכלב שובב, מדורה של התבגרות וסכה של אהבה. כן, גם רגעים של אהבה מנצחים ביומן, אבל למה להסתיר אותם? מה, אהבה זו בושה?...

19.
דפנה רגב משתוקקת לתינוק וכיוון שאינה יכולה להרות בחרו היא ובן-זוגה באשה אמריקנית להיות הרחם שיביא לעולם את ילדם. בחודש השישי להריונה מגיעה ג'ניפר, הפונדקאית, לביקור בארץ הקודש עם בתה הקטנה. הן נקלעות לפיגוע, הילדה נהרגת וג'ניפר נעלמת. דפנה יוצאת למסע מסויט בחיפוש אחר בנה שטרם נולד. בעימות הנוקב בין השתיים מטיחה בה ג'ניפר משפט שהופך את עולמה: "זה הילד שלך, אבל אני לא אתן לך אותו, מפני שאני לא מוכנה שהוא יגדל בארץ שבה ילדים חפים משפע מתפוצצים ברחובות" . זהו סיפור מכאן ועכשיו, מצמרר ומרתק, פרי עטה של סמדר שיר. אין בעולם אהבה כמו הוא הרומן הרביעי שלה למבוגרים. ספריה הקודמים מגירות אהבה נעולות, כתם לידה ו- רומן אמיתי היו לרבי מכר....

20.
אני? דוגמנית? מה פתאום? בכלל לא מעניין אותי להצטלם לסרט! יש לי חלומות אחרים, יש לי עיסוקים הרבה יותר מעניינים, יש לי שאיפות הרבה יותר חשובות... את כל הנימוקים האלה השמעתי ביום בו קיבלתי הזמנה לאודישן. הייתי בטוחה שאם אני לא רוצה ללכת אז אף אחד לא יכריח אותי להשתתף בפרסומת. אבל דפנה, אחותי הגדולה, שמעה את המילה "אודישן" ונדלקה והכריזה שהיא חולמת להפוך לדוגמנית מפורסמת. ואני, בתור אחות טובה, נאלצתי ללכת איתה כדי לאפשר לה לנסות את כוחה ומזלה. אם גם אתם חולמים להפוך לדוגמנים כדאי לכם לדעת שלא הכל זוהר שם, מאחורי הקלעים. יש הרבה מתח וגם לא מעט תככים וקנאה. אבל בתור חוויה חד-פעמית זה די נחמד. מה, לא ראיתם אותי מכריזה "משהו-משהו" כשאני מחזיקה כוס פלסטיק ריקה?...

21.
החופש הגדול הסתיים, אך לא כל התלמידים התחילו את שנת הלימודים ברגל ימין. מיה ומנואל, שבילו את הקיץ במקסיקו, היו בדרכם לארגנטינה, כשלפתע השתנו התוכניות. הם הפליגו לאי קסום, שבו קיוו למשש את אהבתם, ונקלעו לבעיות חמורות. מריצה נשבעה לנקום בפבלו, שלא הזמין אותה למסיבת סוף הקיץ, ועשתה זאת בדרכה השנונה, בעוד פבלו המפלרטט עם כל אחת מצא עצמו קרוע, בין אמו לבין אביו שנסחפו למשפט גירושין מכוער. הוריו של גידו פשטו את הרגל, אמה של ויקו לא התביישה להתחיל עם החבר של בתה, פליסיטס נשבעה להתחיל דיאטה ולהחרים את הממתקים ואילו מר דונוף, המנהל הוותיק, החמיץ פניו למראה התלמידים החדשים שהצטרפו לתיכון היוקרתי. יום רודף יום, נשיקה גוררת הרפתקה ואכזבה מולידה אהבה. עם הזמן יגלו התיכוניסטים העוקצניים, שלא חייבים להרחיק עד איי גלפגוס, או לקצה תבל, כדי למצוא את האושר והשלווה. כשרוצים, אפילו בית הספר הקשוח ביותר בארגנטינה, אם לא בעולם כולו, יכול להיות אי של אהבה. הספר מרתק, הטובל בקצב ועצב, פחדים וחלומות, פעילויות והתלבטויות ומעל לכל - המון המון אהבה....

22.
"אמא, תחייכי!" קורא נועם. הוא לא יודע שהמשפט הזה, הסתמי כל כך, צורב לי בבשר. אמש גנב את האפיקומן וקיבל מסבתא שושנה מצלמה. בליל של צלילים מתערבל לי באוזניים, שוזר בין הווה לעבר. מטקות. כדור. קרקושי הסכו"ם בחדר האוכל. גפילטע פיש עם כתר. הגדה. "עבדים היינו" ו"אחד מי יודע". ואחת – מי יֵדע? מוכרחים להיות שמח. וכמה בּוֹר. וכמה שתיקה. "לאן?" שואל ערן כשאני קמה. "לחדר." רגע אחד לעצמי, זה כל מה שאני מבקשת. רגע אחד עם הזיכרון שלא ידהה לעולם. תחושה של נימול עולה מהזרת ומתפשטת בכף הרגל. תופים ברקות. האש מתגברת. כאן זה היה. חוף הזוגות היה אז חשוך ומוצנע. הוא הגיע מהצפון, בג'יפ הצבאי, המאובק לתפארת, והיא ירדה מהרכבת. אחרי שניער את השמיכה וקיפל אותה למלבן סימטרי הוא אמר לה שיהיה בסדר. לא סתם אמר, הבטיח. נשבע. רק שתחייך. והיא האמינה. וחייכה. וחיכתה. החושך יורד. היעלמותה המסתורית של מיה-בלי-אל"ף, מטפלת זוגית במקצועה, קוטעת את החופשה הפסטורלית על שפת הים. כשהדקות מתארכות לשעות, החרדה מתגברת. מיה היא אמא לשלושה, בעצם לארבעה, ולא מתאים לה להיעלם. האם נחטפה? מי חשוד במעורבות במעשה? מדוע בעלה מסרב להזעיק את המשטרה? במהלך החיפושים יוצאים ממחבואם הסודות האפלים של "המשפחה הטובה", מערכות היחסים נבחנות בזכוכית מגדלת, והמושג "אישה מאושרת" מתפרק ונבנה מחדש....

23.
נעים מאד, קוראים לי גלי ואני לומדת בכתה... מה, איך נחשתם? אה, קראתם את מה שכתוב על העטיפה? כל הכבוד! אז עכשו, כשאתם כבר יודעים מה שמי ובת כמה אני, אתם מזמנים לצלל אתי לטיול של חיוכים, הפתעות, התלבטויות והמון המון הרפתקאות. תוכלו לקרוא כאן על בית-הספר שלי, על החברות שלי, על בן יחיד ומיחד, על כלבי הדגול, על התעלולים של חברי לספסל הלמודים ועל ועל ועל......

24.
ביום ראשון, בתשע בדיוק, נשמעה דפיקה בדלת ולכתה נכנס ילד גבוה עם תלתלים, לובש חלצת טריקו שחורה עם הדפס של גיטרה וג'ינס עם המון חורים. כיון שבאותו הבוקר ענת נעדרה מבית הספר הייתי אדיבה וחברותית והזמנתי אותו לשבת לידי.לרגע לא חשבתי שיואב, שזכה בתואר |" מלך הג'ינס, יחולל מהפך בחיים של כולנו, ובמיוחד בשלי. לא העליתי בדעתי שבגללו יפרוץ משבר רציני ביני לבין גלעד, שהוא החבר שלי כבר שלושה חדשים. וגם כשראיתי אותם רבים עלי, כמו צמד תרנגולים, רציתי להאמין זרה קורה רק בחלום, בהזיות של החום, ושזה לא אמיתי.אבל כשחזרתי לכתה, אחרי שפעת קשה, הבנתי שהרבה דברים קרו. אמנם היה זה רק שבוע, בסך הכל שובע, אבל אלה היו שבעה ימים של שינויים ושל התבגרות....

25.
סירנות קרעו את החושך, הניידת עצרה בפתח המועדון בחריקת בלמים, ועידן ידש שרק בכיס שלו טמון הסכין... תמר בטוחה שהמצפון שלה לא יניח לה אם תוסיף לשתוק, אך היא לא מסוגלת להתלונן על הגבר בחלוק הלבן שעשה בה מעשים מגונים... אלון חושב שהוא גיבור מפני שהיה קרוב-קרוב לתהום, ושימש כבלדר, אך הוא עצמו מעולם לא נגע בסמים... דפנה איבדה את החבר שלה מפני שלא הסכימה למסור בבית-המשפט עדות-שקר המציגה אותו כנהג זהיר... התבגרות ללא אלימות מביא 15 סיפורים מהחיים על נערות ונערים בישראל שלנו, בעידן הג'ונגל, שלא תמיד מוצאים בו קרני אור של התחשבות ואהבה. כל סיפור פותח צוהר לעולם אחר, לבעיה שונה, ובסופו מובאות נקודות לדיון ולמחשבה....

26.
27.
לא היתה להן שום סיבה לחשוב שהקיץ הזה יהיה שונה. דנה, דפי, תמר ואלינור – החברות הכי טובות והכי קרובות בעולם – תִכננו לעשות מיליון דברים ביחד בחופש הגדול. כך לפחות הן נשבעו זו לזו כבר לפני עשר שנים, כשהיו בנות שש. אבל הרבה דברים משתנים בקיץ הזה, עכשיו כשהן בנות 16 . קארין, בת דודתה של תמר, מגיעה מלוס אנג'לס; ודנה בכלל עוברת למילאנו לכמה שנים. אז במקום לנוח ולהתבטל, הנערות מחליטות להתגייס למשימת קיץ מיוחדת: הן יעבדו ויחסכו כסף ויטוסו לבקר אותה. גיבורות הספר הן נערות דעתניות ומוכשרות, שבטוחות שדבר לא יפריד ביניהן – לא בנים, לא שאיפות בחיים ולא בנות אחרות – אבל החברות שלהן עומדת שוב ושוב למבחן. כל אחת מהן עוברת תהליך משמעותי שיותיר בה חותם וישנה אותה לעד. במהלך קיץ אחד הן מתבגרות ומשתנות, אך האם בסופו של דבר יישארו עדיין חברות? סמדר שיר עיבדה את הסדרה "יומני החופש הגדול" לספר חם ומלהיב על חברות, אהבה והתבגרות. ...

28.
ביום בהיר אחד הגיעה לכתה שלנו ילדה ששמה קרין. לא שמחתי כשהמורה החליטה להושיב אותה דווקא לידי, והצטערתי שבגללה עלי להיפרד מענת, חברתי, אבל הכול השתנה כשקרין התנדבה ללמד אותי את כל מה שצריך לדעת על בנים. היא אמרה לי שבימינו, גם בנות יכולות להציע חברות, היא הסבירה לי איך לעשות את זה ברמזים, היא אפילו בחרה בשבילי את הבנים שנראו לי מתאימים. ואני ביצעתי את הוראותיה באומץ רב, שלב אחר שלב, עד ש......

29.
יש ימים של חרף עם גשם על הערף ויש ימים של שמש הופ, חטפתי עוד נמש ויש יום האם ויש יום המשפחה, אבל יום הולדת, מתי יש יום הולדת? יום הולדת יש רק פעם בשנה. רק פעם, רק פעם, רק פעם בשנה. ספורים ושירים על-פי קלטת עם ארנה ומשה דץ....

30.
בואו נשחק באוירון... נטיל עם חמש אצבעות... נרקוד מסביב לפופיק... נציר על הגב... נתגלגל כמו כדור... נשיר עם כל אברי הגוף... נתופף על הלחיים... נתנדנד על הברכיים ונצחק... עד השמים! ספר זה מכיל את שירי הקלטת "אמא משחקושקוש" - שירי משחק והפעלה שסמדר שיר כתבה, הלחינה, שרה ומגישה יחד עם בתה יולי סידי, בת השנתים. כמו כן תמצאו בספר עשרות דקלומים, סיפורים, חרוזים מתוקים והמון משחקים שכל ילד ישמח לשחק עם אמא... וגם עם אבא, סבתא, סבא ואפילו עם אחותו הקטנה....

31.
32.
33.
אורח מוזר נוחת על עץ התאנה הצומח מול חלון חדרו של דניאל בן ה-12. איש מזוקן, חובש קסדה. דניאל צובט את עצמו כדי לוודא שהוא לא חולם ובבוקר המחרת מגלה על הרצפה מזכרת ? סרגל זוהר, שהוא סרגל הזמן. פעם בחודש, בראש חודש, כשהירח קטן ודק, מגיע האיש עם הקסדה אל דניאל ומטיס אותו ליעד נבחר, בעבר הרחוק או מעבר לים. בכל חודש נחשף דניאל להיסטוריה של העם היהודי באמצעות אנשים שנלחמו על זכות להניח תפילין והקפידו לקיים את המצווה אפילו כשנשקפה להם סכנת חיים. הוא צועד במדבר עם נער שבורח מאתיופיה, חרד לגורלו של יהודי אנוס בספרד, עוקב אחרי עבודתם הסודית של סירובניקים במוסקבה, מפליג עם המעפילים לחוף ארץ ישראל ובתופת של אושוויץ נדהם לגלות את שקית התפילין של הסבא-רבא שלו, שעל שמו הוא נקרא. איש אינו יודע על הטיולים הסודיים של דניאל בחברת הטייס עם הקסדה, אך את תהליך ההתבגרות שעובר עליו רואים כולם. בסוף אותה שנה, דניאל לא רוצה לחגוג את בר-המצווה שלו רק במסיבה או ביורודיסני, בצרפת. איך יממש את "כוח 13"? אבי רט, מנהל חינוכי ועורך ראשי של תנועת "מבראשית" וראש מכון ש"י ללימודי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. סמדר שיר, סופרת ועיתונאית....

34.
מי לא ראה את "כוכב נולד" בטלויזיה? אף אחד לא מצביע מפני שכולם ראו. גם בכיתה שלנו לא היה אף ילד שפספס אותה. אבל כשהמורה תמר תפסה אותי לשיחה והתחילה לנאום לי על תחרויות, לא העליתי בדעתי שמשהו בסגנון הזה יכול להתממש אצלנו, בכיתה. אפילו כשענת ערכה לי חקירה ואמרתי שאולי המורה זוממת לארגן תחרות, זו היתה רק השערה. אבל זה מה שקרה! ואל תשאלו אותי מי זכה במקום הראשון. על ההפתעה הזאת תקראו בפרק האחרון. בעיני, זה כבר פשוט שולי. מפני שבזכות תחרות "כוכב נולד" למדנו, שהדבר הכי חשוב בתחרות הוא לא הפרס, אלא ההנאה. ליאת בנימיני-אריאל...

35.
כל צבעי הקשת הוא ספורן של שבע משפחות שכמותן תמצאו בכל עיר ומקום ברחבי ישראל, ובכל זאת הן שונות זו מזו ומיוחדות במינן. באמצעות עלילות מרתקות מטפל הספר בנושאים שמעולם לא העלו בספרות ילדים (בנק הזרע, פונדקאות, משפחת קלט, בן לשתי אמהות) לצד מצבים מוכרים יותר כמו גרושין, אמוץ, הולדת אח ופתיחת דף חדש. הילדים, גיבורי הספר, לומדים מקטנותם שלכל משפחה אפיונים והרגלים משלה - ודרכי ההתמודדות שלהם מובילות את הקורא הצעיר לעבר סובלנות, קבלה והכלה. כל משפחה היא אחרת במבנה, בהרכב, בחוטי הקרבה; וכל משפחה מאושרת כשפתוח ביתה ומלא אהבה. סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני-נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: העשירי, רוני פוני, כחול ולבן, סדרת גלי ועוד....

36.
בלילה, כשאני שוכבת במיטה זרה במקום שנקרא "הבית החם", וקר לי נורא, אני רואה את הווילון רועד ברוח. ויודעת - זו הרוח של אמא שלי, שנושבת בווילון ומניעה את שוליו. "ראיתי את אמא!" אני קופצת ורצה למיטה של אורן. "רוני,אמא מתה", אחי נאנח. "תחזרי לישון, כבר מאוחר". אני חוזרת למיטה, אבל לא נרדמת. אמא שלי חוזרת אלי בווילון מדי ערב, בתור פיה. היא גם מחוללת בי קסם שמאריך את הפוני שלי,כך שיסתיר את כל מה שאני לא רוצה לראות, וזה קסם נפלא. אבל אני לא רוצה להיות כמו אמא, ששתקה ולא גילתה לאף אחד על המכות. אני לא רוצה לעצום את העיינים ולהתחבא מאחורי מלים יפות. אבא שלי רצח את אמא שלי. אין לי שום דרך להגיד את זה בצורה יותר רכה. זה מזעזע, אני יודעת, אבל זו עובדה. וילון נע ברוח הוא הספר הראשון בסדרת "רוני פוני", המעובדת בימים אלה לסדרת טלוויזיה. זה סיפורו של "הבית החם", מקום שבו אפילו המציאות עוטפת ומחבקת ילדים שאין להם לאן ללכת וכל אחד מהם, בדרכו שלו, מחפש תקווה ואהבה. ...

37.
שלום! מה נשמע! מה הענינים! אתם עוד זוכרים אותי? כן, זו אני גלי, אחותם של בן ודפנה, חברתן הטובה של ליאת וענת... נכון שאתם לא זקוקים לפרטים נוספים כדי לצלל לתוך דפי הספר ולהתחיל לקרא? כתבתי לכם סיפורים חדשים על בית-הספר שלי, על מריבות והרפתקאות, על דינו, כלבי הנחמד, על בן יחיד ומיוחד, על התעלולים של חברי לספסל הלמודים ועל ועל ועל......

38.
יום אחד חזרתי מבית הספר, העפתי את הילקוט לצד ופתאום קפאתי במקומי כאלו שמישהו לקח מסמרים, נעץ לי אותם לי אותם בנעלים ודפק עם פטיש עד שכפות רגלי סמרו לרצפה. על המקרר התנוססה תמונה מפחידה: היה זה תצלום של אשה שמנה-שמנה-שמנה. השמנים נזלו לה מהזרועות, מהלחיים, מהמתנים, ואת צוארה אי אפשר היה לראות מפני שהוא הסתתר מתחת לסנטר משלש! " מה זה?" גמגמתי בבהלה, "מה עושה הפרה הזאת אצלנו במטבח?" כך התגלה לי שאמא התחילה דיאטה. בהתחלה אמא רצתה לשמר את זה בסוד, ואבא לא הבין למה היא השתנתה, והם נסחפו לריב גדול שנטע בי מתח וחדרה, אבל בסופו של דבר כלנו אמצנו כללים חדשים לשמירה על ארח חיים בריא. ליאת בנימיני-אריאל ...

39.
אבא היה הראשון שעיקם את האף ושאל מה פתאום עוברים דירה באפריל, חודשיים לפני סוף שנת הלימודים, ואני לא קלטתי מה כל כך מוזר בעיניו ולמה הוא חושד. אבל סיון, התלמידה החדשה, סיקרנה אותי. היה בה משהו מוזר, משהו שונה. וכשהזמנתי אותה למסיבה, בתקווה שכך אעזור לה להיקלט בכיתה, והיא סירבה... מה היא מסתירה? לא יכולתי להפסיק לחשוב. מה הסוד שלה? מה היא פוחדת לגלות?...

