“במפגש אינטימי-נפשי ועטוף באהבה, היא חולקת עם בתה את הסיפור הפנימי שלה וכך מתאפשר ריפוי. זו כתיבה שנולדה מתוך הצורך לספר את הסיפור, מתוך שהרגישה שהיא חייבת לזהות את המסלול שהביא אותה אל עצמה כפי שהיא פוגשת אותה היום, ולמצוא את הדרך לחיבור בינה לבין בתה, כל אחת עם המטען שלה. כבר לא חיבור סימביוטי כמו בימי הראשית שלהן, לאחר הלידה, שאני קוראת לו ‘גן העדן’, אלא חיבור של אהבה ששתיים נמצאות בו, שתי בנות אנוש, אינדיבידואליות. אין לי ספק שקולה של נילי מייצג את כולנו. כתיבתה זו משרתת עבורה ועבורנו את הריפוי ואת התיקון. כל אחת מאיתנו ופצעיה שלה. באופן מרתק ונוגע ללב, עושה נילי בעבודת יד מסובכת ורגישה תיקון לקרע שנוצר ברקמת השושלת הבין-דורית של האימהות”.   (מתוך “כל אם מכילה בתוכה את הבת, וכל בת מכילה בתוכה את האם”, מאת נאוה תלפז, אנליטיקאית יונגיאנית)   “כעורכת הספר, אני מכירה תודה לנילי שהזמינה אותי להיות הדּוּלָה שלה, לצעוד לצידה בעת שטוותה את הסיפור שלה בחוטים היוצאים מהלב ונכנסים ללב, באומץ, בנחישות, לעיתים תוך כאב עצום, וכל הזמן בשמחה ובחַיּוּת ללא פשרות. אני בטוחה שמי שיצטרפו למסע של נילי ימצאו את עצמם לפחות באחת התחנות, וישאבו כוח מהסיפור, שמחזיק חיים שלמים של אהבה, מאבק וניצחון הרוח. ברוכות וברוכים הבאים”.   שושי שמיר   נילי פירסט צ’צ’יק היא יועצת אישית, זוגית וסקסולוגית. ספרה הראשון “חותם המלך הוסר” בעריכת ד”ר דורית זילברמן ראה אור ב-2002. זהו ספרה השני....

בספר "לחיות מתוך אורגזמה" מציגה נילי פירסט צציק סיפורים של נשים, גברים וזוגות שהגיעו אליה לקליניקה לתהליך הדרכה, ליווי וריפוי. נילי מתארת ברגישות ובאומץ תהליכים שעברו המטופלים ומעוררת רגשות של חמלה, תקווה ואהבה בהתייחסות למסעות הפנימיים והאישיים שעברו איתה יד ביד אל האתגרים, ההצלחות ולעיתים לאין הצלחות. הסיפורים מתובלים בחוויות אישיות שעברה נילי כבת, כאישה צעירה, כאימא וכאישה בוגרת. "שעת ערב, הם נכנסים אל. אני סקרנית, מתבוננת וכאילו צוללת לתוכם, אל תוך האנשים. קולטת את מבע פניהם, תוהה האם תהא ישירות במבטם, האם יביטו לתוך עיניי, אולי יסיטו אותן, איך תהיה שפת גופם, יהיו מנח הרגליים, הלבוש, צבע השיער, האיפור, התכשיטים, מידת הדיוק לפרטים.""אני קולטת את תשומת ליבם לעצמם. כאן הם פוגשים את עצמם, את רגשותיהם, את מחשבותיהם, את דעותיהם ואת התנהגותם. כך גם אני פוגשת את עצמי דרכם. הם רואים בי שיקוף לעצמם בתגובותיי."...