ישראל לוין

ישראל לוין

סופר


1.
2.
3.
כתר מלכות מאת אחד מגדולי משוררי תור הזהב בספרד, רבי שלמה אבן גבירול, הוא שיר פילוסופי המתאר את אלוהים, את העולם ואת האדם.אבל היצירה הזאת אינה פשוט פילוסופיה בטורי שירה.זוהי בראש ובראשונה תפילה שדוברה הוא אדם ונמענה האל, שירה המבטאת בצורה מרגשת רעיונות עמוקים ותחושות עזות....

4.
שאלת הפער בין הטקסט המקראי לממצא הארכאולוגי בכל הנוגעלראשית ישראל מתקופת האבות ועד ממלכת דוד ושלמה עוררהסקרנות ועניין בציבור בעת האחרונה. קובץ המאמרים הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא מתייחס ישירות לנושא זה. אין ספקשהוויכוח סביב אמינותו של הטקסט המקראי נוגע לא רק בשאלותהיסוד של חקר תקופת המקרא, אלא גם בשורשי זהותם היהודיתוהישראלית של רבים.חילוקי דעות עולים בקובץ לגבי כמעט כל שלב של תקופת המקרא:האם קיים יסוד היסטורי כלשהו בסיפורי האבות, בסיפורי יציאתמצרים וכיבוש הארץ? מה היה אופיה של ההתנחלות הישראלית והאםניתן לזהות את ישראל כעם מגובש כבר בתקופת השופטים? מה היומעמדה והיקפה של ממלכת דוד ושלמה, והאם כלל הייתה ממלכהכזו? מה היה אופיין של ממלכות ישראל ויהודה במאותהתשיעית - השביעית לפנה"ס והאם תיאור ממלכות אלו במקרא אמיןמבחינה היסטורית? החוקרים המשתתפים בקובץ הדגישו את המחקרהארכאולוגי והגאוגרפי - היסטורי ככלי לבחינת אמינות הטקסט המקראי,אך קיימת בעייתיות לא קטנה בפרשנות הממצא עצמו.כוונתנו שהספר ייצג את מגוון הדעות הקיימות בנושא. ואכן, שניםעשר המשתתפים בקובץ זה מייצגים קשת דעות רחבה - מאלוהצמודים לטקסט והמקבלים את עיקרי הדברים כאמת היסטוריתועד לאלו הרואים בנרטיב ההיסטורי המקראי יצירה ספרותית גרידאשאין לחפש בה היסטוריה של ממש....

5.
6.
7.
הספר בוחן את נושאיה של השירה העברית הלאומית בין חורבן [קדום] לחורבן [במאה העשרים]. בארבעת שעריו הוא דן בזה אחר זה בארבעה ``מוקדים נושאיים`` - חורבן, גלות, נקם וגאולה - שהתמדתם וקביעותם בשירה גברו על חילופי הדורות, הבדלי הסגנונות והשוני בין מרכזים יצירתיים רבים בתפוצה היהודית. בתארו את הביטוי הייחודי שניתן לארבעה מוקדים אלה בכל תקופה ותקופה, פורש הספר יריעה רחבה ומגוונת, החל בפיוס הארצישראלי הקדום, דרך השירה העברית באיטליה ובספרד, הפייסנות האשכנזית, השירה העברית בתימן, וכלה במבחר עשיר מן השירה העברית החדשה. במסגרת הדיון המקיף של הספר נבחנה השירה העברית החדשה (שעד מלחמת העולם השניה) לא רק כביטוי לזמנה וכתגובה למצב היהודים בדורות האחרונים, אלא גם כשלב אחרון ברצף, כיורשת עברה, כתולדה של התפתחות פנים ספרותית אוטונומית, פעמים בתואם עם המורשת ופעמים בהתמודדות מרדנית עימה. בסיכום אף הועלתה השאלה אם ברגישותה הרבה הצביעה השירה הזאת גם על העתיד, אם זרמי המעמקים של המורשת שהזינוה הוסיפו לחלחל גם בהוויה הישראלית ``המודרנית``. המחבר, פרופסור ישראל לוין, הוא מבכירי החוקרים של השירה העברית בספרד וחתן פרס ביאליק לחוכמת ישראל. במשך עשרות שנים עסק במוסדות שונים בהוראת הספרות העברית לדורותיה. הוא ממייסדיו ובוניו של החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וכעשרים שנה עמד בראשו. בין ספריו: בין גדי וסער [1960]; שמואל הנגיד, חייו ושירתו [1963]; אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו [1969]; על מות [1973]; חי בן מקיץ [1983]; הסוד והיסוד [1986]; מעיל תשבץ, א-ג [1995-1980]....