40.
בשבת בבוקר, קצת אחרי עשר, כשהתחלנו לפקוח עיניים, גילינו שקירות החדר כבר מכוסים בתצלומים המנציחים את ביקורה ההיסטורי של ליהיא שפיר, הדוגמנית הישראלית הכי-הכי: ערימה של בנות בשקי שינה צבעוניים, נועה מורחת ליפסטיק על קצה האף של מיטל, שיר משכלת רגליים על הריצפה, ראשה מונח בין ברכיה של דניאל שיושבת על הספה וקולעת את שיערה לצמה, יסמין מנופפת במזלג שבו נעוצה נקניקייה דשנה, נורית מפהקת, עינב מנשקת את הכרית, מיטל ממטירה גשם של פופקורן על כל מי שבסביבה... וכולנו עליזות, וכולנו צוהלות, ממש כמו דוגמניות מקצועניות שתמיד מחייכות ותמיד זוהרות - גם שהן עצובות וכואבות, גם שאין להן שום סיבה למסיבה....

41.
יולי היא פעוטה כבת שלוש. חיום ליום היא גדלה ומגלה עולם מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות....

42.
מה עשית היום כדי לשמח את אמא שלך? ומה כדאי לך לעשות מחר? עצות, המלצות, עקיצות, קריצות ועוד ועוד ב"365 דרכים לשמח את אמא" - ספר ליום האם, ליום ההולדת של אמא שלך ולכל השנה. ספר לכל אמא. הספר שישמח גם את אמא שלך!...

43.
44.
בדיוק בחצות יצאה הקוקייה מהשובך ופצחה בשיר. ולצלילי ה"קוקו" האחרון שלה הסרת, בתנועה חדה, את המסכה שכיסתה לי את הפנים. זה היה הרגע שלי, אושר אמיתי. סוף סוף הייתי אחרת, סוף סוף הסתכלתי על כל העולם בעיניים כחולות, סוף סוף הגשמתי חלום של שנים. אבל החברות הטובות שלי אפילו לו הבחינו בשינויים. כמו תמיד הן היו עסוקות במסיבה, בזלילה, בקיטורים, ברכילויות על הבנים......

45.
אם מישהו היה אומר לי שבחפש הגדול אני אעבוד- הייתי מציעה לו להתכופף ולהרים את הבורג שנפל לו מהשכל. שאני אעבוד? בחפש? הרי בחפש חובה לנוח, להתבטל ולישון. ענת, החברה הכי טובה שלי, הכתיבה לי את "תקנון העייפים" והסבירה לי שבחופש, המנוחה היא לא רק חובה, אלא מצווה. אבל במקרה, לגמרי במקרה, הכרתי את שוקי-בקבוקי, הליצן הנודע, ובלי שהרגשתי מאצתי את עצמי בתפקיד העוזרת שלו, שמפעילה ומרקידה. וזה היה חופש מצחיק ומדליק, שבו נסעתי בג'יפ, ממסיבה אחת לשניה, לפעמים מפתיעה את בעלי השמחה ולפעמים, בסתר, מוחה דמעה. רד דבר אחד העיב על השמחה: העובדה שהסתרתי מענת את הסוד שלי. אבל תסמכו עליה. היא גילתה. דרך אגב, זה הספר העשירי בסדרה שלי. נכון סיבה למסיבה?...

46.
"היום קונים לי ילקוט חדש!" מכריז בן. "גם אני רוצה!" קופצת אביב, אחותו הקטנה. "את לא צריכה ילקוט", צוחק בן, "הרי את עוד בגן חובה!" "אז מה?" נעלבת אביב, "אני רוצה ללכת לגן עם ילקוט, כמו גדולה." "ילדים," אומרת אמא, "לפני שניסע לקנות ילקוטים, אני רוצה לספר לכם על שני סוגים של ילקוטים, שניהם מתחילים באלף." ואמא מספרת לאביב ולבן על ילקוט של אלימות, ועל ילקוט של אהבה, ועל מה שביניהם....

47.
" תקראי " פתחה אמא את העיתון והרכיבה משקפיים כדי לקרוא את האותיות הקטנות שבמשבצת העליונה. " זה ידיעות אחרונות מיום ראשון, י"ב בחשוון , חמישה בנובמבר, אלף תשע מאות תשעים וחמש." "עשרים יום לפני שנולדתי"! ניגבתי את הידיים הרטובות במכנסיים. "שמרתי את העיתון הזה", אמרה אמא. התקרבתי לשולחן. הרגשתי שהאותיות האדומות של הכותרת יוצאות ממנה וזועקות ומוטחות בי, אחת אחת. בשורה הראשונה נכתב " רבין נרצח" . ומתחתיה "ישראל כואבת ובוכה". כך מעט לפני יום הולדתה העשירי, מגלה ניני את המקור האמיתי של שלמה ? ניבר. אם עד כה חשבה כי השם הוא ראשי התיבות של שמות הוריה , נילי וברוך , עתה מתברר לה כי היא נושאת על כתפיה את זכרו של ראש הממשלה יצחק רבין , שנרצח בקרב על השלום. היגלוי הזה מוביל אותה למסע בעקבות חייו ומותו של רבין , וגם למסע של התבגרות במשפחתה ף בכיתתה ובעיקר בתוך עצמה . עד לטקס ברית המילה של אחיה הקטן , שלידתו הולידה את הגילוי , תיהיה ניבר ? ניני ילדה שונה. ...

48.
אתם מכירים את הילה מהכתה המקבילה? אני בקושי הכרתי אותה עד ליום שבו היא הזמינה אותי לפגישה סודית מתחת לעץ התאנה. ובהפסקה הגדולה, כשנפגשתי מתחת לעץ התאנה עם הילה מהכתה המקבילה, הצטערתי שהיא לומדת בשכבה שלנו. ולא שמחתי כשהיא הזמינה אותי להצטרף ל"מועדון המקובלים" שהיא מקימה. נסיתי להסביר לה שמועדון של מיוחסים יפגע בגיבוש השכבתי - וזה לא עזר. הילה המגעילה טענה שזה רעיון נפלא. המצב הסתבך כשענת, החברה הכי טובה שלי, הצטרפה ל"מועדון המקובלים" והתרחקה ממני. אך כשהקמתי את "מועדון המבלים" לא האמנתי שבסופו של דבר אני אודה להילה על הרעיון המטופש שלה, אבל גם זה קרה. מפני שרק בזכותו שמעתי בפעם הראשונה בחיי את המשפט "כשאת מחייכת אני מאושר"....

49.
“ שָׁכַבְתִּי עַל הַגַּב, לְלֹא תְּזוּזָה. הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי מָשְׁכוּ בָּרְצוּעוֹת שֶׁל הַקַּסְדָּה וּבְכָל פַּעַם שֶׁנָּגַעְתִּי בָּהֶן הַדְּמוּת הַמִּסְתּוֹרִית הִתְקָרְבָה אֵלַי וְקוֹלָהּ הִתְחַזֵּק. 'אֲנִי עָיֵף!' הִכְרִיז הַבָּחוּר הַשָּׂעִיר וְהָאַדְמוֹנִי שֶׁחָזַר מֵהַשָּׂדֶה. 'גַּם עָיֵף וְגַם רָעֵב! מָה אַתָּה מְבַשֵּׁל?' וְהַבָּחוּר שֶׁיָּשַׁב בְּתוֹךְ הָאֹהֶל, עַל הָאֲדָמָה, וּבָחַשׁ בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ קְדֵרָה, הֵשִׁיב: 'נָזִיד.' מָה קוֹרֶה כָּאן? צָבַטְתִּי אֶת עַצְמִי כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁאֲנִי לֹא הוֹזֶה. לְאֵיזוֹ תְּקוּפָה נִזְרַקְתִּי? מָה אֲנִי רוֹאֶה? ” קוֹרְאִים לִי מַתָּן, בַּקַּיִץ אֶהְיֶה בֶּן עֶשֶׂר. אֶת קַסְדַּת הָאוֹפַנַּיִם הַשְּׁחֹרָה עִם הַמַּדְבֵּקָה שֶׁל כּוֹכַב הַזָּהָב יֵשׁ לִי כְּבָר שְׁנָתַיִם. חָשַׁבְתִּי שֶׁזּוֹ קַסְדָּה רְגִילָה, שֶׁמְּגִנָּה עַל הָרֹאשׁ מִפְּנֵי נְפִילוֹת וְחַבָּלוֹת. אֲבָל אָז מִיכַל, אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, שָׁפְכָה אֶת הַשּׁוֹקוֹ שֶׁלָּהּ עַל הַמִּקְלֶדֶת שֶׁל הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי. וְעֹמֶר, אָחִי הַגָּדוֹל, אָסַר עָלַי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלּוֹ... יָצָאתִי לְסִיבוּב בַּשְּׁכוּנָה וְנָפַלְתִּי, וְכָךְ הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהַקַּסְדָּה שֶׁעַל רֹאשִׁי הִיא קַסְדַּת קֶסֶם שֶׁבְּ"בּוּם" אֶחָד יְכוֹלָה לְהָטִיס אוֹתִי אֶל עוֹלַם הַתּוֹרָה. סְמָדַר שִׁיר, הָאִמָּא שֶׁל סִדְרַת "גָּלִי" הָאֲהוּבָה, יוֹצֵאת בְּסִדְרַת סְפָרִים חֲדָשָׁה — "קַסְדַּת הַקֶּסֶם". בְּסֵפֶר זֶה יִפְגּשׁ מַתָּן אֶת הָאַחִים יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. ...

50.
ביום הראשון של החופש הגדול ירדנו לאילת וזה היה כיף בכלל. דפנה, בן ואני הצטופפנו במושב האחורי, מחופשים לדגים, וגם בלי להציץ במראה ידעתי שאנחנו נראים כמו הילדים הכי עצובים בעולם. חשבנו שאנחנו בדרך לחופשה משעממת ומרדימה, ואני הייתי בטוחה שאחזור ממנה בידים ריקות, בלי שום סיפור לאומה. אבל קצת אחרי שהגעתי לאילת הכול השתנה. במיטה שלי, מתחת לכרית שלי, מצאתי מעטפה ורודה שסחפה אותנו לתוך תעלומה. משלושה ילדים חמוצים הפכנו לשלושה ילדים נמרצים שמחפשים נסיכה מסתורית, ואם חשבתם שכבר אין נסיכות בעולם - אתם טועים. אחרי הרבה תלאות וחיפושים מצאנו אותה - את הנסיכה....

51.
הם בכלל אל תכננו להקים להקה ולצאת להופעות. הרי הם הגיעו ל"היי ווי סקול" כדי ללמוד. אך יד המקרה פתחה בפניהם הזדמנויות אחרות. ערב אחד יצאו תלמידי השכבה למועדון, בילו בכיף, וכשהגיע הזמן לשלם התברר שכרטיס האשראי של פבלו בוטל. הברמן שניצב מולם היה קשוח וקר. אם לא ישלמו מייד ובמזומן, כך איים עליהם, יזעיק את המשטרה. בראשו של מנואל אגירה הבזיק הרעיון. "אתה רואה את הבחור הזה?" הצביע על פבלו, "הוא זמר גדול!" שעה קלה לאחר מכן היו שלושתם על הבמה: פבלו האוחז בגיטרה, מנואל הלופת את הרמקול ומיה היפהפייה, שהתבקשה לפתוח כמה שיותר כפתורים בחולצתה. הקהל הגיב בהיסטריה. מחיאות הכפיים הרעידו את התקרה. אך אביה של מיה, שהזדמן למקום, התחלחל למרעה עיניו והטיל עליה עונש ריתוק לפנימייה. האם תעמוד מיה בעונש הכבד הזה ותאלץ לפרוש מהלהקה ? ואיך יתמודד פבלו עם הוריו השוקלים פרידה? למה מביימת מריצה הפראית התקפי חרדה? ומי ינסה לסלק מספסל הלימודים את מנואל, ויקו ותלמידים נוספים המקבלים מלגות? האם יחזור ניקולס אל לונה, אהובתו, או שימשיך לצאת עם טטיאנה, שאביה מספק עבודה לאביו המובטל? ואיך יתפתח הקשר המיוחד בין סוניה ריי לבין פרנקו קולוצ'י? האם השנאה היוקדת תהפוך, ביום מן הימים, לרומן? סמדר שיר עיבדה את העונה הראשונה של המורדים לספר מרתק, הטובל בקצב ועצב, פחדים וחלומות, התלבטויות ואכזבות ובעיקר המון המון אהבה....

52.
בשיחת הסיכום של המחנה, רגע לפני שהתפזרו לבתיהם, סיפרו החניכים על תוכניותיהם לעתיד. רונה ודורי לא תיאמו ביניהם מה לומר. כשיש אהבה באוויר אין צורך בתכנונים. כל אחד מהם אמר "לטוס לפריז" ושניהם לא האמינו שזה יהיה אפשרי. בהמשך הצטרפו לתמונה משימות, התחייבויות שלה ושלו, ונדמה היה שעיר האורות מתרחקת מהישג ידם, אבל מי אמר שחלומות לא מתגשמים?...

53.
54.
הילדים המתגוררים בבית היתומים "פינת אור" כבר עברו דרך ארוכה ביחד, אך דווקא כשנדמה היה שהם מסתגלים לשיגרה ולומדים לחיות כמו משפחה, התחוללו שינויים אשר הולידו התחלות חדשות. ארבעה ילדים חדשים הגיעו למעון והצטרפותם עירערה את כל מערכת היחסים, והולידה אהבות וכעסים, קינאה וריגושים. וגם הלנה, אלמנתו של וגה, הגיעה למעון. היא לא גילתה מה עומד מאחורי ביקורה, אבל עד מהרה חשפו הילדים את מזימותיה הסודיות. שכנים חדשים שהגיעו לרחוב החלו להתקוטט עם הבנים של בית היתומים, לצערה של בלן, אם-הבית היפה, אשר מאז ומתמיד הטיפה לילדים שאלימות לא פותרת שום בעיה. ומה יעלה בגורלה של בלן? האם היא תמצא את אלחו, אהובה שנעלם? העונה הרביעית של סדרת הטלוויזיה 'קטנטנות' עובדה על-ידי סמדר שיר לספר הרוקם אהבות ואכזבות, פחדים וחלומות, דמעות של עצב ושמחה שידברו אל לב כל ילד וילדה....

55.
בשיעור חברה דיברה המורה תמר על "המצב", שמעולם לא היה כל-כך שחור. היא אמרה, שגם אנשים קטנים כמונו חייבים להתגייס למשימה כדי לשנות, לתרום ולעזור. למחרת הזעיק אותי יותם לפגישה בגינה והציע לי להצטרף לחבורה הסודית שהוא רוצה להקים - חבורה שתפעל למען הכלל - והתלהבתי. החבורה שלנו מנתה ארבעה ילדים שעשו מעשים טובים ובכל מקום השאירו מזכרת קטנה, מדבקה של לב זהב. אבל מהר מאוד קמו לנו מתנגדים שטענו, כי החבורה שלנו מפלגת את הכיתה ולכן... כן, בספר הזה יש גם אהבה וגם הרפתקאות וגם הרבה רעיונות לילדים שירצו ללכת בדרכנו ולהקים חבורות, שיעשו רק טוב....

56.
רב הילדים שולחים מכתבים למי שיכול לקרא אותם ולהגיב בתשובה: לחבריהם הקרובים או הרחוקים, לבני משפחתם או לאנשים שם היו רוצים להכירם. רק לילדה אחת יש מנהג מיחד. היא שולחת מכתבים לחפצים דוממים שלא מסגלים לקרא את מכתביה (כמו הברז של הדמעות, המטריה השחורה, הציון "טוב מאד" או הכלב הכי מפחיד בשכונה), לכאלה שמסגלים לקרא מכתביה, אבל היא לא רוצה שהם יגיעו לעיניהם (כמו בן שהיא מאד מאד מחבבת או מורה מאד מאד קשוחה) ואפילו ל... עצמה! ומי היא הילדה הזאת, ששולחת מכתבים עצובים-מצחיקים, מתוקים-חמוצים, לכל העולם? אני, כמובן! ואתם מזמנים להצטרף אלי לחיוכים והרפתקאות בין השורות....

57.
חרוזים עליזים על הלשון מפזזים! סדרת חרוזים ראשונים מגישה לילדי הגיל הרך שירים הנובעים מסביבתם הקרובה. כל ספר בסדרה מוקדש לנושא אחר. אז קחו לכם חרוז קטן ללב!...

58.
תעוף לי מהעיניים, למה הקפצת לי ת"פיוז", ואם לא תתחפף לי מהידיים אני אגמור עליך, למרות שזה לא כל - כך חרוז. "בית ספר זה אחלה סטוץ!" הוא מילון הסלנג של תלמידי ישראל. הספר היחיד שכל תלמיד חייב לשנן בעל - פה, אם הוא לא רוצה שחבריו לכיתה יסתכלו עליו כמו על איזה אהבל, שמדבר עברית של בית מרקחת ואפילו לא קולט עד כמה הוא לא קולט. אז נסו לבלוע כמה שיותר סלנג, בלי סכין ובלי מזלג, ושיהיה לכם בכיף....

59.
50 סיפורי אהבות ואכזבות, התגברות והתבגרות. 50 סיפורים בצבע שחור-לבן, בטעם חמוץ מתוק. 50 סיפורים מהחיים, סיפורים מהלב, שמן הסתם תמצאו בהם גם את עצמכם. ספר חובה לכל נערה מתבגרת, שיושבת כל הערב ליד הטלפון ומחכה לנסיך שלא בא, ולכל נער שמחפש את המלים הנכונות למשפט הפתיחה....

60.
הם ניסו לעבוד עליה בעיניים והם חשבו שזו מצווה לשגע מורה מחליפה, הנכנסת למלא את מקומה של המורה החולה ודי בתעלול קטן כדי להבריחה אל דלת היציאה. לא פעם הם באמת הצליחו לסובב אותה על האצבע הקטנה, ולמכור לה תירוצים מפוצצים, ולהפריע בשיעורים, ולהתפלח מהכיתה... אבל היא לא ברחה. שנה תמימה עבדה כמורה מחליפה, נודדת בין בתי ספר שונים ולמרות כל מאמציהם של התלמידים נשארה בחיים. ועל הרגעים הקשים וגם המשמחים שהיו לה בחברתם - היא כתבה. הסיפורים שלה, המתארים את הווי התיכון מנקודת ראותה של מורה, ודאי יזכירו לכם את הכיתה שלכם, את עצמכם, אולי יתנו לכם רעיונות מבריקים ולהתעללויות במורים ומי יודע, אולי יגרמו גם לאי אלו נקיפות מצפון ולרגשות חרטה... סמדר שיר-סידי, מחברת ספרים רבים לבני הנעורים וביניהם: ``דברים קטנים``, ``שירי רחוב``, ``עלא כיפאק``, ``שיחות עם ענת``, ``דפי של רפי``, ``רוני ורינגו``, ו``פסטיבל הילדים``. בהוצאת ``תמוז`` ראו אור ספריה: ``סיפורים בג`ינס``, ``עוד שיחות עם ענת``, ``ענת ואני``, ו``עין אחת בוכה``. הספר ``מורה מחליפה`` מבוסס על סדרה פופולרית המתפרסמת ב``מעריב לנוער``....

61.
נסענו למעגן. דפנה קיטרה כל הדרך וטענה ש"כפר נופש זה עונש", אני חלמתי על הנופים הקסומים של הכנרת ואילו בן, אחי הקטן, פנטז על הבריכה. אבל כשפרקנו את המזוודות ופסענו לעבר חדר האוכל נחשפנו, בבת אחת, לעולם שלא הכרנו – עולם מתוק, אך מר... ...במוצאי שבת, כשחזרנו עם חצי דוקטורט בסוכרת, היינו ילדים קצת שונים. יותר שמחים בחלקנו, יותר מעריכים את הבריאות שלנו, יותר פתוחים לכאבם של אחרים....

