ולאדיסלאב שפילמן

ולאדיסלאב שפילמן

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (31):
זלי תקרא בהמשך, רשימת החלומות, צפיתי בסרט, ספרים שאני רוצה לקרוא, הספרים שקראתי כבר..., משתוקק לקרוא, ספרי שואה - חובה בכל בית, חומדת., ספרים שארצה לקרוא בנושא השואה ומלח"הע ה2, עוד ארכוש, רוצה לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, עולמות שברצוני לבקר, רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, שואה ומלחמות העולם הראשונה והשנייה, לזכור ולא לשכוח-ספרי שואה, ספרי שואה, עוד ...
1.
"עד לפני שנים ספורות אבי מעולם לא דיבר על חוויות המלחמה שלו. אך עם זאת, הן ליוו אותי מאז ילדותי. באמצעות ספר זה, שהוצאתי בחשאי מפינת אחד המדפים שלנו בהיותי בן שתים - עשרה, גיליתי מדוע לא היו לי סבא וסבתא מצד אבי ומדוע אבי מעולם לא דיבר על משפחתו.., ידעתי שהוא יודע שקראתי את הספר, אבל מעולם לא שוחחנו על כך..." (אנדריי שפילמן, בנו של הסופר) ב23 - בספטמבר 1939 ניגן ולאדיסלאב שפילמן, פסנתרן יהודי צעיר, את הנוקטורנו בדו - דיאז מינור של שופן בשידור חי ברדיו ורשה, בעוד הפגזים הגרמנים מתפוצצים בחוץ. היתה זו המוסיקה האחרונה ששודרה בשידור חי מוורשה; באותו יום הרסה פצצה גרמנית את תחנת הכוח, והרדיו הפולני השתתק. הפסנתרן הצעיר שרד בגטו ורשה כשהוא מנגן לפרנסת משפחתו; הוא היחיד מביניהם שהצליח לחמוק ממחנות המוות, ובאותו אורח ניצלו חייו בידי קצין גרמני, ששמע אותו מנגן את אותו נוקטורנו של שופן על פסנתר שמצא בין ההריסות. מיד לאחר המלחמה כתב שפילמן את זיכרונותיו. הפצתם נאסרה על - ידי השלטונות הקומוניסטיים בפולין, והם רואים אור עתה לראשונה. וילם הוזנפלד, קצין הוורמאכט שהציל אותו, מת במחנה שבויים רוסי לאחר המלחמה. הוא השאיר אחריו את יומן המלחמה שלו, שבו הביע את יאושו העמוק מהברבריות הנאצית. קטעים מן היומן מתפרסמים כאן לראשונה בצד זיכרונותיו של שפילמן. "סיפור אישי מתקופת השואה, מצמרר ביכולתו לתאר בדייקנות, ויחד עם זאת באובייקטיביות של כתבה עיתונאית, את מלחמת ההישרדות של המחבר,.." קירקוס "תיאור נדיר ומוחשי של מצוקת הקיום בגטו ורשה." האינדיפנדנט הספר זכה בתואר הספר התיעודי הטוב ביותר לשנת 1999 מידי הלוס אנג'לס טיימס ובפרס הג'ואיש קוורטרלי - וינגייט ל0פר העיון הטוב ביותר לשנת 2000. ולאדיסלאב שפילמן נולד בוורשה ב - 1911, למד בקונסרווטוריון ורשה ובאקדמיה לאמנות בברלין. הוא חי בוורשה עד מותו ביולי 2000....

2.
192 עמודיםעד לפני שנים ספורות אבי מעולם לא דיבר על חוויות המלחמה שלו. אך עם זאת, הן ליוו אותי מאז ילדותי. באמצעות ספר זה, שהוצאתי בחשאי מפינת אחד המדפים שלנו בהיותי בן שתים-עשרה, גיליתי מדוע לא היו לי סבא וסבתא מצד אבי ומדוע אבי מעולם לא דיבר על משפחתו... ידעתי שהוא יודע שקראתי את הספר, אבל מעולם לא שוחחנו על כך... (אנדריי שפילמן, בנו של הסופר)ולאדיסלאב שפילמן נולד בוורשה ב1911-, למד בקונסרבטוריון וורשה ובאקדמיה לאמנות בברלין. הוא חי בוורשה עד מותו ביולי 2000....


בשנה שעברה לקראת יום השואה בחרתי לקרוא את יומנה של אנה פרנק בפעם הראשונה בחיי. השנה, לאחר שאספתי אותו מהספרייה שיתופית בשכונה, אמרתי שנתח... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
סיפורו האמיתי והנורא של ולאדיסלאב שפילמן, צעיר יהודי, פסנתרן, שעבר את שנות השואה האיומות בוורשה. מסופר על ידו, בדייקנות, ומתאר מלחמת הישרד... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
רבים הם הספרים שנכתבו על השואה והספר"הפסנתרן" הוא אחד מהיותר טובים שקראתי מעודי. כפי שמצויין למעלה זהו סיפור אותנטי נפלא חזק ועוצמתי על הי... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