8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.
משה אבן עזרא, משורר, פואטיקן ופייטן קנה את פרסומו הרחב בזכות ה'סליחות' הרבות שלו שנקלטו בספרי התפילה של קהילות ישראל בספרד וסביב הים התיכון, ואשר היקנו לו את כינויו 'הסלח'. ולעומת הפייטנות הקדומה העושה שימוש בפעלולי צורה רבים, ולעומת שירי החול של משה אבן עזרא המצטיינים ברטוריקה מקושטת ומלוטשת, מתאפיינת שירת הקודש שלו בפשטות תבניתית ובישירות לירית. המשורר נוטל על עצמו את תפקיד שליח הציבור ונותן מבע לתחושות החטא של היחיד ולתקוות הגאולה של הכלל בפיוטים העשויים בשלל סוגים וצורות. במהדורה מדעית זו למעלה משלוש מאות פיוטים. לצורך הכנתה נבדקו מקורות רבים: קבצי תפילה מספרד ומקהילות יוצאי ספרד, סידורים ומחזורים מכִּתבי יד ומדפוסים, וכן קטעי כתבי יד מגניזת קהיר המקדימים את העדות הטקסטואלית למאות השתים עשרה והשלוש עשרה. בכרך א נכללו 'קדושתאות' מתוך ה'מעמד' הגדול של משה אבן עזרא ליום הכיפורים, ו'קדושתא' לחנוכה. בכרך ב נכללו פיוטים לכל מועדי השנה, פיוטים ל'נשמת', פיוטי 'יוצר' ('מאורות', 'אהבות', 'גאולות'), ובעיקר 'סליחות' ו'תוכחות'. בסוף הכרך מדור פיוטים מסופקים, מפתחות ונספחים....

44.
ישראל לוין מאוניברסיטת תל-אביב הוא חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשס"ט. בין ספריו: שמואל הנגיד, חייו ושירתו (1963), אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו (1963), חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא (1983), ילקוט אברהם אבן עזרא (1985), הסוד והיסוד: מגמות של מיסתורין בשירתו של אבן גבירול (1986), כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול (2005). ישראל לוין הוא גם העורך המדעי של הסדרה שירת תור הזהב, בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, ומהדיר של ספרי ריה"ל, רשב"ג, ראב"ע וטודרוס אבולעפיה שראו אור בסידרה זו . טובה רוזן היא פרופסור לספרות עברית בימי הביניים. לימדה באוניברסיטת תל אביב ומלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מספריה: יצירה מחוכמה: עיון בשירי שמואל הנגיד (עם עדי צמח, 1983), לאזור שיר: על שירת האזור העברית בימי הביניים (1985), שירת החול העברית בימי הביניים (1997),Unveiling Eve: Reading Gender in Medieval Hebrew Literature (2003), ציד הצבייה: קריאה מגדרית בספרות העברית מימי הביניים (2006), שמואל הנגיד: שירים (2006). כן תרגמה את הגיטרה הכחולה ושירים אחרים מאת המשורר האמריקני וואלאס סטיבנס (1985). ...






©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