62.
"חן אתה חולה?" אמא בחנה אותי בשבע עיניים. "כן," השפתיים שלי התחברו עם האזוניים בחיוך מכאן ועד ירושלים. "אני חולה קשה, חולה אנוש..." "חולה?" בבת אחת אזל הדם מלחייה של אמא והיא הפכה לחיוורת. "אמא," הורדתי עליה צ'פחה קטנה כדי שתצא מההלם, "מה את נבהלת? אני בסך הכל חולה-חופש!" חן חלמיש, ילד מגניב, חובב כיופים והרפתקאות, מביא עשרים סיפורים עליזים מהחופש הגדול....

63.
אשה אחת אוהבת גבר בעל אצבעות ארוכות וקול חם, וגם אוהבת את אמא שלה, למרות ועל-אף, וגם את אביה, אותו היא לא מכירה, ובעיקר את העובר שמעולם לא נבט ברחמה. אבל בדיוק כשנדמה לה שסוף-סוף נכנסו חייה לתלם של זוגיות - קריירה - הפריית-מבחנה, חוזר לארץ הגבר של פעם, ומכריח אותה לפתוח את כל המגירות שהיא כבר נעלה. אשה אחת אוהבת וכואבת וכותבת, וגם לומדת שהחיים הם לא בסה מה מוצ'ו, ולמרות הכל עדיין מזמזמת לעצמה....

64.
הי, זו אני! מה, כבר הספקתם לשכח אותי? אתם כבר לא זוכרים איך נפגשנו בכתה ג', ואיך יצאנו לטיולים, ואיך נסינו לשגע את המורים, ואיך פגשנו תלמיד חתיך, ואיך הברחנו אורחים-פורחים, ואיך... המון חוויות צברנו ביחד, נכון? אז לספר הזה אספתי את הזכרונות הכי יפים: תעלול רטוב, שבוע של דממה, מבחן העגיל, הכפיל של הכדורגלן, הפתעה לשבת, מפקח מהמאדים ועוד המון ספורים מהחיים....

65.
66.
67.
ולה! Hola מה שלומכם? מה נשמע? אתם אוהבים את ``קטנטנות``? האם כבר שמעתם את עצמכם מדקלמם דיאלוגים או שרים בספרדית בזכות הסידרה? אם כן ? אינכם היחידים. אינספור ילדים ובני נוער בישראל גילו את הספרדית בעקבות צפייה יומיומית ב``קטנטנות`` והתחילו ללמוד את השפה בשיעורים פרטיים או בקורסים מקצועיים. אנחנו מציעים לכם דרך אחרת ? לימוד ספרדית מדוברת באמצעות סצינות מתוך העונה הרביעית והחמישית של ``קטנטנות``. מילון זה מכיל יותר מ-100 סצינות העוסקות בכל תחומי החיים ומעוגנות בעולם של בני נוער וילדים. שיהיה לכם בילוי נעים ? עם קטנטנות!...

68.
...עכשיו, כשאני מדפדף ביומן, מחפש אולי נותרו בו עוד כמה דפים ריקים, אני נזכר בכל מה שקרה לי בששת החודשים האחרונים. לא הקמתי חבורה בלשית, ולא פענחתי אף תעלומה מסתורית, אבל קרו לי דברים רבים המתרחשים, מן הסתם, בחייו של כל ילד רגיל, בן גילי. נכשלתי בבחינה, רבתי עם אחי, התאהבתי בילדה יפה, ביליתי עם חברים, הייתי שמח, עצוב, משועמם, נרגש, וכל מצבי הרוח האלה באו לידי ביטוי ביומן. ...פעם לא האמנתי שאני מסוגל להחזיק עט ביד. עכשיו אני יודע שלכתוב זה כיף. לכתוב ביומן זה כמו לשבת מול חבר טוב, ולספר לו את כל הסודות. ויומן, בניגוד לחבר בשר ודם, אף פעם לא אומר: ``אתה טועה`` ואף פעם לא מגלה את מה שאתה לוחש לו... הספר ``יומן מהחיים`` מבוסס על סדרה פופולרית המתפרסמת בשבועון ``כלנו``....

69.
70.
ערב אחד, כאשר נכנסתי לחדרי והוצאתי את היומן ממגירת השולחן, ראיתי שנותר בו רק עוד עמוד אחד וידעתי שזהו. זה הסוף. כבה את האורות, פקד עלי קול פנימי. הדלק נרות. עשה מסיבת פרידה חגיגית כמו שתכננת. היפרד מן היומן שלך, שליווה אותך במשך שנה תמימה, בטקס שלא יימחה מזכרונך... אבל לא רציתי להיפרד ממנו. איך אפשר להיפרד מפנקס עב-כרס שבמשך ימים כה רבים היה לי מפלט ואוזן קשבת וידיד-אמת שבו כתבתי ולו גיליתי את כל הסודות? התיישבתי, הנחתי את הפנקס על השולחן, נשכתי את זנב העט והתחלתי לקרוא. סיפורים רבים היו בו. על עצמי, על הבית והמשפחה, חוויות מהכיתה ומהשכונה תעלולים עליזים עם תומר, החבר הכי טוב שלי, מריבה קטנה עם נילי היפה, החברה הקבועה שלי, רגע של חיוך, רגע של דמעה. את מחוגי השעון אי אפשר להחזיר לאחור, אבל כאשר הגעתי לשורה האחרונה בעמוד האחרון של היומן ידעתי, שהאירועים שהנצחתי בין דפיו יחיו בהם, לעולם. ``אורי גדות, בן אחת עשרה וחצי, ילד רגיל`` הוא המשך הספר ``יומן מהחיים`` וכמוהו מבוסס על הסדרה ``יומן מהחיים`` שפורסמה בשבועון ``כלנו``....

71.
72.
עם טונות של מייק-אפ וליטרים של בושם ועם פרצוף של תשעה באב התייצבתי, בשמונה ורבע בדיוק, מול הדירה של גלי. בשעתיים שלפני כן עשיתי כל מאמץ אפשרי כדי להיראות הכי עצובה והכי עלובה. "הוא לא בא", פלטתי כשהדלת נפתחה. "מי?" גלי התעלמה מהעובדה שאני התעלמתי מהופעתה המרשימה. "אביב! אל תשאלי איזה ברז הוא דפק לי", פסעתי לסלון בצעדים כושלים של אחת שעומדת לבצע צניחה חופשית לרצפה. "כואבת לי הבטן!" שאגתי בטון הכי דרמטי שמצאתי במלתחה. "שמעתי פעם תירוץ כזה חנטרישי וכזה מופרע? תינוק בן חמש-עשרה נשאר בבית בשישי בערב, בגלל שכואבת לו הבטן. ולא אכפת לו שהוא דופק לי את המסיבה של סוף הקיץ, מסיבת פיג'מות לזוגות בלבד, מסיבה שיכולה לתת לי את כרטיס הכניסה לחברה החדשה!" גלי ניחמה אותי. היא לא יכולה להעלות בדעתה שאביב, החבר האהוב והמושלם שלי, הוא נסיך שאולי בכלל עוד לא נולד....

73.
74.
75.
ברבע לשמונה נכנסתי לחצר בית-הספר, אמרתי "היי" ו"אהלן" לכמה ילדים מכיתה א´ שכמו בכל בוקר חיכו לי עם אותה שאלה בוערת – "גלי, את סופרת שכותבת ספרים או שאת סופרת כסף?" – ופתאום מצמצתי בעיניים, כאילו שהכתה בי שמש מסנוורת. האור החזק, כך גיליתי בתום מבצע חיפושים ממושך, נבע מעגיל כחול שנצנץ באוזן ימין של ילדה מכיתה ח´, העונה לשם ספיר. וספיר היפה הסבירה לי שהוא לא סתם עגיל מבריק ונהדר, אלא עגיל שמביא מזל. אז גם אני רציתי משהו כזה! אבל דווקא אחרי שהתחלתי לענוד חוט אדום, שיש האומרים שהוא סגולה למזל, הבנתי למה אין טעם לחכות לנס משמים ולמה כל אחד חייב לקחת את עצמו בידיים. גם ענת הבינה. ומה איתכם?...

76.
77.
סדרת חרוזים ראשונים מגישה לילדי הגיל הרך שירים הנובעים מסביבתם הקרובה. כל ספר בסדרה מוקדש לנושא אחר. אז קחו לכם חרוז קטן ללב!...

78.
79.
כאשר חפשתי לי חבר לעט ונסחתי את מכתבי הראשון אל גל גונן, חשבתי שזו ההזדמנות לפתוח דף חדש בחיי ולהציג את עצמי בשם ארז רן, ולא בשם צוציק, אבל נילי, החברה שלי, שכנעה אותי שבמכתבים אין סודות. במכתבי אל גל לא הסתרתי את הכינוי שדבק בי, וקיויתי שהוא יסכים להתכתב איתי למרות היותי נמוך. גל הסכים, והתחלנו להתכתב. גם נילי התכתבה עם חברה לעט, ושנינו הזמנו את חברינו לתל אביב, לפגישת הכרות אשר בה התגלה ש... נ.ב. אני עדין נמוך וכלם עדין קוראים לי "צוציק", אבל פרשת ההתכתבות הוכיחה לי שעלי לשמוח בחלקי, כי יש שמות הרבה יותר בעיתיים משלי....

80.
לנועה נולד אח בשם גלעד. היא מבקשת להכין לו מתנה/הפתעה. היא מנסה להתייעץ עם השכנה, החנווני, הדוור, הגנן. לאף אחד מהם אין רעיון מוצלח, אך כולם רוצים לראות את הפעוט בהגיעו לביתו, וכך מתארגנת קבוצה גדולה המקבלת את פניהם של אמא של נועה ואחיה בשירה ובעוגת שוקולד....

81.
82.
83.
הן ספרו את הימים, הדקות והשניות עד לחופש הגדול. דפי, תמר, קארין ואלינור היו בטוחות שחופשת הקיץ תעבור עליהן בבילויים ובחוויות. אפילו דנה, שעקבה אחרי ארבעתן ממילאנו בעזרת הלפטופ, האמינה שהחופש הגדול יהיה כשמו: גדול! תמר וגור תכננו לחגוג את יום השנה לחברוּת שלהם. אלינור מצאה עבודה חדשה ופגשה בחור מרגש ומסתורי. קארין ניסתה לכבוש את תעשיית האופנה המקומית. ודפי החליטה לחזור לתודעה בקאמבק מטורף. אבל משהו השתבש בדרך... גיבורות הספר יומני החופש הגדול - העונה השניה הן נערות קופצניות, תוססות ודעתניות שחשבו שדבר לא יפריד ביניהן – לא בנים, לא שאיפות בחיים ולא בנות אחרות. אבל במהלך קיץ של הרפתקאות הן מתבגרות, מתגברות ומגיעות למסקנות מפתיעות. כיצד תשרוד הרביעייה המגובשת את כל התהפוכות? סמדר שיר עיבדה את העונה השנייה של "יומני החופש הגדול" לספר סוחף על זריחות ושקיעות, תקוות ואכזבות, ושמחת נעורים שמתפרצת מבין השורות. אתם מוזמנים להצטרף לקיץ הלוהט של החבורה הכי חמה במזרח התיכון....

84.
ליטל, הבת של השכנים, חזרה לארץ ובקשה ממני לשבת מולה, אבל לא סתם לשבת, אלא לשבת בתנוחה של פסל. מפני שהיא רוצה לצייר אותי. מפני שחשוב לה לצייר ילדה ישראלית. ואני, בטוב-לבי, הסכמתי. בגלל שאני אוהבת לעזור. ובעיקר בגלל שהיא הבת של השכנים. לא העליתי בדעתי כמה קשה לשבת ולשבת בלי להזיז יד ורגל. ובחלומות הכי שחורים לא חשבתי שליטל תכעס עלי כיון שאני מתגרדת. אני מגרדת את הראש? אני? "אז מה?" שאלה ענת, החברה הכי טובה שלי, כשגיליתי לה בסודי סודות מה אמא מצאה לי בשיער. "לכולם יש כינים! לכ...לם!" אבל נלחמנו בהן. ונצחנו אותן. ונפטרנו מהן. ותאמינו או לא – החלק הכי חשוב במבצע קשור בליטל, הבת של השכנים, שחזרה לארץ ובזכותנו הצליחה לפתח דף חדש....

85.
בעונה החמישית, שהיא "עונת הנדידה", משאיות גדולות מגיעות לשכונה וסבלים חסונים פורקים מהן ציוד ורהיטים. זה קורה אצלנו מדי שנה, בחופש הגדול, וכולנו שמחים לקלוט את הילדים החדשים.אבל כשמשפחת כהן עקרה אלינו מחיפה דפנה החליטה שאלה אנשים מוזרים. מה פתאום הם עוברים דירה באמצע שנת הלימודים?כך קרה שרק אמא ואני הלכנו לביתם, בעל גג הרעפים הירוקים, כדי לאחל להם "ברוכים הבאים" עם זר סביונים ועוגה. רק אחרי שהכרתי את אורי, בנם היחיד, הוא סיפר לי משהו שחשף את הקשר הסודי בינו לבין אחותי הגדולה.מה? תקראו בעצמכם. דפנה החליטה להתייחס אל אורי כמו אל אח ואילו אני החלטתי לאמץ אותו כחבר.סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני-נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: העשירי, רוני פוני, ניבר, חולה חופש, ילדי אא"א, נעורים בחמוץ-מתוק, מסיבת פיג'מות ועוד....

86.
עוד קיץ נגמר, יולי סער שוב נפרדה מעצי האורן, חזרה לביתה המפואר, אך לא שכחה את מה שהבטיחה לחבריה ב"גאליס": "אני אשתנה," היא אמרה להם, "אני אהפוך ליולי אחרת." היא התאמצה לחולל בעצמה את המהפך המובטח, אך עם כל חודש שחלף הייאוש שלה גבר: זה לא מספיק שהיא פרשה מעולם הדוגמנות? מה עוד עליה לעשות כדי להוכיח לכולם שעכשיו היא פחות זוהרת ויותר בוגרת? לבסוף צץ במוחה רעיון מבריק: היא תייסד בלוג אישי, שדרכו תייעץ לבני נוער שלא מוצאים את מקומם בעולם, ואולי, על הדרך, תהפוך את העולם למקום קצת יותר טוב. נינה, הוגו, דורי, רונה ושאר חבריה מ"גאליס" עוזרים ליולי לפתוח את הבלוג "סערת רגשות" ומציידים אותה בעצות טובות, שבזכותן היא הופכת ליועצת נוער מבוקשת. צעירים וצעירות מכל רחבי הארץ מפנים אליה שאלות ומשתפים אותה בבעיות אישיות, ויולי מבטיחה פרס מיוחד במינו לשני הכוכבים של הבלוג, השניים שירגשו אותה במיוחד וייגעו בלבה – חופשת קיץ ב"גאליס". הפרס הכי שווה! מי יהיו הכוכבים שלה? האם תצליח יולי לקיים את ההבטחה שלה? ואיך? סמדר שיר לקחה את הגיבורים האהובים מסדרת הטלוויזיה המצליחה ורקמה את עלילת הספר השני בסדרת "גאליס" – הכוכבים של יולי, המספר על חייהם אחרי שמצלמות התוכנית הפסיקו לצלם. בספר, שאת עלילתו לא תראו על המסך, לא רק יולי מתבגרת: כל אחד מחברי "גאליס" לומד לפתוח את הלב, ואתם מוזמנים להצטרף לסערת הרגשות!...

87.
88.
אני יודעת שזה עלול להישמע מוזר, וקצת טפשי, אבל אני זוכרת את הרגע שבו נולדה בי האהבה. את השנייה המדויקת שבה חשתי צביטה בלב ופרפרים בבטן. ורציתי לצלם את הרגע ההוא, הנפלא. כדי ששיני הזמן לא יגסו בו, כדי שלא יקהה. כשי שלא אשכח אותו. כדי שאם, במקרה, אשכח אותו,יהיה לי איך להיזכר. למה? אני שואלת את עצמי היום, שלושה ימים לפני סוף החופש, שלושה ימים לפני תחילת שנת הלימודים. האם רציתי מזכרת מאותו רגע יפה בגלל שהלב שלי, אותו לב שנצבט ופרפר, ידע שתהיה זו אהבת קיץ סוחפת ומשכרת, אשר בחלוף חודשיים תסתיים? "אהבת קיץ", סיפור אהבה ראשונה, ספר ראשון בסדרת "התיכוניסטים", המיועדת לבני-הנעורים. ...

89.
90.
יש ספר עבה וספר דקיק, יש ספר עצוב וספר מצחיק, אבל כל ספר מתחיל במלה או בשורה, איך נדע מה הוא מכיל? נפתח, נדפדף ונקרא! עשרות מושגים מעולם בית הספר מוצגים, לפי סדר האלף-בית, למען התלמידים החדשים. מה זה הכתבה ודף קשר? למה מכינים שיעורי בית? מי חותם על התקנון מתי מקבלים תעודה? סמדר שיר מסבירה בשירים ובחרוזים. ג´קי ירחי מדגים באיורים עליזים....

91.
בְּעֶרֶב סֻכּוֹת, כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בַּמִּטְבָּח וְהֵכַנּוּ קִשּׁוּטִים לַסֻּכָּה, אִמָּא בִּשְּׂרָה לָנוּ שֶׁהַשָּׁנָה לֹא נִבְנֶה סֻכָּה בֶּחָצֵר מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְחֻפְשָׁה. יֵשׁ! אֲבָל דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, הִתְנַגְּדָה. הִיא רָצְתָה לְאַרְגֵּן מְסִבָּה בַּסֻּכָּה וְרַק כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתִּי מֵאִמָּא לְקַצֵּר אֶת הַחֻפְשָׁה. גַּם כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְעֵין גֶּדִי, וְהַנּוֹף הַצָּהֹב עָשָׂה לָנוּ טוֹב, דַּפְנָה הִמְשִׁיכָה לִהְיוֹת חֲמוּצָה. אֲנִי, לְעֻמָּתָהּ, פָּגַשְׁתִּי אֶת בַּרְבָּרָה הָאֶקוֹלוֹגִית, הָלַכְתִּי בְּעִקְּבוֹתֶיהָ לְמַמְלֶכֶת הַחֲלוֹמוֹת הַיְּרֻקָּה וְהֵבַנְתִּי לָמָּה כֻּלָּנוּ חַיָּבִים לְהָנִיף אֶת הַדֶּגֶל הַיָּרֹק שֶׁל אֵיכוּת הַסְּבִיבָה. רַק בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, כְּשֶׁהָיִיתִי עֲצוּבָה בִּגְלַל הַחֻפְשָׁה שֶׁקֻצְּרָה, גִּלִּיתִי שֶׁסִּבָּה שׁוֹנָה לַחֲלוּטִין עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הַבִּלּוּי הַמִּשְׁפַּחְתִּי. מֶה הָיְתָה הַסִּבָּה? הַפְ תָּ עָה!!!...

92.
קשר מיוחד במינו נרקם בבית החולים בין אסף - נער שובב, סקרן וחכם שאיבד אמא, יד ורגל בפיגוע טרור - לבין סתיו, עיתונאית צעירה ונמרצת שנשלחה לראיין אותו לקראת הניתוח העשירי שעליו לעבור. סתיו רוצה לפרסם את סיפורו של אסף מפני שלדעתה הוא גיבור. אסף טוען שהוא לא גיבור בכלל. הוא בסך הכל ישב במסעדה והמתין לאוכל כשהמחבלת נכנסה והתפוצצה. סתיו חושבת שכדאי לאסף לעבור את הניתוח העשירי, שבו יוציאו מפניו את הרסיסים. אסף מתנגד לניתוח הפלסטי מפני שאינו רוצה לשכוח. הוא מעדיף שפניו המצולקים יהיו תזכורת נצחית למציאות החיים בישראל, שבה גם ילדים חפים מפשע משלמים את המחיר. "סמדר שיר לקחה על עצמה משימה לא פשוטה, לבטא את ההתמודדות עם פציעה קשה באירוע טרור, והיא עושה את זה במארג אמין ומרגש". מנימוקי חבר השופטים שהעניק להעשירי את פרס עידוד פרסום היצירה בתחום ספרות הילדים והנוער לשנת 2007....

