תקופת שלטונה של בבל ביהודה (804 - 538 לפנה"ס) חרצה את גורלה של ממלכת יהודה ועיצבה לדורות את התודעה הלאומית של העם, את תפיסת הדת והפולחן שלו ואת דרכי הזיכרון ההיסטורי. המכה הקשה שהנחיתו הבבלים על מרבית שטחי הממלכה, חורבן ירושלים ובית המקדש שבתוכה, ביטול שלטונו של בית דוד וההגליה של תושבי ירושלים ושל רבים מעילית העם, הותירו חלל גדול בלבבות העם והשליכו על המציאות החברתית, הכלכלית והפוליטית. הם הביאו לשבר עמוק, שלווה בצורך להבין את הסיבות שהובילו לחורבן ולהסבירן באמצעות עיצוב מחדש של התיאור ההיסטורי של תולדות העם. בספר זה מוצגת סינתזה מורכבת ורחבת היקף, שבאמצעותה מתבררת המציאות ההיסטורית, הדמוגרפית, הגאוגרפית - היסטורית, התרבותית והדתית של ימי השלטון הבבלי ביהודה. לפני הקורא נפרשת תמונה היסטורית מקיפה, שממנה עולה חשיבותו של 'העם הנשאר ביהודה', מאפייניו ומטרותיו של השלטון הבבלי ומרכזיותם של התהליכים החברתיים, התרבותיים והגאופוליטיים שהתרחשו בארץ - ישראל בין שלהי ימי הבית הראשון לבין ראשית ימי הבית השני. על רקע מציאות זו שב המחבר ובוחן את התפיסות והמגמות ששוקעו בהיסטוריוגרפיה המקראית, ומנסה לאתר את זמנם של החיבורים השונים, מקום חיבורם, מגמתם, ואת קהל היעד שבעבורו הם חוברו. ד"ר עודד ליפשיץ הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל - אביב....

מה ידעו מחברי המקרא על העבר הקדום של ישראל ויהודה? מה הם בחרו לכלול בתיאורים שלהם? ובעיקר: מהו הסיפור שהם בחרו שלא לספר? הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ממלכת יהודה נכתב מתוך אהבה גדולה לטקסט המקראי ומתוך סקרנות גדולה אף יותר לגבי מי שכתבו אותו. הספר הוא הזמנה למסע בזמן בעקבות מי שחיברו את התיאורים ההיסטוריים בספרי המקרא, מתוך ניסיון לברר מי הם היו, מתי הם כתבו והיכן. הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ממלכת יהודה סוקר את האירועים הבולטים של התקופה ומצביע על ההשמטות המכוונות בסיפור המקראי, ואגב כך חושף את המטרה החינוכית-לימודית של הכתוב ואת קהל היעד שלו. הוא מוכיח שוב ושוב כי המקרא לא מבקש לספר מה באמת התרחש בעבר, אלא להאיר לדורות הבאים את ההווה על רקע התרחשויות העבר, ובאמצעות זאת ללמד לקח לגבי דרך ההתנהגות הנכונה של הקוראים כדי להבטיח עתיד טוב יותר להם ולעם כולו. כך צריך לקרוא את המקרא וכך יש להבין אותו. עודד ליפשיץ, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, הוא חתן פרס א.מ.ת ("הנובל הישראלי") בארכיאולוגיה, חיבר ספרים רבים ומאות מאמרים בארכיאולוגיה, בהיסטוריה ובחקר המקרא, ומנהל את החפירות ברמת רחל, בתל עזקה ובמקדש בתל מוצא....