“שוקן + פרס נובל לספרות + המפעל לתרגום ספרות מופת. מה יכול להיות רע? אז באמת לא רע כלל וכלל למה שמכונה היום אופרת סבון, טלנובלה, ובמקרה הטוב, דרמה תקופתית.
קריסטין, בתו של לוורנס (שיחד עם הסיומת דטר, בתו של, מקבלים את שם הספר), זכתה לאב אוהב וחם ואם קודרת ודכאונית. זה מופיע על השער האחורי וזניח לגמרי מבחינת העלילה. בגיל 15 כריסטין היא כבר נערה מפותחת ולראשונה היא חווה אהבה כלפי ארנה, אחד מנערי החו”