93.
כשהורי הושיבו אותנו לארוחת ערב חגיגית והתחילו לתאר את הפנימייה המיוחדת השוכנת במעלה ההר, הושטתי יד אל פחית הקולה שעמדה על השולחן. הרמתי אותה כאילו היתה גביע יין, ובמקום לשתות לחיי ההצעה אמרתי:"לא, תודה". "מה לא?" שאלה אמא, "על מה תודה?" אבא הרצין. "תודה על ההזמנה," ניסיתי להישמע רגועה, "אבל אני לא עוברת לשום מקום". "דניאל, אני חוששת שאת לא מבינה משהו," אמא השתעלה. "אנחנו לא מזמינים אותך לבוא איתנו". "אנחנו מודיעים לך שכל המשפחה עוברת לשם," אבא השלים את מה שהיא לא סיימה. "לגליל? לסוף העולם?" חלפה בי צמרמורת. "דניאל", אבא ליכסן אלי מבט, "את לא מגזימה?" ...

94.
60 שירים וסיפורים על נמשים, נדנדה, סנדלים, פרפר כחול, מצות, חבל ומחבואים.60 שירים וסיפורים על טיול ביער, עץ של חרוזים, חברים, ואורחות מאוד ישראליות – הכינים.60 שירים וסיפורים על סוגים שונים של בתים, משפחות וטעמים, בארץ הנחליאלי והיונה. ספר מתנה לכל עונה, לכל השנה ובמיוחד לכבוד יום ההולדת ה-60 של המדינה.סמדר שיר-סידי כתבה מאות ספרים לבני נוער ולילדים, ביניהם הסדרות האהובות יולי וגלי. חתומה על אינספור קלטות מצליחות, מחזות זמר ולהיטים המושרים בכל גן.        ...

95.
אני? יועצת לענייני אהבה? מה פתאום? הרי מעולם לא למדתי את המקצוע הזה. הרי אני בסך הכול ילדה...אלה היו ההתלבטויות שחלפו לי בראש כשהרבה תלמידים שאלו אותי איך גלעד ואני מחזיקים מעמד במשך תקופה כה ארוכה וביקשו ממני את המתכון הסודי. אפילו החבר הפרטי שלי טען שאני יכולה לעזור לאחרים. אז קיבלתי על עצמי את המשימה והחיים שלי השתנו לחלוטין. מהבוקר ועד הערב עניתי לטלפונים והתרוצצתי בין פגישות, על חשבון הלימודים,על חשבון גלעד וענת, ואפילו על שחבון הכתיבה. במקרים מסוימים הצלחתי, אבל חויתי גם כשלונות מרים, עד ש...למה אגלה לכם הכול? אם יש לכם בעיה בתחום שבוניו לבינה אל תתיאשו. חפשו אוזן קשבת - ותמצאו!...

96.
97.
הַמּוֹרָה כִּנְּסָה אֲסֵפַת הוֹרִים מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ כְּדֵי לָדוּן בַּחֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה. זֶה נִשְׁמָע מַבְטִיחַ, נָכוֹן? אָז זֶהוּ, שֶׁלֹּא. כְּשֶׁאִמָּא נוֹפְפָה מוּלִי בְּדַף הַהַצָּעוֹת רָתַחְתִּי מִזַּעַם. "יוֹם שֶׁל פְּעִילוּת? מִשְׂחָקִים שֶׁל פַּעַם?" וְלֹא הָיִיתִי הַיְּחִידָה שֶׁהִתְנַגְּדָה לָרַעְיוֹן הַלֹּא מַלְהִיב. בְּרֹאשׁ הַמִּתְנַגְּדִים עָמַד אָבִיב, שֶׁהִצְטָרֵף לַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ רַק לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְשֶׁכְּבָר זָכָה בַּכִּנּוּי "קוּטֶר מִקְצוֹעִי". אֲבָל כְּשֶׁתִּרְגַּלְנוּ מִשְׂחָקִים כְּמוֹ יָם יַבָּשָׁה, קְלָאס וְחָמֵשׁ אֲבָנִים, לָמַדְתִּי מַשֶּׁהוּ עַל הַמִּשְׂחָקִים שֶׁל הַחַיִּים, שֶׁבָּהֶם הָעֶצֶב גָּר לְיַד הַשִּׂמְחָה וְהַדְּמָעוֹת נוֹשְׁקוֹת לַצְּחוֹק. מַה לָּמַדְתִּי? תַּתְחִילוּ לִקְרֹא! סְמָדַר שִׁיר סִידִי כָּתְבָה סְפָרִים רַבִּים לִבְנֵי נֹעַר וְלִילָדִים. בְּהוֹצָאַת "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת" רָאוּ אוֹר: הָעֲשִׂירִי, רוֹנִי פּוֹנִי, חוֹלֵה חֹפֶשׁ, כָּחֹל וְלָבָן וְעוֹד....

98.
99.
יולי היא פעוטה כבת שנתיים. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולם מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות. סדרת ספרים יפיפיים שכתבה סמדר שיר על יולי, בתה הקטנה....

100.
ארבעה אנשים ברחבי תל אביב, שאין ביניהם שום קשר או דמיון, מתחילים להתכונן לחגיגות המאה של העיר העברית הראשונה. בעלת חברת קייטרינג יוזמת פסטיבל אוכל, קבלן עשיר מתכנן להצעיד את התושבים בסיור בניינים, במאי מתחיל מנסה לקדם סרט על ביאליק ושחקנית שעתידה כבר מאחוריה חולמת לחזור לבמה. כל אחד מהם, שלא בידיעתו, מתכתב עם דמות מההיסטוריה של העיר הנושקת לחוף הזהב, כאב נוגע בזיכרון ובדידות באובדן, עד ששרשרת של אירועים מפתיעים מקשרת בין כולם ותוך כדי כך זורה אור על תעלומות של התאבדות, בגידה, געגוע ואהבה מלוחה כים. עד סוף הים הוא רומן עשיר ומסעיר המשרטט את הנוף האנושי של תל אביב העכשווית באמצעות חמישה דורות, מתעד תרבויות ומקומות, מטייל בין אלתרמן לחנה רובינא ובין לאה גולדברג לתרצה אתר, ומטלטל את הקורא בין העבר שלא יחזור לבין התקווה לאושר חדש. סמדר שיר-סידי, סופרת ועיתונאית, זכתה בפרס אקו"ם לשנת 2007 ואות אשת העיר תל אביב. מספריה הקודמים: כתם לידה, רומן אמיתי, אין בעולם אהבה כמו וגיבורה במילים....

101.
102.
ילדים זה שמחה, אבל חיי היום יום מעמידים ילדים בפני מצבים לא קלים ולפעמים, רק אחת מעיניהם צוחקת ואילו השניה - בוכה. בוכה - כי קשה להתמודד ולא תמיד יש מי שמעודד. בוכה - כי סיפור של אהבה מסתיים באכזבה. בוכה - כי אין דרך להנתק מהמשפחה ולעתים אבות אכלו בוסר וצאצאיהם משלמים את המחיר. בוכה - כי המבוגרים הם הטוענים, שהילדות היא התקופה המאושרת ביותר בחיים. מי שעודנו ילד יודע היטב למה הוא מרגיש, כמי שאין לו שום סיבה לחייך או לשיר. בספר "עין אחת בוכה" כלולים סיפורים שפורסמו, לראשונה, בסידרה בשבועון "הארץ שלנו". ...

103.
104.
בקר אחד התעוררה הזרת והרגישה משהו מוזר, תחושה לא מוכרת. מה היא רומזת לי? הרהרה הזרת, אולי זה סימן שאני רעבה ובטני מקרקרת? אולי זה סימן שכדאי לי להתלבש כמו גברת מגונדרת? ואולי זה סימן שהגיע הזמן לעשות שולם - שולם עם הזרת של כף יד אחרת?...

105.
לנהג הבלונדיני מקו 61...לגיניקולוג של קופת חולים...לפרפר שלא מנשק...לכף היד שמרביצה לי ללא רחמים...לאמי המאמצת...לאביב גפן... לאחות הקטנה שמתחילה להתנהג כמו גדולה אמיתית...לנסיכה שיושבת בחיבוק ידיים...לליאור מילר, היפיוף של המדינה...לטסטר שהכשיל אותי בבחינה...לפסיכולוג של החבר'ה...לדנה אינטרנשיונל...למציל הכי חתיך בחוף... לידידה הכי טובה שלי...לאהובי הסודי...למנהלת סוכנות הדוגמניות...לזאת שחולמת על בחור עשיר... 50 מכתבים של נערות ונערים. מכתבים שמגיעים, מכתבים שנוגעים. מכתבים שפותחים חלונות לעולמות ולבתים. מכתבים שמשרטטים דמויות ופנים....

106.
מי הולך לכיתא א' עם ילקוט על הגב וחיוך על השפתים? פרפר יפה, ענוג כנפים, או אולי דוקא הקשת בשמים? גיטרה יפה בת שישה מיתרים, או כרית שרוצה ללמוד ולהחכים? סמדר שיר מלוה את העולים לכיתה אלף שרק אתמול שיחקו בגן, בנו ארמון מחול זהוב ופתאום הם כבר גדלו, ולומדים הם קרוא וכתוב....

107.
לקחתי נשימה עמקה ואמרתי: "את כל מה שהצעתי להכין ליום ההולדת של סבתא, אפשר להכין לכבוד יום ההולדת של המדינה, מפני שהמדינה היא אמא". "המדינה היא אמא?" ירדן וכרמל חזרו אחרי כמו הד. "כן, כן", הרגשתי איך קצב נשימתי גובר. "לילדים שנולדו בה, המדינה היא אמא. ילדים שנולדו בה, וגם הוריהם נולדו בה, המדינה היא סבתא. ולכל אלה שבאו אליה מארצות אחרות המדינה היא אמא מאמצת, שפותחת לקראתם גם את זרועותיה וגם את הלב". "אבל איך נחגוג?" שאלו שתיהן. "אם חשבנו לנקות את הדירה של סבתא, אז בואו ננקה את הרחובות. אם חשבנו להפתיע את סבתא בזרי פרחים, אז בואו נצא לנטיעות, ואם חשבנו לכתב לסבתא שירי אהבה, אז בואו נשיר למדינה שלנו, שידעה גם דמע וגם צחוק!" אתם רוצים להצטרף לחגיגה שלנו?...

108.
"אני חייבת לברוח מיונתן... אני חייבת לשמור ממנו מרחק... לטובתו וגם לטובתי... אני זו שמלווה את יונתן בכל הגלגולים... אני זו שנותנת לו את הכוח להיות המיועד..." כשהיא מרגישה שאין לה ברירה, דני עוזבת את יונתן ומגיעה עד מקסיקו הרחוקה. בכפר הקטן, על שפת האוקיינוס השקט, היא מנסה לבנות חיים חדשים, בעזרת אנחלה, אישה מקומית חמה וטובת לב. אבל הגעגועים ליונתן מתגברים, והכפר, השקט כמו גן עדן, מתגלה כמקום רוחש מזימות ותככים. ואז, שישה חודשים אחרי שהגיעה למקסיקו, יונתן מגיע, כמו מתנה ששלח לה הים, וכעבור זמן קצר הוא שוב נעלם. מי חטף אותו? האם זה קשור למאבקי הירושה שמתנהלים בכפר? דני פותחת בחקירה, במהלכה היא עוקבת, מותקפת, נבגדת, מסתכנת ונחבלת. היא חייבת למצוא את יונתן! סמדר שיר לקחה את הגיבורים האהובים מסדרת הטלוויזיה המצליחה ורקמה את עלילת הספר הרביעי בסדרת "גאליס" – יונתן ודני במבצע מקסיקני, המספר על חייהם אחרי שהמצלמות מפסיקות לצלם. הצטרפו להרפתקה! בסדרת "גאליס" הופיעו עד כה: הקיץ של רונה ודורי, הכוכבים של יולי וליעם הולך בעקבות הלב....

109.
הרבה לפני שפגשנו את הצמד-חמד חילקנו בינינו את ה"עבודה": דני, חברתי הטובה, תבלה עם אורי ואני עם מייקל. היא תקלוט קיבוצניק מהצפון ואני אקלוט יהודי יקר, שבא לבלות את יולי-אוגוסט בציון. סידור נפלא. לא חשבתי שאנגלי יכול להיראות כמו ליאונרדו דה-קאפריו, ולא ציפיתי שזו תהיה אהבה ממבט ראשון, כך שבסיום הקיץ אמריא אחריו ללונדון, שם נערוך טקס נישואין אפילו יותר מפואר מזה של צ'ארלס ודיאנה. בחיי שהייתי מציאותית. קיוויתי שהמייקל הזה יעזור לי לשכוח כל מיני עב"מים שהותירו בי משקעים שהעדפתי לא לזכור, קיוויתי שביחד נעביר קיץ נחמד, של בילויים ומסיבות, בלי התחייבויות ובלי לבבות שבורים. סתם קיץ מדליק. וכיוון שהייתי כל כך מציאותית ידעתי, שאם יהיה איזשהו קליק בינ לבין מייקל, אפילו קליק פצפון. ממש זעיר - אמא שלי תעקם את האף, ותנעץ בי מבט ארסי, ובקול שטני היא תגיד:"שוב הגיעו הצרות. בנים, בנים". "הקיץ הכי חם" הוא הספר השישי בסדרה הפופולרית "מסיבת פיג'מות"....

110.
111.
תגידו את האמת: אילו טיילתם בגן וראיתם בית על העץ לא הייתם חושבים שזה מוזר? חשוד? מעניין? אנחנו חשבנו שזאת תעלומה. והחלטנו לפצח אותה לבד, בלי שום עזרה. מדי יום צילמנו עקבות ואספנו ראיות. ואלף מחשבות התרוצצו לי בראש כשמצאתי את עצמי במדי המפקדת של החבורה הבלשית: אולי זה מרגל? אולי כדאי לפנות למשטרה? אולי אנחנו עלולים להסתבך? ימים רבים של מתח עברו עלינו, וגם לילות, וכשסוף סוף חשפנו את הבנאי המסתורי גילינו שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון. מי עמד מאחורי הבית שעל העץ? תקראו בעצמכם!...

112.
מה נאפה בתנור שלך - בן או בת? הנה 100 סימנים. מבטן-ציץ-שפיץ ועד גימטריה וחישובים מסובכים * מיומנה של תינוקת * איך לעבור בשלום את ה- 1 בספטמבר? * בקבוק האפאצ'י * לא פוחדים מרעמים! * איך לחנך את הילדים שהכסף לא צומח על העצים? * המן ואפיקומן * איך להיות אבא סבאבה? * כשהילד חולה טלוויזיה * בישולים קלילים * נגמלים מחיתולים * הג'וק חבקוק * טבלת יאוש של החופש הגדול * דמעות באמבטיה * לטוס עם עוללים * הדרקון שמאחורי הווילון * פיפי ולישון... ועוד המון-המון קטעים, עצות, המלצות, קריצות, טיפים, פניני חכמה וסיפורים מהחיים, שחלקם פורסמו ב"לאשה" ובמדור "ילדים זה כיף שמתפרסם במוסף "זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות". ספר זה מיועד לכל אמא-אבא (וגם לסבתא-סבא) המאמינים, שכדאי לקחת את ההורות בכיף, עם חיוך ענקי וליהנות מכל דקה של גידול הצאצאים....

113.
יש מלחמה והחיים נמשכים. ארבעה פליטים מהצפון מצטופפים בביתה, ושרונה משדרת ברדיו פינה יומית של שירים ומשחקים לילדים היושבים במקלטים, בחדרי חדרים היא מתפרקת לרסיסים. אמנם אין זו המלחמה הראשונה שהיא מתחברת אליה דרך בטן של אמא, אבל הפעם א' שלה, בשר מבשרה, נמצאת בחזית. אז איך, איך ממשיכים? ומיהו המטריד האלמוני ששולח אליה הודעות מסתוריות? בעלה-בסימן-שאלה שמאיץ בה לעזוב את הארץ? מאהב ארעי? כמה לחץ יכול לב אחד להכיל? "גיבורה במילים" הוא רומן עכשווי, מרגש ומסעיר, המשרטט את הצדדים הפחות מוכרים של המציאות הישראלית, בה מתאחדים אנשים מגוונים שונים בכאב השכול, בפירורי הצחוק ובחלום על השלום שיבוא ולא רק בשירים. ...

114.
50 סיפורי אהבות ואכזבות, התגברות והתבגרות. 50 סיפורים בצבע שחור-לבן, בטעם חמוץ-מתוק. 50 סיפורים מהחיים, סיפורים מהלב, שמן הסתם תמצאו בהם גם את עצמכם. האם אתה צייד הדוגמניות שאסף מספרי טלפון רבים ורק אחד שמר אצלו, בארנק? האם את החברה הטובה ששלחה חיוכים סודיים לעבר החבר ל חברתה? האם אתה התלמיד המצטיין שמוכן לוותר על הציונים המעולים למען אהבה ראשונה? האם את הנערה הבטוחה שאמא שלך אף פעם לא היתה בגילך ולכן היא לא מרגישה ולא מבינה?...

115.
באמצע השיעור ענת שאלה אותי: "מה יש לך על הלחי?" והרמתי את היד כדי לנגב. רק בהפסקה, כשנכנסתי לשירותים ונעמדתי מול הראי, גיליתי שבמרחק אצבע וחצי מהשפתיים ביצבץ לו אורח לא רצוי ולא מזוהה: פצעון אדום עם ראש לבן. כמה קטן - ככה לא יפה. נבהלתי. זה חצ'קון? זה סימן שנכנסתי לגיל ההתבגרות? האם בקרוב כל הפרצוף שלי יתמלא? דפנה, אחותי הגדולה, לא עזרה לי להתמודד. וגם הביקור אצל רופא עור בעל שם לא הצליח לנחם. ידעתי שאם הפצע לא יעבור בעזרת משחה יצטרכו להשתמש במחט... אבל הפצעון הזה, שכל כך רציתי להיפטר ממנו, גם לימד ותי הרבה. הוא גרם לי לחשב, לחפש ולהרהר. יכול להיות שזה מה שנקרא "להתבגר"? סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: העשירי, רוני פוני, כל צבעי הקשת, אלף-בית של בית הספר, ילדי אא"א, כחול ולבן ועוד....

116.
117.
חלומות, גמדים, שמיכה, פחדים, רוח, געגועים, אמא, ענן, אבא, כרית, סבתא, שד שחור, סבא, צליל, חיוך, דמעה, גיטרה מלאך צחר, שמש עגלה, ירח צהוב ועוד ועוד... כלם שזורים ב - 101 חרוזי לילה טוב! נעמה גולומב ...

118.
הם יכולים לקפוץ לי! כולם! יואב וטלי ודור ועירית. לעמוד על הראש, לנופף ברגליים ולעשות שמיניות באוויר. אני הולך אל יעל, להגיד לה שאני מצטער ולהציע לה לפתוח דף חדש. ולא מזיז לי שהם חושבים שזה לא גברי לבכות ולכרוע על ברך ולהתנצל. לדעתי, נער שמבטא את הרגשות שלו עד הסוף, בלי לשים על מה שיגידו אחרים, הוא הרבה יותר גברי וחזק ונועז מזה ששומר את הכאב בבטן ולא מבקש סליחה מהנערה שהוא אוהב. אז זה בדיוק מה שאני הולך לעשות. כי אני אוהב את יעל. מאוד. אני גם אוהב את החבר'ה שלי, אבל לאהוב באמת זה לוותר, ולבחור, ולהתגבר. ואני אוהב את יעל, כבר אמרתי? מאוד! "בין שנינו" - ספר שני בסדרת "התיכוניסטים" המיועדת לבני-הנעורים....

119.
120.
אִמָּא וְאַבָּא מַכִּירִים אוֹתִי. הֵם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת לְהִתְעוֹרֵר לְאַט וּבְהַדְרָגָה. לָכֵן, הֵם לֹא נִעֲרוּ אוֹתִי, לֹא בִּשְּׂרוּ לִי שֶׁהַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי הִשְׁתַּנָּה וְלֹא נוֹפְפוּ מוּלִי בִּשְׁלָטִים הַמַּכְרִיזִים שֶׁהַמִּתּוּן כְּבָר כָּאן. אֲבָל אֲנִי, כְּשֶׁסּוֹף סוֹף הִתְעוֹרַרְתִּי אֶל הַמְּצִיאוּת, שִׁפְשַׁפְתִּי אֶת הָעֵינַיִם כְּלֹא מַאֲמִינָה. אֵיךְ נִרְדַּמְתִּי? לָמָּה הִתְחַבֵּאתִי בְּתוֹךְ בּוּעָה? לָמָּה חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה הָעֵסֶק שֶׁל הַגְּדוֹלִים וְשֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ כְּדֵי לִתְרֹם לַמִּשְׁפָּחָה? בָּרוּר שֶׁדַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, הִקְדִּימָה אוֹתִי. וְהִיא וּשְׁתֵּי חַבְרוֹתֶיהָ מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַקְטָנַת הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד, אֲבָל הֶחְלַטְתִּי שֶׁבִּמְקוֹם לִשְׂרֹף מֶרֶץ בַּתַּחֲרוּת עָדִיף לְהַשְׁקִיעַ אוֹתוֹ בִּפְעִילוּת. אָז אַל תַּפְרִיעוּ לִי בֵּין שְׁתַּיִם לְחָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם. אֲנִי עוֹבֶדֶת. מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת בְּמָה? תִּקְרְאוּ! סְמָדַר שִׁיר סִידִי כָּתְבָה סְפָרִים רַבִּים לִבְנֵי נֹעַר וְלִילָדִים. בְּהוֹצָאַת "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת" רָאוּ אוֹר: הָעֲשִׂירִי, רוֹנִי פּוֹנִי, חוֹלֵה חֹפֶשׁ, יַלְדֵי אא"א, כָּחֹל וְלָבָן וְעוֹד....

121.
"...המכשפה כמעט הרגה אותי...התאהבתי בחבר של אח שלי...הייתי נערת הליווי שלו... אמא שלי בגדה בי...בכל חופש אני נכנסת לכלא...חבל שאבא שלי לא נהרג בפיגוע...אני חייב לפרוש מהלהק האיך אוכיח שאני בתולה?..." סיפורים מהחיים, סיפורים מהלב, סיפורים של התלבטות והתבגרות, סיפורים של חיוך וכאב, סיפורים שראשיתם במכתבים אישיים שנשלחו למדור "סמדר שיר מקשיבה לך", המתפרסם בשבועון "ראש 1". ...

122.
קצת אחרי ששלוש חברותי הטובות התייצבו בביתי למסיבת פיג'מות צלצל הטלפון - ורק אני ידעתי מי עומד בצידו השני של הקו. יואב! הן לא הכירו אותו, אבל אני ידעתי שלא במקרה הזמנתי אותן להתארח אצלי בשישי-שבת. אמא שלי, שאסרה עלי להיפגש עם יואב, נסעה לסופשבוע באילת, לכנס של פסיכולוגים, והחלטתי לנצל את היעדרותה מהבית מהבית כדי להתראות איתו מאחורי גבה. בדרך כלל אני לא משקרת לאמא. באמת שלא. אמא שלי, שהיא פסיכולוגית ידועה, היא החברה הכי טובה שלי, במיוחד מאז שאבא שלי נסע לחפש את עצמו בטיבט ושתינו נשארנו בבית, עם הבדידות ועם הגעגועים ועם התקווה. אבל הרגשתי שהפעם - רק הפעם - אני חייבת להסתיר מפניה את האמת כדי להיפגש עם יואב, לבדוק אם הוא באמת כל-כך מקסים, כמו שנראה לי ממבט ראשון ולהחליט אם שווה לי להילחם עם אמא, עד שהיא תסיר את התנגדותה....

123.
מאחורי החלון שרקה רוח סתיו ואנחנו ישבנו במטבח, מדי פעם מציצים בשעון, מונים את השעות החולפות, פוחדים להעיף מבט בעוגת השוקולד שניצבת על השולחן ושישה-עשר נרות צבעוניים מזדקרים מתוכה. חמישה-עשר סתווים מלאו לעינת, והיא איננה. יצאה מהבית בלי להגיד לאן היא הולכת, בלי להשאיר אחריה מכתב או פתק. מרסיסים והיסוסים, מקטעי מילים ותמונות, דמותה נרקמת. אולי היא לא הייתה הכי מאושרת, כפי שדימינו לחשוב. אולי נקלעה למשבר. אולי היתה לחוצה וסבלה, אבל היא חייבת לחזור הביתה ולכבות, בנשיפה אחת, את שישה-עשר הנרות שעל העוגה. "שישה-עשר נרות" - ספר שלישי בסדרת "התיכוניסטים" שמיועדת לבני-הנעורים....

124.
הילדים המתגוררים בבית היתומים ``פינת אור`` כבר עברו דרך ארוכה ביחד, אך דווקא כשנדמה היה שהם מסתגלים לשיגרה ולומדים לחיות כמו משפחה, התחוללו שינויים אשר הולידו התחלות חדשות.ארבעה ילדים חדשים הגיעו למעון והצטרפותם עירערה את כל מערכות היחסים, והולידה אהבות וכעסים, קינאה וריגושים.וגם הלנה, אלמנתו של מר וגה, הגיעה למעון. היא לא גילתה מה עומד מאחורי ביקורה, אבל עד מהרה הילדים חשפו את מזימותיה הסודיות.שכנים חדשים שהגיעו לרחו החלו להתקוטט עם הבנים של בית היתומים, לצערה של בלן, אם-הבית היפה, אשר מאז ומתמיד הטיפה לילדים שאלימות לא פותרת שום בעיה.ומה יעלה בגורלה של בלן? האם היא תמצא את אלחו, אהובה שנעלם?העונה הרביעית של סדרת הטלוויזיה `קטנטנות` עובדה על-ידי סמדר שיר לספר הרוקם אהבות ואכזבות, פחדים וחלומות, דמעות של עצב ושמחה שידברו אל לב כל ילד וילדה....

125.
126.
ליעם בן־בסט היה נחוש להתחיל את שנת הלימודים הנוכחית ברגל ימין. הוא ידע שרק אם ישקיע בלימודים יזכה לבלות שוב את הקיץ ב"גאליס", ובפעם הראשונה בחייו הוא גם קיבל את כל התנאים הדרושים להצלחה: הוא כבר לא התגורר בבית אומנה הטובל ברעש ובבלגן, אלא במושב פסטורלי, בביתם של ליאת ויוגב כהן שקיבלו אותו למשפחתם בחום ובאהבה. כדי לשפר את סיכויו לחזור ל"גאליס" גם בחופשת הקיץ הבאה, ליעם החליט שבבית הספר החדש הוא יתרכז אך ורק בלימודים, וכלפי חוץ יפגין ראש קטן: הוא לא יגלה לאף אחד על הרקע המשפחתי המיוחד שלו, לא יתערב בסכסוכים ולא ידחף את האף. אבל כבר בשבוע הראשון ללימודים הכול משתבש! המורה נחמה מושיבה אותו ליד מיכל, ש"יפה מרחוק ורחוקה מלהיות יפה", והוא נקלע לעימות חזיתי וכואב עם מיקה היפה, מלכת הכיתה. האם מיקה תצליח לסכן את הקשר של ליעם עם יולי סער? האם העבר שלו ירדוף אותו גם בחיים החלופיים שבנה לעצמו? מה באמת קורה בכיתה החדשה, ממש מתחת לאף של המורה? האם ייתכן שדווקא בסביבה השלווה והירוקה, הכי רחוק מהשכונה האלימה, אורבת הסכנה? סמדר שיר לקחה את הגיבורים האהובים מסדרת הטלוויזיה המצליחה ורקמה את עלילת הספר השלישי בסדרת "גאליס" – ליעם הולך בעקבות הלב, המספר על חייהם אחרי שמצלמות התוכנית הפסיקו לצלם. גם אתם מוזמנים להצטרף!...

127.
ילדים המתגוררים בבית היתומים ``פינת אור`` כבר עברו דרך ארוכה ביחד, אך דווקא כשנדמה היה שהם מסתגלים לשיגרה ולומדים לחיות כמו משפחה, התחוללו שינויים אשר הולידו התחלות חדשות. ארבעה ילדים חדשים הגיעו למעון והצטרפותם עירערה את כל מערכות היחסים, והולידה אהבות וכעסים, קינאה וריגושים. וגם הלנה, אלמנתו של מר וגה, הגיעה למעון. היא לא גילתה מה עומד מאחורי ביקורה, אבל עד מהרה הילדים חשפו את מזימותיה הסודיות. שכנים חדשים שהגיעו לרחו החלו להתקוטט עם הבנים של בית היתומים, לצערה של בלן, אם-הבית היפה, אשר מאז ומתמיד הטיפה לילדים שאלימות לא פותרת שום בעיה. ומה יעלה בגורלה של בלן? האם היא תמצא את אלחו, אהובה שנעלם? העונה הרביעית של סדרת הטלוויזיה `קטנטנות` עובדה על-ידי סמדר שיר לספר הרוקם אהבות ואכזבות, פחדים וחלומות, דמעות של עצב ושמחה שידברו אל לב כל ילד וילדה....

128.
מה קרה לארנק של גברת זלובוביצקי המפוזרת? לאן נעלם לו פתאום הילד יוני מנדל? מי רוקן בחשאי את קופת התלמידים השמרוה? ואיך עלו על עיקבות הכנופייה שגנבה מ``גן עדן``? תעלומות מרתקות אלו, ורבות אחרות, ניצבו בפני הבלש אלימלך גלרון, סגן מפקד תחנת המישטרה בנווה תכלת, ובכולן סייע לו העוזר הפרטי והסודי. בנו שרון. שרון איננו ילד פלא וגם לא גאון. הוא אוהב לשמוע מפי אביו על עבודתו המרתקת, ולא אחת הוא נלווה אליו לחקירותיו, מרחרח, שואל, וכמעט תמיד מצליח לשלוף הצעה או רעיון המובילים לפיתרון. גם אתם יכולים ללכת בדרכו של הילד שרון ולסייע לאביו, הבלש אלימלך גלרון, בפיענוח תעלומות! ספר זה מעניק לכל קורא סקרן ומעוניין הזדמנות פז לבחון את כוחו כבלש! סמדר שיר סידי, מחברת עשרות רבי מכר לנוער וילדים. בהוצאת מודן ראו או ספריה: ``יומן מהחיים``, ``פתקים``, ``אורי גדות``, ``דברים קטנים``, ``מורה גזעית``, ``חג שמח``, סידרת ``צוציק`` ואחרים. ספר זה מבוסס על סידרה פופולרית המתפרסמת בשבועון ``כולנו``....

129.
חרוזים עליזים על הלשון מפזזים! סדרת חרוזים ראשונים מגישה לילדי הגיל הרך שירים הנובעים מסביבתם הקרובה. כל ספר בסדרה מוקדש לנושא אחר. אז קחו לכם חרוז קטן ללב!...

130.
131.
יולי היא פעוטה כבת שלוש. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולה מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות. סדרת ספרים יפיפים שכתבה סמדר שיר על יולי, בתה הקטנה. עוד ספרים בסדרת יולי: * יולי מתעוררת * יולי בים *יולי והמוצץ* * יולי יושבת על הסיר * יולי מתבלבלת * יולי שוכבת לישון * יולי בת שנתיים * יולי צוחקת * יולי אוהבת * יולי באמבטיה * יולי מציירת * יולי חולמת * יולי הולכת לגן * יולי מצחצחת שיניים * יולי מציירת פרצוף * יולי בגשם...

132.
במייל הראשון נכתב: גלי, רוצה להיות חברה שלי? דניאל. וזהו. שש מילים. לא יותר. מי שלח לי את המייל הזה? הסתקרנתי. דניאל זה בת או בן? ומה משמעות הכתר שצמוד לשם? השורה הקצרה בצבצה מהמסך כמו כתב חידה מסתורי ומותח שעלי לפצח, וכשבהיתי בה הרגשתי שזה משחק לא הוגן. איך אפשר לפתור תעלומה שלא מכילה שום רמז? מה אני יכולה לעשות חוץ מלנחש? ידעתי שאסור לי להתכתב עם מישהו שאני לא מכירה, ידעתי שזה מסוכן, אבל יחד עם אבא וגלעד הגעתי לדמות המכונה "המלך". סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: קסדת הקסם, כל צבעי הקשת, אל"ף-בי"ת של בית-הספר, רוני פוני, ילדי אא"א, כחול ולבן ועוד. ...

133.
134.
135.
136.
137.
138.
אמא, אני מודה לך על ש... הבאת אותי לעולם, ועל שתמיד יש לך מילה טובה בשבילי, על שכל הזמן את אמי, ועל שלימדת אותי לדבר בשפת האהבה......

139.
140.
141.
142.
כשעדי התחיל לדבר על מסיבה מיוחדת במינה, הלב שלי התחיל לדפוק בפראות. חשבת שהוא רוצה שנלך למסיבה הזאת ביחד, קיוויתי שכך הוא מציע לי חברות. אבל השמחה הגדולה הפכה, עד מהרה, לאכזבה. עדי בכלל לא חשב על חויה רומנטית. בפרצוף רציני הוא סיפר על שלוש ילדות מהשכבה - מיקי. ריקי, ודיקי - שמארגנות מסיבה המיועדת ל"מקובלים בלבד". "שלושים בנות ובנים יוזמנו למסיבה", הוא נשמע מודאג, "ושישים לתמידים יישארו בצד. במקום להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין המסיבה שלהן תוביל לפילוג השכבה!" "אז מה נעשה?" שאלתי, לא מעלה בדעתי שהפתרון עשוי לבוא מהכיוון של לולה השובבה....

143.
144.
כל הילדים אוהבים לספר על היום שבו הגיעו לעולם - ורק אור מקשיב לסיפורי חבריו ושותק. כל ילדי הכיתה נלהבים לספר ולתאר - ואלו הוא פוחד. ומקוה שיום המשפחה לא יגיע לעולם. מפני שאור הוא ילד מאומץ. הוא לא יודע מי האישה שנשאה אותו ברחמה. הוא לא יודע את שמו של הגבר שאחז בכף ידה, עת שכבה בחדר הלידה, אם בכלל היה. מה תכתוב המורה באלבום שלו? מה הוא יספר לחבריו? ספור עלילתי מצחיק ומרגש, מעבירה סמדר שיר-סידי, מסר חם: אימוץ מתחיל באל"ף, שהיא האות הראשונה במילה אהבה....

145.
כשאמא של גלעד החלה להתנדב בבית אבות הוא לא התעניין באנשים שהיא פוגשת. הסקרנות שלו התלקחה רק כששמע, במקרה, על אישה קשיקה שיושבת בצד כמו פסל. נסענו לפגוש אותה. ושנינו נקשרנו אליה. ושנינו הבנו שחייבים לעשות משהו כדי לקרב בין סבתא נינה לבין שני נכדיה שמתגוררים מעבר לים. אומנם בתה היחידה בחרה לגדל אותם בארצות הברית כדי שיוכלו ליהנות מילדות שלווה ומאושרת, אבל מסבתא נינה שמענו שרק מי שחוה רעב ובטן מצומקת יכול להעריך את טעמו של האוכל. סבתא נינה הפכה לסבתא השלישית שלנו. סבתא מאומצת. סבתא שזוכרת. אם גם אתם תפתחו את הלב אל ניצולי שואה... סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני-נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: העשירי, רוני פוני, חולה חופש, כחול ולבן ועוד....

146.
רַק בְּמִקְרֶה נוֹדַע לִי שֶׁאִמָּא וְאַבָּא מְתַכְנְנִים לַעֲבֹר דִּירָה. מִי שֶׁגִּלָּה לִי אֶת הַסּוֹד הָיָה דִּינוֹ, הַכֶּלֶב הֶחָכָם שֶׁלִּי, שֶׁמֵּבִין אֶת שְׂפַת בְּנֵי הָאָדָם. בָּרוּר שֶׁלֹּא שָׂמַחְתִּי. לָמָּה שֶׁאֶשְׂמַח? אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, עִם גַּג הָרְעָפִים וְהַגִּנָּה, וַאֲפִלּוּ לֹא רָצִיתִי לְדַמְיֵן אֵת מְסִבַּת הַפְּרֵדָה שֶׁיַּעַרְכוּ לִי חֲבֵרַי לַכִּתָּה. דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, הֵגִיבָה בְּדֶרֶךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר קָשָׁה. הִיא קָרְאָה: "אִם אַתֶּם רוֹצִים לַעֲבֹר - בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי נִשְׁאֶרֶת כָּאן!" אֲבָל הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁלָּנוּ נֶעֶלְמָה כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא בִּשְּׂרוּ לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַעֲבֹר לְבַיִת יוֹתֵר גָּדוֹל מִפְּנֵי שֶׁ... לֹא, לֹא אֲגַלֶּה לָכֶם אֶת הַסּוֹד. תַּתְחִילוּ לִקְרֹא. וְאַל תִּשְׁכְּחוּ לְאַחֵל לִי מַזָּל טוֹב. זֶה הַסֵּפֶר הַ-30 בַּסִּדְרָה! סְמָדַר שִׁיר-סִידִי כָּתְבָה סְפָרִים רַבִּים לִבְנֵי נֹעַר וְלִילָדִים. בְּהוֹצָאַת "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת" רָאוּ אוֹר: כָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, אָלֶ"ף-בֵּי"ת שֶׁל בֵּית-הַסֵּפֶר, רוֹנִי פּוֹנִי, יַלְדֵי אא"א, כָּחֹל וְלָבָן וְעוֹד. ...

147.
יולי היא פעוטה כש\בת שלוש. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולם מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות....

148.
"מיקי תבריקי!" זה מה שאני אומרת לעצמי כל פעם שאני נתקלת בבעיה. "מיקי, תבריקי!" אני משננת ומכווצת את המצח חזק- חזק, מתרכזת ומסה למצוא לה פתרון. לדעתי, כל ילד יכול להיות ראש גדול. ולא, אני לא מגזימה. הניסיון הוכיח לי שדווקא ילדים שיכולים ליזום ולפעול במקומות, שבהם המבוגרים כבר הרימו ידיין ואיבדו את התקווה. זה מה שעשיתי כשמשפחה שלנו נאלצה להדק את החגורה: אבא של לא קיבל משכורת חצי שנה בגלל משבר כלכלי, שפקד את העירייה, אמא שלי ישבה בבית מובטלת, מפני שלא מצאה עבודה בחצי משרה, ואף על פי שהוריי אמרו שיהיה בסדר ושילדים בגילי לא צריכה לדאוג לכסף- החלטתי למצוא לי עבודה. ומצאתי! איזו עבודה מצאתי? אילו הרפתקאות עברו עליי? כמה כסף הרווחתי? ולמה היה עליי לפרק את העסק מהר מאוד? את כל התשובות תמצאו בספר הזה, ואני מקווה שהוא ייתן לכם הרבה הברקות והמון רעיונות. סמדר שיר- סידי, כתבה ספרים רבים לילדים ונוער, והיא מציגה בפניכם סידרה חדשה- ריקי תבריקי!...

149.
150.
החברות שלי הרגו אותי מקינאה...הפסקתי לחלום על אמי האמיתית...אנו נקרע בין פצצה בלונדינית לבין ג'ינג'ית מדהימה...החלטתי להתגרש מאבא שלי...אביב גפן, למה גנבת את החברה שלי?...הלוואי שהיה לי פנצ'ר... סיפורים מהחיים, סיפורים מהלב, סיפורים של התלבטות והתבגרות, סיפורים של חיוך וכאב, סיפורים שראשיתם במכתבים אישיים שנשלחו למדור "סמדר שיר מקשיבה לך", המתפרסם בשבועון "ראש 1"....

151.
המורה פתחה את תיבת הדואר, שלפה את המעטפה והוציאה ממנה דף מקופל עליו התנוססה מלה אחת בלבד - "הצילו!" - עם שלושה סימני קריאה. הלב שלי ניתר בחזה מרוב התרגשות , בעוד עדי פוער פה רחב בתדהמה. מי שלח לנו את המכתב הזה? מי זועק לעזרה? למה הוא חתם את שמו? ואיך אנחנו, המגשרים של כיתה ד', נעזור לו בפתרון הבעיה? הבעה מאוכזבת נפרשה על פניו של עדי כשאמר:"אני לא מבין למה מישהו שלח לנו מכתב אלמוני". "יש!" הגבתי בשאגה עסיסית. "אנחנו נהיה גם מגשרים וגם בלשים!" סדרת הספרים עדי ועדי עוסקת בצמד מגשרים, עוקבת אחר בעיותיהם, התלבטויותיהם ותפקודם. היא מתאימה לנושא המרכז לשנת תשס"א - ערבות ומעורבות- המעודד תלמידים לפעול למען הכלל....

152.
153.
יולי היא פעוטה כבת שנתיים. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולם מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות. סדרת ספרים יפיפיים שכתבה סמדר שיר על יולי, בתה הקטנה....

154.
מה הגובה והמשקל של פליפה - ומה שלי? איך פליפה מבלה - ואיך אני מבלה? מה האוכל האהוב של פליפה - ומה אהוב עלי? מה החלום הסודי של פליפה - ומה החלום הסודי שלי? בספר "פליפה ואני" - המבוסס על הראיונות שסמדר שיר ערכה איתו - תמצאו את כל מה שרציתם לדעת על הכוכב האהוב. ואתם מוזמנים לכתוב בו את הכל על עצמכם. חפשו גם את הספר התאום: קמילה ואני....

155.
יולי היא פעוטה כבת שנתיים. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולם מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות. סדרת ספרים יפיפיים שכתבה סמדר שיר על יולי, בתה הקטנה....

156.
157.
158.
159.
צוציק מגיע לשכונה חדשה ומתיידד עם נילי....

160.
161.
162.
163.
מה הגובה והמשקל של קמילה - ומה שלי? איך קמילה מבלה - ואיך אני מבלה? מה האוכל האהוב על קמילה - ומה אהוב עלי? מה החלום הסודי של קמילה - ומה החלום הסודי שלי? בספר "קמילה ואני" - המבוסס על הראיונות שסמדר שיר ערכה איתה - תמצאו את כל מה שרציתם לדעת על הכוכבת האהובה. ואתם מוזמנים לכתוב בו את הכל על עצמכם. חפשו גם את הספר התאום: פליפה ואני....

164.
יולי היא פעוטה כבת שלוש. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולה מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות. סדרת ספרים יפיפים שכתבה סמדר שיר על יולי, בתה הקטנה. עוד ספרים בסדרת יולי: * יולי מתעוררת * יולי בים * יולי והמוצץ *יולי יושבת על הסיר* * יולי מתבלבלת * יולי שוכבת לישון * יולי בת שנתיים * יולי צוחקת * יולי אוהבת * יולי באמבטיה * יולי מציירת * יולי חולמת * יולי הולכת לגן * יולי מצחצחת שיניים * יולי מציירת פרצוף * יולי בגשם...

165.
כל כך הרבה מכתבים הגיעו אלי?`` ענת שורקת בפליאה ומתנפלת על מגדלי המעטפות המכסים את שולחן הכתיבה. כעבור דקות ארוכות של קריאה היא נאנחת. ``שוב שואלים אותי אם אני באמת בת שש עשרה, ואם אני באמת גרה ברב קומות ברמת אביב, ואם באמת יש לי שכנה עיתונאית, ואם אני באמת נקלעת לכל מיני אירועים ומצבים...`` התבוננתי בה מהצד, על כוס קפה ועוגה. ``מה זה משנה אם אני קיימת או שאני פרי דמיון?`` היא שואלת. ולמה כל כך איכפת אם כן או לא קוראים לי ענת? אני רוצה שתכתבי לקוראים שלך, שזה לא משנה מי אני ומה אני. מה שחשוב זה, שאני מציגה רגשות ומשברים שהם מכירים. שאני מתלבטת בנושאים המדירים שינה גם מעיניהם. שאני מייצגת את הלכי הרוח המאפיינים את בני הנעורים``. בתנועה צייתנית לקחתי את הפנקס ורשמתי. ``וכיוון שאני בסך הכל נערה ממוצעת, בדיוק כמותם, אולי הם יכולים ללמוד ממני על עצמם``. היא דיברה בקצב של הכתבה. ``וכדאי שגם ההורים יעיפו מבט או שניים בספר הזה. אולי הוא יעזור להם להכיר את בני ה`עשרה` החיים בביתם...`` הספר ``עוד שיחות עם ענת`` מבוסס על סדרה פופולארית המתפרסמת ב``מעריב לנוער``. סמדר שיר-סידי, עיתונאית, מחברת הספרים: ``דברים קטנים``, ``שירי רחוב``, ``עלא-כיפאק``, ``חתונה זה לא פיקניק``, ``סיפורים בג`ינס`` ואחרים....

166.
חתיכים, מבחנים, מסיבות, בישולים, חצ'קונים, אהבה ממבט ראשון, אכזבה ממבט שני, דיאטה, ציונים, כסאח עם אבא-אבא, לבטים, טלפון, פיצוצים, מייק-אפ, אח גדול, התחלות, קיטורים, לוק פרי, קיאנו ריבס, ריצ'ארד גיר, מישל פייפר, צרות, חיוכים... וחלומות,,, הרי בגיל 15 פלוס מינוס החלומות לא נגמרים... בואו לבלות עם שלי וחברותיה (מורן, גלי, אלינור, סיון ומיכל) באלף ואחד רגעים מתוקים....

167.
על לוח המודעות הכתתי התנוסס פתק ובו ציור של יד שחורה.``כל הבנים הם יצורים של השטן!`` כתבו הבנות, שהקימו חבורה ``שלאגר`` שמה.גם הבנים של הכתה הקימו חבורה, גם לחבורת הבנים קראו ``שלאגר`` ושנת הלימודים התחילה ברגל שמאל - במאבקים סוערים בין שתי החבורות היריבות. הבנות מחרימות את הבנים, והבנים מתכננים לנקום בבנות!ואני, ששונא מלחמות, נקרעתי בין שני המחנות ונהפכתי ליו-יו, הקופץ מצד לצד. רגע אחד דוחף את האף לחבורת ``שלאגר`` של הבנות, וכמו מרגל אוסף מידע על מטרותיה השונות - ומיד אחרי זה מכניס יד ורגל לחבורת ``שלאגר`` של הבנים, מיעץ להם איך להגיב ומה לעשות. והכל בסודי סודות...נ.ב אף ילד לא נחש שאני מרגל, אף ילד לא ידע שאני יו-יו, אבל כל הכתה ידעה שבכות צוציק הסתימה המלחמה. וכששתי חבורות ``שלאגר`` התפרקו, התחלנו להלחם ביחד למען מטרה משותפת - שויון!...

168.
להיות אמא זה לזנק על הכיסא בגלל פחד מג'וקים, אבל להסביר לדרדסים שהעכבר הוא יצור חביב ומתוק. להיות אמא זה לשמוע "אמא, תגידי לה" ולהוציא מהפה משפטים ששנאנו לשמוע, כמו "ככה זה לא תשובה" ו"אמרתי לך?" להיות אמא זה לספוג את האגרופים ולהגיב בנשיקות. להיות אמא זה לצחוק ולצעוק, ולחשוב ולכאוב, ולנשום ולחלום, ולדאוג ולחגוג, ולפשר ולאלתר והכי הרבה - לאהוב. להיות אמא זה פול-טיים-ג'וב. בלי הנחות ובלי אף יום חופש ואפילו בלי שביתות. להיו אמא זה אחלה מקצוע, לא? ספר חובה לכל אמא, סבתא, דודה, אחות ו...טוב, בסדר, גם האבות יכולים לקרוא....

169.
170.
171.
למה בני ישראל הלכו במדבר 40 שנה?מה הרייטינג של ליל הסדר?ראיון בלעדי עם מוצא האפיקומןמחרוזת שירי המכה השלישיתבמה באמת נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?ואיך עורכין סדר בנוסח "יהיה בסדר"?הגדה זו מגיעה לשולחנכם בתקווה שתזליף טיפות של הומור לחורים שבמצות, ותחזיק אתכם עוד שעה קלה בחברת הילדים, בחברת הבני דודים של השכנים של הבני דודים, וגם בחברת דודה ברטה.האיורים הם של דובי זכאי....

172.
173.
יולי היא פעוטה כבת שנתיים. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולם מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות. סדרת ספרים יפיפיים שכתבה סמדר שיר על יולי, בתה הקטנה....

174.
כל ילד יודע ששני החלב שלו יפלו, במוקדם או במאוחר, מפני שאף אחד עוד לא התגייס עם שני חלב לצבא ואף אחת עוד לא עמדה עם שני חלב מתחת לחופה. לכן, לא העליתי בדעתי עד כמה בן, אחי הקטן, סובל. יונתן, ילד מהכיתה שלו, צחק עליו בגלל ששיניי החלב שלו עדיין לא נשרו ואף איים: "אם עד סוף החופש הגדול לא תיפול לך אף שן – לא ירשו לך לעלות לכיתה ב'..." כיוון שאני לא פיית שיניים וגם אינני רוצה להתחפש לפייה עם שרביט וכתר, החלטתי לעזור לאחי בדרך אחרת. עבדנו על שלט שיראה ליונתן עד כמה הוא לא חכם, ובמקביל ערכנו עבודת חקר שבודקת את הקשר בין שיניי החלב לחוקי התורשה. ומי, לפי דעתכם, עזר לבן להיפרד משן החלב הראשונה? אתן לכם רמז: זה לא מישהו, אלא מישהו שדווקא לא מתנהגת כמו פייה! סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: כל צבעי הקשת, אל"ף-בי"ת של בית הספר, רוני פוני, כחול ולבן ועוד....

175.
176.
177.
178.
179.
אולה! HOLA מה שלומכם? מה נשמע? אתם אוהבים את "קטנטנות"? האם כבר שמעתם את עצמכם מדקלמים דיאלוגים או שרים בספרדית בזכות הסידרה? אם כן - אינכם היחידים. אינספור ילדים ובני נוער בישראל גילו את הספרדית בעקבות צפייה יומיומית ב"קטנטנות" והתחילו ללמוד את השפה בשיעורים פרטיים או בקורסים מקצועיים. אנחנו מציעים לכם דרך אחרת - לימוד ספרדית מדוברת באמצעות סצינות מתוך העונה הרביעית והחמישית של "קטנטנות". מילון זה מכיליותר מ- 100 סצינות העוסקות בכל תחומי החיים ומעגנות בעולם של בני נוער וילדים. שיהיה לכם בילוי נעים - QUE LO PASEN BIEN - עם קטנטנות "קטנטנות" על הקו! 067 - 676722....

180.
181.
182.
183.
184.
185.
החוף היה שומם, והחול, כמו אז, היה נעים וחלק. אולי רק קצת יותר צהוב. חלצתי את הסנדלים ונתתי לכפות רגלי לבוסס בו, לצלול לתוכו ולהותיר בו עקבות. "תיזהר דובי", אמרתי לו. "יש פה קצת זפת. זה חוף ציבורי, ולא הכי נקי." השמש נטתה מערבה, קרניה אדומות. ורוח הערב התמזגה ברחש הגלים. "קחו אותו," אמרתי להם. "קחו אותו ממני, אל ארץ אחרת, אל יבשת רחוקה. ואת תקשה הדרך, ואם יסער הים, חייכו אליו. פנקו אותו. עטפו אותו ברוך, בעדנה. כי הוא לא סתם דובי. הוא חכם. הוא נחמד. הוא חבר שלי. ודווקא בגלל שאני כל-כך אוהבת אותו אני חייבת להיפרד ממנו ולהפקיר אותו בידיכם, לטוב ולרע. הוא יותר מדי מכיר אותי, הדובי הזה. והוא יותר מדי מזכיר לי את התקופה שאני רוצה לשכוח. אם יישאר בחדר שלי, על המיטה, אם אמשיך להתרפק עליו, לחבק אותו מתוך שינה ולדבר מגרונו, בסיפורים שאני מנציחה על הנייר, לא אוכל לפתוח דף חדש בחיים שלי. הוא, בעצם נוכחותו הקרובה, ימשוך אותי אל העבר..." "קצת בצד, קצת לבד" – ספר חמישי בסדרת "התיכוניסטים" המיועדת לבני-הנעורים. ...

186.
187.
שימו יד על הלב ותגידו את האמת: איך הייתם מגיבים אילו ביום בהיר אחד גיליתם שאתם לא רואים מה כתוב על הלוח? שאתם צריכים להדביק את האף לטלויזיה כדי לזהות את הדמויות שעל המסך? שאתם חייבים להרכיב משקפיים? הייתם שמחים? מתביישים? חוששים? הייתם מחביאים את המשקפיים במגירה בגלל הפחד מתגובות החברה? הייתם רוצים שיארגנו לכבודכם מסיבה? הספר הזה ילווה את אלה שזקוקים למשקפיים וגם את החברים שלהם, שלא יודעים איך להגיב לשינוי הבולט. ואתן לכם עוד רמז דק. רופאת העיניים אמרה לי: "לקות ראייה לא נגרמת כתוצאה מקריאה!". סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: קסדת הקסם, כל צבעי הקשת, אל"ף-בי"ת של בית הספר, העשירי, רוני פוני, ילדי אא"א, כחול ולבן ועוד....

188.
189.
190.
יולי היא פעוטה כבת שנתיים. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולם מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות. סדרת ספרים יפיפיים שכתבה סמדר שיר על יולי, בתה הקטנה....

191.
יולי היא פעוטה כבת שנתיים. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולם מופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות. סדרת ספרים יפיפיים שכתבה סמדר שיר על יולי, בתה הקטנה....

192.
193.
אורי רוצה להיות נסיך אמיתי, עם כתר וארמון,שידאג לנקיון הרחובות ויבנה גני שעשועים.אמא לוקחת אותו לפגישה אצל ראש העיר, שאין לו כתר וגם לא משרתים, שם לומד אורי כיצד פועלת ה"ממלכה", ומי יכול להפוך בקלות למלך הגן....

194.
195.
196.
בלילה, כשאני שוכבת במיטה זרה במקום שנקרא "הבית החם", וקר לי נורא, אני רואה את הווילון רועד ברוח. ויודעת - זו הרוח של אמא שלי, שנושבת בווילון ומניעה את שוליו. "ראיתי את אמא !" אני קופצת ורצה למיטה של אורן. "רוני, אמא מתה", אחי נאנח. "תחזרי לישון, כבר מאוחר". אני חוזרת למיטה, אבל לא נרדמת. אמא שלי חוזרת אלי בווילון מדי ערב, בתור פיה. היא גם מחוללת בי קסם שמאריך את הפוני שלי, כך שיסתיר את כל מה שאני לא רוצה לראות, וזה קסם נפלא. אבל אני לא רוצה להיות כמו אמא, ששתקה ולא גילתה לאף אחד על המכות. אני לא רוצה לעצום את העיניים ולהתחבא מאחורי מלים יפות. אבא שלי רצח את אמא שלי. אין לי שום דרך להגיד את זה בצורה יותר רכה. זה מזעזע, אני יודעת, אבל זו עובדה. וילון נע ברוח הוא הספר הראשון בסדרת "רוני פוני", המעובדת בימים אלה לסדרת טלוויזיה. זה סיפורו של "הבית החם", מקום שבו אפילו המציאות עוטפת ומחבקת ילדים שאין להם לאן ללכת וכל אחד מהם, בדרכו שלו, מחפש תקווה ואהבה....

197.
198.
שתי בשורות נחתו עלינו בבת אחת: שאנחנו מחכים לתינוק ושאנחנו עוברים דירה! אמא אמרה שאת הבשורה השניה מותר לנו להפיץ ושאת הבשורה הראשונה עלינו לשמור בסוד, עד שהבטן שלה תגדל ותתפח. לא היתה לי שום בעיה לנעול את הפה ולא לספר, אבל ברזי העיניים שלי החלו לדלוף. האם "רחוק מהעין זה גם רחוק מהלב"? איך אשאיר את עצמי בהווי של הכיתה אחרי שאעבור ללמוד במקום אחר? הפיתרון הגיע מעולם הפתגמים שעבורי הוא הרבה יותר מתחביב ומאוסף. זו הממלכה שאני אוהבת ואתם מוזמנים להידבק במחלת הפתגמת. סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: קסדת הקסם, כל צבעי הקשת, אל"ף-בי"ת של בית הספר, רוני פוני, ילדי אא"א, כחול ולבן ועוד....

199.
200.
201.
איך הצליחו הילדים להבריח מהשכונה שלהם חבורה של אורחים-פורחים? מה קרה לעכבר חולם ולעבר צולם בלילה בו החליטו לעשות שולם ולהפוך לחברים? גם אתם רוצים לשחק ב"חלד כאלו"? ומי לא ישמח להכיר את ה"הוקוס פוקוס" המיוחד שמפעיל את קסם הצבעים? "שעת ספור שלי" היא סדרה חדשה לתלמידי הכתות הראשונות, לאלה שלומדים לקרוא, ולאלה שכבר קוראים בכוחות עצמם. בסדרה זו מגישה סמדר שיר ספורים מקוריים, מהדמיון ומהחיים, ספורים שידברו אל כל ילד וילדה, סיפורים שיפתחו בפניהם את הדלת לעולם הקריאה....

202.
203.
204.
מאיה, שהתייתמה מאמה, עוזבת את העיר הגדולה ליישוב קטן בצפון, כדי לנהל יחד עם אביה את המלון המשפחתי – "כוכב הצפון". אבל במקום חיים רגועים ומשעממים ביישוב הנידח – היא נקלעת להרפתקה סבוכה, מתאהבת בשון ומתמודדת עם גנב ערמומי וקר רוח, שמנסה להשיג פסל ששווה מיליונים, ומוכן לשם כך להרוס את המלון. בדרך היא פוגשת חברים וחברות חדשים: נועה המוכשרת, שנלחמת על תפקיד בסדרת טלוויזיה; דניאל המפונקת והתכסיסנית שהיא חברה של שון; יולי מפיקת הטלוויזיה, שמתאהבת באבא של מאיה; בן, נער הטבע הנאמן שמתאהב במאיה עד מעל הראש; ועידו, הדי-ג'יי הצעיר, שמאוהב בנועה, שמאוהבת בעוז הרוקיסט. וזו רק ההתחלה של הרפתקאות הקיץ הראשון ב"כוכב הצפון". האם שון יבין שמאיה מאוהבת בו? האם נועה תזכה בתפקיד הראשי? האם הגנב הערמומי ייתפס או שאולי יצליח להערים על כולם? סמדר שיר עיבדה את העונה הראשונה של כוכב הצפון לספר בלשי ורומנטי מרתק. אהבות שמתחילות, חברויות שמתפרקות, כישרונות שמתגלים וגם – בלשים וגנבים. ...

205.
206.
207.
סיפור מעשיהשאולי המתרחש, ואולי לא היה,על צ`יק וצ`ק הגמדים, שיצאו בשליחותלזרז את אלישע ציצקוביץ` – שיפעל במהירות!...

208.
יולי היא פעוטה כבת שלוש.מיום ליום היא גדלה ומגלה עולם מופלא! אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות....

209.
"צוציק, ראית את עירית?" קולה של השחקנית המפורסמת, בצדו השני של קו הטלפון, היה מבוהל. השבתי בשלילה. אותו בוקר עירית לא באה לבית הספר, וחשבתי שהיא חולה. "היא לא חולה והיא לא בבית", סיפרה אמה של עירית, וכך החלה פרשה מסתורית ועצובה. לילה תמים חפשנו את עירית, דואגים לה, חרדים לשלומה, ואני הייתי הילד היחיד שידע על השתלשלות העניינים. אף ילד מהכיתה שלנו אינו יודע מה עבר על עירית. הבטחתי למשטרה לשמור זאת בסוד, אבל עכשיו החלטתי לכתוב על הפרשה, כדי שגם אתם תלמדו מהסיפור. נ.ב. השוטר שמשוני הוא באמת איש נחמד. הוא אמר לי: "יש הרבה ילדים בשם 'ארז', אבל צוציק יש רק אחד"....

210.
211.
212.
עולים לכתה אלף "אמא, אני קצת פוחדת", אמרה כרמל, שעולה לכתה אלף. "מה יקרה אם לא אבין את מה שהמורה אומרת? היא תכעס עלי? ומה יקרה אם אכתוב במחברת והאותיות יצאו לי עקומות כאלה? המורה תתן לי עונש? ומה יקרה אם בוקר אחד אאחר לבית הספר? ומה יקרה אם..." שאלות רבות מלוות את הילדים שעולים לכתה אלף ומגיע להם לקבל הסבר ותשובה מנומקת. ספר זה מיועד להם, וגם להוריהם, אשר מחפשים דרך להרגיע אותם מבלי לצייר את בית הספר כגן עדן. סמדר שיר סידי כתבה את הספר "עולים לכתה אלף" יחד עם בתה הרביעית, כרמל, שכמו כל חבריה לגן קצת מתרגשת וקצת חוששת לקראת בית הספר....

213.
214.
``יש לי בשורות טובות בשבילך``, אמרה ושלפה עתון מקומט, שהחזיקה כל הזמן מאחורי גבה. ``תקרא``, הצביעה על מודעה שהתנוססה במרכז העמוד. דני קרא. כתלמיד כיתה ג` הוא כבר ידע לקרוא טוב מאוד, גם בלי ניקוד, ומודעה זו נכתבה באותיות גדולות ומנוקדות, כנראה עבור ילדים קטנים ממנו. ``ילדות וילדים שיודעים לשיר לרקוד ולנגן, מוזמנים להשתתף בפסטיבל ילדים. המבחנים יתקיימו בתאריך...`` סמדר שיר-סידי, עתונאית מחברת הספרים: ``דברים קטנים``, ``שירי רחוב``, עלא-כיפאק``, ``חתונה זה לא פיקניק`` ואחרים. בהוצאת תמוז הופיעו: ``סיפורים בג`ינס``, ``עוד שיחות עם ענת``, ``ענת ואני``, ``עין אחת בוכה``, ו``מורה מחליפה``....

215.
המלך קרל הראשון והמלכה פטרונלה חפשו חתן לבתם אידה, הנסיכה היפה. נסיכים רבים הזמנו לארמון, אך איש מהם לא שבה את לבה. המלכה זעמה והמלך צוה על פריץ, היועץ המלכותי, למצא מספר אגדות שישעשע את אשתו הכעוסה. פריץ הביא לארמון את הנס כריסטיאן אנדרסן, הסנדלר העני שנהג לספר אגדות קסומות לילדים, והם שתו אותן בצמא. "נסיך האגדות"- אגדה שמתארת את חייו של אנדרסן....

216.
...עכשיו, כשאני מדפדף ביומן, מחפש אולי נותרו בו עוד כמה דפים ריקים, אני נזכר בכל מה שקרה לי בששת החודשים האחרונים. לא הקמתי חבורה בלשית, ולא פענחתי אף תעלומה מסתורית, אבל קרו לי דברים רבים המתרחשים, מן הסתם, בחייו של כל ילד רגיל, בן גילי. נכשלתי בבחינה, רבתי עם אחי, התאהבתי בילדה יפה, ביליתי עם חברים, הייתי שמח, עצוב, משועמם, נרגש, וכל מצבי הרוח האלה באו לידי ביטוי ביומן....פעם לא האמנתי שאני מסוגל להחזיק עט ביד. עכשיו אני יודע שלכתוב זה כיף. לכתוב ביומן זה כמו לשבת מול חבר טוב, ולספר לו את כל הסודות. ויומן, בניגוד לחבר בשר ודם, אף פעם לא אומר: ``אתה טועה`` ואף פעם לא מגלה את מה שאתה לוחש לו...הספר ``יומן מהחיים`` מבוסס על סדרה פופולרית המתפרסמת בשבועון ``כלנו``....

217.
218.
"צבטתי את תנוכי האוזניים כדי להיות בטוח שאני ער. כן, אני ער. אני לא חולם – אבל חנות הצעצועים נעלמה! במקום שני הגברים שישבו על כיסאות סביב שולחן ראיתי שני גברים שרועים על מחצלת קש, בבקתה קטנה עשויה מחימר. קווצות של זרדים שימשו לה גג שהגן מפני השמש העזה. הנחירים שלי התרחבו. הרחתי חול ואבק. היכן אני? תהיתי בחוסר אונים. לאן הגעתי? הייתי מבולבל" קוראים לי מתן, אני בן רבע לעשר, ויש לי סוד. רק אני יודע שקסדת האופניים השחורה עם המדבקה של כוכב הזהב היא לא קסדה רגילה שמגינה על הראש מפני נפילות וחבלות, היא קסדת קסם! גם יש לי בעיה. דווקא ביום שבו הבנים מכריזים חרם על הבנות, עדי כותבת לי באי-סי-קיו ומבקשת ממני עזרה. אבל כשאני מגיע לביתה היא לא נמצאת. האם היא טמנה לי מלכודת? האם רצתה שהבנים יגלו שהפרתי את החרם ויטילו עלי עונש? ולמה סבתא שלה מציעה לי לחקור זאת ב"רחל ביתך הקטנה"? סמדר שיר, האמא של סדרת "גלי" האהובה, יוצאת בסדרת ספרים חדשה: "קסדת הקסם". הספר הראשון בסדרה הוא אדום אדום זה לא חלום. בספר זה פוגש מתן את יעקב אבינו ואת דודו לבן...

219.
פתאום הרגשתי שזה לא הוגן מצידי לקרוא לעצמי שלי-של-אף-אחד. נכון, פעם הייתי שלי-של-אורי, החתיך של השיכבה, ועכשו אני כבר בלעדיו, אבל איך אני יכולה לקונן על מר גורלי ולטעון שאני לבד, כשבחדר הסמוך יושבות חמש חברותי הטובות (מורן, גלי, מיכל, סיון, ואלינור) שעומר, אחי הגדול, קורא להן פורום קרציות, וזה רק מאהבה? בואו לבלות עם שלי וחברותיה בכיתה, בהפסקות, במכון יופי, במסעדה, במסיבות, בקיטורים על השטיח, ברגעים של עצב, בצחוקים ובאינספור התחלות....

220.
221.
נתזים צבעוני, כתמים עמידים - אימת האמהות, שמחת הילדים! ``אל תעלימו את הכתמים``, מבקשים הילדים, ``הצבעים שסביבנו הם כמו ידידים!`` יצאו לאור בהוצאת יבנה כתמים שובבים לילה מיוחד על ילד שלא פחד...

222.
223.
224.
מה עשתה מיכל שרצתה להחליף את האף הלא כל-כך יפה שלה באף מרשים ומיוחד? למה בכתה אלונה ביום המאושר ביותר בשנה, שהוא יום הולדתה? איך נפתרו המריבות בין שני האחים? האם תסכים תמר לסלוח לאסף, ששלח לה מכתב התנצלות ארוך ומפורט? "שעת ספור שלי" היא סדרה חדשה לתלמידי הכתות הראשונות, לאלה שלומדים לקרא, ולאלה שכבר קוראים בכוחות עצמם. בסדרה זו מגישה סמדר שיר ספורים מקוריים, מהדמיון ומהחיים, ספורים שידברו אל כל ילד וילדה, סיפורים שיפתחו בפניהם את הדלת לעולם הקריאה....

225.
226.
השד השחור כפחם התישב על צמרת ברוש רם והכריז בקול עמום: " אספת חרום !" תוך דקות הדהד בום-בום-בום ולעץ נקבצו היצורים הכי מפחידים ביקום. כולם סבלו מותה הבעיה - הילדים בשכונה כבר לא פוחדים מהם, אפילו לא טיפ-טיפה. איך קרא האסון הנורא? מה יעשו היצורים החרוצים שלא מצליחים למלא את עבודתם? האם הילדים יסלקו אותם מעל פני האדמה? מגרשי הפחדים הוא ספר אופטימי ותומך, המציע לילדים ולהוריהם מגון של שיטות מקוריות ומוכרות להתמודדות עם חרדות. בואו לגלות איך מתן, יולי, מיכל, נדב וחבריהם התגברו על סיוטי לילה, רתיעה מכלבים, קשיי הרדמות, פחד מזריקה ומרופא שנים ועוד....

227.
אמא, האם הירח אדם? ירק? שחור? ספר זה יעזור לכל ילד להכיר את הצבעים!...

228.
בקר אחד התעוררה מיכל, נעמדה במטתה וקראה: "תטה". "מה זה תטה?" התפלאה אמא, "אולי זה למטה?" אמר אבא. "אולי זה בטטה?" אמרה אמא. "אולי זה סלטה?" אמר יואב. גם השכנות והשכנים באו, וכלם נסו לנחש מה זה תטה... ספר מצחק ומשעשע, לכל ילד וילדה ולכל סבתא....

229.
איך מציעים חברות? גם בנות יכולות לעשות את זה? למה אני מסמיק כמו דלעת עסיסית? מי אמור לשלם על הבילויים? איך מתפייסים ומשלימים? למה אף אחד לא מתחיל איתי? למה אני כל כך עצוב מאז שהיא גמרה איתי? אם מישהו מרביץ לי זה סימן שהוא אוהב אותי? איך אני יכולה לשכנע את הורי שאני לא קטנה מדי לקשר עם בנים? ספר זה מבוסס על מאות שאלות שהיפנו אל סמדר שיר בנות ובנים בגיל 7 עד 12, צופי "הכיתה מעופפת" של ערוץ 6, ערוץ הילדים של הכבלים. לצלצל לערוץ הילדים, מתברר, זה הרבה יותר קל מלנהל שיחה בארבע עיניים עם אמא או עם חברה. כי בטלפון לא חייבים להיחשף בשם מלא, אפשר למסור שם פרטי בלבד או להסתתר מאחורי שם בדוי. בטלפון גם לא חייבים להודות זו הבעיה האישית שלך, תמיד אפשר להתחמק ולספר על חבר שיש לו בעיה עם החברה. אבל בטלוויזיה, בשידור חי, הזמן קצר והקצב מהיר. שאלה עולה, שאלה יורדת. אי אפשר להאריך בהסברים , קשה לרדת לעומק.לכן קובצו השאלות השכיחות ביותר - שאלות שאינן מוגבלות לילד אחד או לבני זוג אחד, אלא רק כאלו המתארות מצבים שמאפיינים ילדים רבים - וקיבלו טיפול שורש, בתוספת סיפורים מהחיים....

230.
231.
סבתא! סבתא דברה על מתנה. אבל מה בדיוק היא אמרה? מתנה למה? עדן יושב וחושב. סבתא שלו אמרה מלה קצת ארכה, קצת מוזרה, מלה שהסתימה ב"מן". מה מסתים ב"מן? אולי יומן? אולי דגמן? אולי אזני המן? אולי כלב נאמן?...

232.
בפעם הראשונה שאמא הרשתה לי להאכיל את אחותי הקטנה, הייתי בעננים. החזקתי אותה בעדינות, היא התכרבלה בין זרועותי, לוגמת מהבקבוק, ועיני לטפו אותה במבטים חמים. אבל כשהתבקשתי להחליף את החתול שלה, לא התרגשתי. נגעלתי! הוא הסריח! ולא היה זה ``אויר הרים צלול כיין וריח ארנים...`` המון דברים עברו עלי מאז שאחותי נולדה. היו רגעים שבהם שמחתי מאד, והיו רגעים שבהם החנקתי דמעות. בלילות היא לא נתנה לי לישון, והצוחות שלה הרעידו את הקירות. היא ספקה לי שפע של עבודה, מנעה ממני להתרכז בכתיבה ואף גרמה למריבה חמורה ביני לבין נילי, חברתי... נ.ב. בזכות אחותי הקטנה אני כבר לא ה``צוציק`` של המשפחה. היא הרבה יותר נמוכה ממני, אבל איש לא קורא לה ``צוציקית``. אני מכנה אותה ``פיצפנת`` והורי החליטו לקרוא לה......

233.
"נישאר ידידים, נכון?" "בטח, נישאר ידידים. לתמיד." כיום, במבט לאחור קשה לי לזכור מי שאל ומי השיב. אולי אני הייתי זה שרצה להבטיח את המשך הקשר המשותף, ואולי היתה זו יוזמה של דורית. לא אתפלא אם מישהו שהתחבא מאחורי הספסל, בין השיחים, יקפוץ ויטען ששנינו "אשמים". חשוב לי לשחזר את מה שקרה שם, בשדרת הברושים, כי אם יתברר שאני הייתי זה שהציג את השאלה, אצלצל אל דורית ואגיד לה: "טעיתי שהצעתי לך להישאר ידידים. אף פעם לא אשנא אותך, ואף פעם לא אהפוך לאויב שלך. תמיד תהיי כרוכה אצלי בזכרונות יפים ותמיד אחשוב עלייך בחום, אבל אני לא יכול להיות ידיד שלך. מצטער, דורית. אני פשוט לא יכול." אני יודע, שצעד זה יסתור את כל העקרונות שלי, אבל השבועות הארוכים שחלפו מבלי שהפצע יגליד גרמו לי להבין, שמה שנשמע טוב מאוד בתיאוריה לא תמיד עומד במבחן המציאות... לפחות לא במציאות שבה סובבים דורית ואני. "נישאר ידידים" – ספר שישי בסדרת "התיכוניסטים" המיועדת לבני הנעורים. סמדר שיר – סידי כתבה ספרים רבים לבני – נוער ולילדים. ב"ספריית מעריב" ראו אור ספריה "נערה ונער", "דפי של רפי", "חץ בלב", "אישי אישי", "מנשיקות לא קונים במכולת", "שירי רחוב", "מכתבים אישיים", "עלא - כיפאק", "דנה כותבת יומן", "דברים קטנים ומדליקים" ואחרים. ...

234.
235.
236.
237.
238.
חמישה-עשר סיפורי ילדים על חגים, מנקדת מבטם של הילדים. סמדר שיר מיטיבה לתאר את הרגשותיהם וחויותיהם של הילדים, כבספריה האחרים. ...

239.
240.
241.
242.
כל הלילה שכבתי במטה, עיני פקוחות, בוהה בתקרה וחושב על כל מה שעבר עלי בחדשים האחרונים, מאז שאבא הניח ידו על בטנה של אמא וקרא: ``אמא מכינה לכם הפתעה!`` הריונה של אמא נפל עלי כרעם ביום בהיר. עד אז לא העליתי בדעתי שהורי משתוקקים לילד נוסף. עד אז חשבתי ששני ילדים זה מספיק. וככל שחלפו ימים, שבועות וחדשים, הריונה של אמא שנה את ארח חיינו, כפה עלי התחיבויות ותפקידים, ואני מצאתי את עצמי בתוך מערבלת שבה גועשים שמחה לצד עצב, קנאה לצד אושר. נ.ב. דבר אחד ברור מעל לכל ספק. כאשר התינוק יולד, הוא יהיה הצוציק או הצוציקית של המשפחה. סוף סוף יהיה בבית שלנו מישהו נמוך ממני!...

243.
244.
245.
246.
247.
יולי היא פעוטה כבת שלוש. מיום ליום היא גדלה ומגלה עולם המופלא: אנשים, משחקים, פריטים בנוף, רגשות וחלומות....

248.
249.
250.
251.
252.
253.
254.
255.
256.
257.
258.
259.
260.
עמדתי במרכז החדר, לובש מכנסי ג`ינס רגילים וחלצה לבנה, חגיגית. העברתי מבטי על פני האורחים, וכמו מנחה מקצועי הנצב על במה התרכזתי בגאוה:``הקוסמת דסי והבדרן צחי קנדסי! קבלו אותו!``זה קרה במסבת יום ההלדת שנערכה בביתו של ערן, ילד חדש ומנמש שהצטרף לשכונה. וזה קרה אחרי שהסכמתי לנסות כחי כאמרגן, כשהצלחתי לארגן הופעת בכורה לצמד חובבים החולם על קריירה בעסקי הבדור, וכשקויתי שההופעה הראשונה לא תהיה האחרונה.``קבלו אותם!`` קראתי שנית, ומחיאות כפים סוערות עלו מכוון הקהל, אבל...נ.ב. אם פעם, בעוד שנים, תשמעו על קוסמת מקסימה ועל בדרן שגורף חיוכים - אולי יהיו אלה הדס וצחי שנהפכו למפרסמים. ואם זה יקרה פעם, בעוד שנים, אולי הם לא ישכחו לספר שאני, צוציק, הייתי האמרגן הראשון שלהם....

261.
262.
263.
264.
265.
266.
267.
268.
לפעמים הירח שט בשמים ממש מעל הבית ויולי מושיטה ידים ומזמינה אותו: "בוא!"...

269.
270.
271.
272.
273.
274.
275.
276.
277.
278.
שבועות ארכים קשקשה נילי באזני על מסבת סוף השנה, שהיא מתכננת לערוך בביתה. ``מסבה של גדולים!`` היא הדגישה בגאוה, אבל הסבירה המפרטים נכנסו לראשי דרך אזן אחת ופרחו מתוכו דרך האזן השניה. לא התענינתי במסבה ובכל מה שכרוך בה עד ש... המסבה לא התקימה אצל נילי, אלא אצלי. והיתה זו ``מסבה של גדולים`` לא רק בגלל שרקדנו בזוגות, בחשך, ושחקנו ב``ששים שניות בגן עדן``, אלא בגלל שערב זה גרם לשנינו לגדול. אמנם לא צמחתי לגבה, אני עדין הילד הנמוך בכתה, וכלם ממשיכים לקרוא לי צוציק. אבל המסבה הזאת, המיחדת, אפשרה לי להפגין התנהגות של גדולים. נ.ב. אם אינכם יודעים מה זה ``מסבה של גדולים``, או אם מתחשק לכם לארגן בביתכם ``מסבה של גדולים`` - אל תתחילו את ההכנות בלי הספר שלי. הוא יתן לכם המון רעיונות!...

279.
280.
281.
282.
” רְאוּבֵן הִתְיַצֵּב מוּל אֶחָיו, שִׁלֵּב אֶת יָדָיו עַל הֶחָזֶה וְהִכְרִיז: "אֲנִי, הַבֵּן הַבְּכוֹר, מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם לַעֲצֹר. יוֹסֵף הוּא אָחִינוּ וְלֹא נִשְׁפֹּךְ אֶת דָמוֹ!" "אָז מָה נַעֲשֶׂה אִתּוֹ?" טָעֲנוּ מוּלוֹ קוֹלוֹת זוֹעֲמִים. "הוּא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ וּמַלְשִׁין עָלֵינוּ, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ — וּמַהֵר." "נַעֲנִישׁ," חָרַץ רְאוּבֵן, "אֲבָל לֹא נַהֲרגֹ. כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת יוֹסֵף מֵעָלֵינוּ נַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְבוֹר!" "לֹא!" צָעַקְתִּי — וּמִיָּד נִרְתַּעְתִּי. מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? הַאִם אֲנִי רוֹצֶה לְהֵחָשֵׂף? עֲשֶׂרֶת הָאַחִים יַחְשְׁשׁוּ שֶׁאֲנִי אֲגַלֶּה לְיַעֲקֹב שֶׁהֵם זוֹמְמִים לְהִפָּטֵר מִיּוֹסֵף, וכְּדֵי לַעֲצֹר בַּעֲדִי הֵם יַשְׁלִיכוּ גַּם אוֹתִי לַבּוֹר הָאָפֵל. אָסוּר לִי לְהִתְעָרֵב! “ קוֹרְאִים לִי מַתָּן, אֲנִי בֶּן רֶבַע לְעֶשֶׂר, וְעַד עַכְשָׁו הָיָה לִי סוֹד אֶחָד. רַק אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁקַּסְדַּת הָאוֹפַנַּיִם הַשְּׁחֹרָה עִם הַמַּדְבֵּקָה שֶׁל כּוֹכַב הַזָּהָב הִיא לֹא קַסְדָּה רְגִילָה, אֶלָּא קַסְדַּת קֶסֶם! עַכְשָׁו יֵשׁ לִי סוֹד נוֹסָף. אָסוּר לִי לְגַלּוֹת לָמָּה רֹתֶם, הַיּוֹעֶצֶת שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר, הִצִּיעָה לִי לִהְיוֹת הַחוֹנֵךְ הָאִישִׁי שֶׁל נָדָב, שֶׁאָמוּר לְהִצְטָרֵף לַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה. לֹא מִהַרְתִּי לְקַבֵּל אֶת הַהַצָּעָה, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁקַּסְדַּת הַקֶּסֶם לָקְחָה אוֹתִי לְטִיסָה..." זֶהוּ הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי בְּסִדְרַת "קַסְדַּת הַקֶּסֶם" שֶׁל סְמָדַר שִׁיר, הָאִמָּא שֶׁל סִדְרַת "גָּלִי" הָאֲהוּבָה. בְּסֵפֶר זֶה פּוֹגֵשׁ מַתָּן אֶת יוֹסֵף בִּכְתֹנֶת הַפַּסִּים. ...

283.
שתי נשים התקרבו אל כיסא הזהב הרם שבו ישב שלמה המלך, החכם באדם. "זה בני", בכתה האחת, בעוד השניה מתייפחת ואומרת: "זה התינוק שלי". "אני מזהה אותו, הוא פרי בטני", סיפרה האישה הראשונה למלך, בעוד השניה מוחה: "שלי הוא! אני הריתי אותו ואני הבאתי אותו לעולם! התינוק שלך נפטר בלילה. תוך כדי שינה נעצמו עיניו". נשימתי נעצרה. איך יידע שלמה המלך מי אימו של התינוק המת ומי אימו של התינוק החי? איך יפסוק בין שתי הנשים המסכנות שנאחזות בתינוק הנושם כשלאף אחת מהן אין ראייה מוצקה? שלמה המלך נעמד, ועל מחלפותיו הארוכות נצץ הכתר כשהוא קרא: "הביאו את החרב!". קוראים לי מתן, אני בן רבע לעשר, ורק אני יודע שקסדת האופניים השחורה עם המדבקה של כוכב הזהב היא לא קסדה רגילה, שמגינה על הראש מפני נפילות וחבלות, אלא קסדת קסם! אבל אפילו אני לא ניחשתי שקסדת הקסם תעזור לי לפתור את המחלוקת שפרצה ביני לבין ליאור. המורה לגיאוגרפיה הטילה עלינו משימה: לבנות דגם של הר געש. בניתי דגם מעולה, בעזרת סבא ואחי עומר, וכשהבאתי אותו לכיתה ליאור טען שזה הדגם שלו. איך יכולתי להעלות בדעתי שיש קשר הדוק בין המורה שלומית לבין "משפט שלמה"? זהו הספר הרביעי בסדרת "קסדת הקסם" של סמדר שיר, האמא של סדרת "גלי" האהובה. בספר זה פוגש מתן את שלמה המלך, החכם באדם....

284.
285.
האביב בלונדון קר. כבר חודשיים שרונה, כעת תלמידת בית הספר הגבוה למוזיקה ותיאטרון, לא מצליחה ליצור קשר עם אביה בישראל. יולי, אחותה החורגת, מסננת אותה. ליעם נעלם. ואיתן, החבר שלה בלונדון, ניתק את הקשר ביניהם. מה קורה בבית? האם יולי הפסיקה לאהוב אותה כאחות? למה? ומה קרה לליעם? האם היא ואיתן יחזרו להיות זוג אוהבים? ומה יקרה לשיר שרונה כתבה לתחרות הגדולה של בית הספר? ויונתן ודני, שעדיין נמצאים במקסיקו, האם הם יחזרו? האם יש מישהו שיהיה מוכן להחמיץ את השנה האחרונה בגאליס? סמדר שיר לקחה את הגיבורים האהובים מסדרת הטלוויזיה המצליחה ורקמה את עלילת הספר החמישי בסדרת "גאליס" – מתחילים מחדש, המספר על חייהם ברגע שהמצלמות מפסיקות לצלם. הצטרפו להרפתקה! בסדרת "גאליס" הופיעו עד כה: "הקיץ של רונה ודורי", "הכוכבים של יולי", "ליעם הולך בעקבות הלב" ו"יונתן ודני במבצע מקסיקני"....

286.
287.
288.
289.
"הוא יותר רומנטי, יותר חצוף, יותר קורץ, הוא מגלה לך סודות ומעודד לכתוב בו את מה שבלב, הוא מזמין אותך לדפדף, לקשקש, להתלוצץ, ולהחזיק אותו ביד כל השנה, כמו חבר אוהב..." כך מציגה סמדר שיר את היומן לכם, האוהבים. תמצאו בו ציטוטים של עדן הראל, ניקול קדמן, שון פן, נטלי פורטמן ועוד רבים אחרים שתמיד רציתם לדעת על האהבות שלהם, תמצאו בו את המדריך האולטימטיבי לנשיקות שיעזור לכם להבדיל בין נשיקת לילה טוב ל"נשיקה אמיתית", תמצאו בו "בחן את עצמך" בנושאי אהבה ואפילו מדריך מ-א´ ועד ת´ שיחזיר את החיוך לאלה שאהבתם אבדה....

290.
291.
הסדרה "מיקי תבריקי" מוקדשת לכל אלה שלא מוכנים להיות "ראש קטן"....

292.
293.
294.
תמנונים, כרישים, רוחות ושדים - איזה לילה מפלצתי! עוד עצם הרגע הזה אינני יודע אם הוא היה אמתי! ``נהניתם אתי?`` שאלתי את הרוחות והשדים, ``היה נחמד?`` והם ענו פה אחד: ``זה היה לילה מיוחד - עם ילד שלא פחד!`` יצאו לאור בהוצאת יבנה: כתמים שובבים לילה מיוחד על ילד שלא פחד...

295.
296.
297.
298.
299.
300.
301.
302.
303.
304.
305.
306.
307.
צעדים מהירים התקרבו אל התא החשוך שבו התחבאתי, וכל גופי רעד. אצבעות חזקות לפתו את צוארי כמו צבת והשנים שלי נקשו, מנגנות קונצרט של בהלה. לא היה לאן לברוח, לא יכולתי להימלט, ובניגוד לרצוני הרגשתי שאני נגרר. מישהו דחף אותי לתוך מנהרה והכריז: ``מצאנו את החבלן!`` האם התאור הזה נשמע לכם דמיוני, כלקוח מאיזו אגדה? אני נשבע לכם - זה, בדיוק, מה שקרה קצת אחרי שגילי ואני עלינו לספינת שודדי הים... בבטן הספינה, כשניסינו לפענח את התעלומה, עברו עלינו רגעים לא מעטים של מתח וחרדה. אבל מה אני אגיד לכם? זאת היתה חויה! נ.ב אני לא רוצה להרוס לכם את המתח, אך אל תגזימו בדאגה. לסיפור הזה יש סוף טוב. אם לא הייתי יורד מהספינה בריא ושלם, איך הייתי יכול לשבת ולכתוב על כל מה שקרה?...

308.
309.
310.
311.
312.
313.
314.
אחי הקטן הוא גם צרחן וגם חמודי, אני קוראת לו "צרחמודי". סמדר שיר מביאה סיפור חדש לילדים שהפכו לאח ואחות גדולים....

315.
316.
317.
318.
319.
320.
321.
322.
323.
``זאת אמי``, סיגל הוציאה מילקוטה תצלום צבעוני, ממנו נשקפו פני אשה צעירה ויפה. ``אבא שלי עזב את הבית כשהייתי בת חמש``, היא סיפרה. ``הוא התחתן עם אשה אחרת ויש להם שני ילדים, אבל אמא שלי עוד לבד. נורא לבד``. בצדו השני של השולחן ישבה ליאורה השדכנית. אל המשרד שלה הגענו במסגרת המשימה, שנילי ואני לקחנו על עצמנו - למצאו חתן לאמא של סיגל. ``פעם, כשהייתי קטנה``, ספרה סיגל, ``האמנתי בנסים. קויתי שאבא שלי יחזור אל אמא שלי ושלושתינו נחיה ביחד, מאושרים. אבל כיום אני כבר לא בורחת לאשליות. אני מציאותית...`` נ.ב בגלל סיגל אחרתי לחזור הביתה, וכשהורי כעסו עלי אמרתי לעצמי: איזה כיף לי ששניהם צועקים עלי. איזה כיף לי שבבית שלי גרים גם אמא וגם אבא. איזה כיף לי שהם אוהבים זה את זו - ואותי!...

324.
325.
326.
327.
סיפור מעשיה שאולי המתרחש, ואולי לא היה, על צ`יק וצ`ק הגמדים, שיצאו בשליחות לזרז את אלישע ציצקוביץ` ? שיפעל במהירות!...

328.
329.
330.
331.
332.
333.
334.
335.
336.
337.
338.
339.
340.
341.
342.
343.
344.
345.
על לוח המודעות הכתתי התנוסס פתק ובו ציור של יד שחורה. ``כל הבנים הם יצורים של השטן!`` כתבו הבנות, שהקימו חבורה ``שלאגר`` שמה. גם הבנים של הכתה הקימו חבורה, גם לחבורת הבנים קראו ``שלאגר`` ושנת הלימודים התחילה ברגל שמאל - במאבקים סוערים בין שתי החבורות היריבות. הבנות מחרימות את הבנים, והבנים מתכננים לנקום בבנות! ואני, ששונא מלחמות, נקרעתי בין שני המחנות ונהפכתי ליו-יו, הקופץ מצד לצד. רגע אחד דוחף את האף לחבורת ``שלאגר`` של הבנות, וכמו מרגל אוסף מידע על מטרותיה השונות - ומיד אחרי זה מכניס יד ורגל לחבורת ``שלאגר`` של הבנים, מיעץ להם איך להגיב ומה לעשות. והכל בסודי סודות... נ.ב אף ילד לא נחש שאני מרגל, אף ילד לא ידע שאני יו-יו, אבל כל הכתה ידעה שבכות צוציק הסתימה המלחמה. וכששתי חבורות ``שלאגר`` התפרקו, התחלנו להלחם ביחד למען מטרה משותפת - שויון!...

346.
347.
348.
349.
350.
351.
דפנה, אחותי הגדולה, בישׂרה לי שמישהו חיפש אותי בטלפון ושֶלמַישהו הזה קוראים יואב. "איזה יואב?" שאלתי. "יואב הארנב? יואב השובב? יואב שותה חלב? יואב מגרֵד לי בגב?" "גלָי", דפנה צחקה עד שקיבלה כאב בטן, "את מדברת כמו משוררת!" "מה פתאום", הָדַפתי את המַחמָאה. "אני יודעת לחַרוֹז, אבל התואר 'משוררת' מגיע למישהי ששיריה יוצאים מהלב ונכנסים אל הלב וסוחפים את כל הארץ, כמו נעָמִי שֶׁמֶר". כשאמרתי את זה, לא הֶעליֵתי בדעתי שיכול להיות איזשהו קשר בין "יואב השרַברַב" לבין נעמי שמר. מהר מאוד גיליתי שעל הקו היה יואב, המדריך של חוג הַדְרָמָה של בית הספר, שהציע לי לכתוב מַחֲזהֶ על נעמי שמר, בִּמלֹאת עשר שנים לפִטירָתהּ. כך החל המסע שלי בעקבות המשוררת הלאומית, שכתבה את "ירושלים של זהב"....

352.
353.
354.
355.
356.
357.
358.
359.
360.
361.
362.
363.
364.
365.
366.
367.
368.
369.
370.
371.
עמדתי במרכז החדר, לובש מכנסי ג`ינס רגילים וחלצה לבנה, חגיגית. העברתי מבטי על פני האורחים, וכמו מנחה מקצועי הנצב על במה התרכזתי בגאוה: ``הקוסמת דסי והבדרן צחי קנדסי! קבלו אותו!`` זה קרה במסבת יום ההלדת שנערכה בביתו של ערן, ילד חדש ומנמש שהצטרף לשכונה. וזה קרה אחרי שהסכמתי לנסות כחי כאמרגן, כשהצלחתי לארגן הופעת בכורה לצמד חובבים החולם על קריירה בעסקי הבדור, וכשקויתי שההופעה הראשונה לא תהיה האחרונה. ``קבלו אותם!`` קראתי שנית, ומחיאות כפים סוערות עלו מכוון הקהל, אבל... נ.ב. אם פעם, בעוד שנים, תשמעו על קוסמת מקסימה ועל בדרן שגורף חיוכים - אולי יהיו אלה הדס וצחי שנהפכו למפרסמים. ואם זה יקרה פעם, בעוד שנים, אולי הם לא ישכחו לספר שאני, צוציק, הייתי האמרגן הראשון שלהם....

372.
373.
374.
375.
376.
377.
378.
379.
380.
381.
382.
383.
384.
385.
386.
387.
388.
389.
390.
391.
392.
393.
394.
395.
צוציק, עירית ונילי מלמדים לקח את דנית, הרכלנית של הכיתה, לקראת מסיבת סוף השליש....

396.
397.
398.
399.
400.
401.
402.
403.
404.
405.
406.
407.
408.
409.
410.
411.
412.
413.
414.
415.
416.
417.
418.
419.
420.
421.
422.
423.
424.
425.
426.
כדורגל ומחשבים – אפגוש מפלצת שחורה, בעלת עיניים צהובות ואנהל אִתה שיחות עמוקות על החיים? אני יודע שזה נשמע לגמרי לא הגיוני, אבל עובדה. זה מה שקרה. כשאימא ואבא אמרו לי שהם חייבים לדבר אִתי על ״משהו רציני״, הראש שלי התמלא במחשבות ובניחושים. חששתי שאולי הם רוצים לדבר אִתי על מצבי בלימודים )שהוא לא הכי-הכי(, על מורן, השכנה שלנו )שאני ממש לא מחבב, וזה הדדי( ויותר מכול – פחדתי שהם יודיעו לי על החלטתם להתגרש. לשמחתי, דבר מכל ההשערות האלה לא התממש. דברים אחרים שקרו בבית הובילו אותי למקלט של הבניין ושם... במקלט שנראה הפוך ומבולגן מצאתי לי חבר. חבר אמִתי שאפשר לשוחח אִתו על הכול ולשתף אותו בכל מה שרובץ על הלב. ביליתי שעות ארוכות עם החבר הזה, אַבּוּלֶלֶה שְׁמוֹ, וְהוּא אֲפִלּוּ הִצִּיל אוֹתִי בַּמִּבְחָן! בזכותו קיבלתי ״מאה״ עגול!ומה קרה בסוף? אני לא אגלה לכם. תתחילו לקרוא! ״אַבּוּלֶלֶה״ הוא שמו של סרט ישראלי לכל המשפחה שכתב וביים יוֹנִי גֶבַע. סמדר שיר לקחה את הדמות של אַבּוּלֶלֶה וכתבה ספר שאת עלילתו לא תראו בקולנוע. הוא מחכה לכם כאן, בין הדפים....

427.
כשיונתן ודני יצאו לריצת בוקר ביער של מחנה גאליס הם לא העלו בדעתם שאי-שם קיים עולם מקביל. גם אם מישהו היה מגלה להם, שבעולם המקביל בני אדם מסתובבים עם צ׳יפ שמגשים את כל המשאלות הם לא היו מאמינים. זה הגיוני? עובדה. יונתן, המיועד, היה הראשון שנחטף והובל לתאגיד של לארק, ממציא הצ׳יפ, השואב רעיונות מהמוחות של כולם. דני, חברתו של יונתן, יצאה לחלץ אותו ומצאה את עצמה מול דני האחרת – בת דמותה. הוגו וליעם, עושי דברו של הבוס הגדול, עשו הכול כדי לחבר את המוח של יונתן לשרת המרכזי, אבל כשדורי, מנהיג חבורת המורדים, החליט להציל את העולם וגייס לעזרתו של יולי החפרפרת... סרט הקולנוע גאליס קונקט נכתב על ידי שירלי מושיוף ומבוים על ידי אסף קורמן. בהשתתפות: אליאנה תדהר, תובל שפיר, דניאל גד, שירן סנדל, עפר שכטר, נוה צור, דניאל מורשת ורותם סלע. יוצרי הסדרה גאליס: עידו דרור, דוד דהן. גאליס קונקט לוקח את הצופים והקוראים למסע בלתי נשכח בעולם אחר, העולה על כל דמיון. אך גם בעולם ההוא, רווי החלומות והמזימות, יש רק כוח אחד שמחבר בין לבבות ומציל מפני הרוע.מהו? כוח האהבה!...

428.

ספר די מגוחך, בזבוז של זמן לחלוטין. אפשר להגדיר אותו גם כספר שירי רחוב, שכתבו ברחוב ומצאו זרוק ברחוב, ליד הפח. למרות שאיני נלהבת ביותר מסמד... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
סדרת רוני פוני (ובמיוחד הספר הראשון) היא בהחלט סדרה מבלבלת ואף מכשילה. ילדים צעירים, שהקריאה היא בהחלט דבר טרי בשבילם, רואים את הספר המושך: ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
לא משהוא. בהחלט לא משהוא. הסדרה בעצם מספרת על הרפתקאותיה של גלי, וזה הספר הראשון בסדרה. אז נתחיל בזה שעובדתית, זה נכון שאני כותבת את הביקו... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
שלום ילדים! אני סמדר שיר ואני אעשה לכם הרצאה על הספר שלי! אל תדאגו, זה לא ששילמו לי מיליונים כדי לעשות את הספר הזה! זה מספר על סדרה שקוראים ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מאוד יפה, מרגש והיה טוב מאוד אם מה שכתוב בעמוד האחרון היה אמיתי בעלילה.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
כשקניתי את הספר, בעודו במבצע, חשבתי שאכנס לקריאה של ספר אוטיביוגרפי קלאסי, כרונולוגי ומעט טכני. זו הסיבה שדחיתי מעט את קריאתו. ברגע שהתח... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב