|
|
|
2.
|
|
ספר היובל של הקיבוצים מספרים לכאורה את הסיפור המסוים והמיוחד של המקום, כל ספר והקיבוץ שלו, כל קיבוץ וחג הייסוד שלו. אך הספרים אוצרים בתוכם גם סיפור רחב הרבה יותר. מראשית שנות השלושים של המאה העשרים, עת יצאו לאור ספרי היובל הראשונים, ועד לסופה של המאה העשרים, ספרי היובל מייצגים תופעה תרבותית פולקלוריסטית אותנטית החורגת מגבולות הקיבוץ היחיד. מעיון בתוכנם ובצורתם מתברר הקשר ההדוק בין עולם הערכים הקיבוצי ובין ספרי היובל, אשר בהשתנותם ברצף השנים משקפים את התמורות שחלו באידיאולוגיה הקיבוצית. ספרי היובל מביאים את סיפור המקום במבט לאחור, מנקודת זמן החג בהווה, את נקודת הראשית. אחד הגילויים המפתיעים במחקר שהוביל לספר, הוא הקשר ההדוק בין המסורת היהודית על מאפייניה, לבין עיצובם הטקסטואלי, התוכני והחיצוני של ספרי היובל. הלוא רובם הגדול ראו אור בקיבוצים חילוניים, אשר ביקשו לכאורה להינתק מאותה מסורה. המסקנה המתגבשת היא, כי ספרי היובל של הקיבוצים מבטאים את הצורך של הקהילה הקיבוצית לכונן קודקס של טקסטים קאנוניים, חגיגיים – טקסיים, המתבססים עלהזיכרון הקולקטיבי המקומי והמבצרים אותו. באמצעותם נוצר מיתוס המנחיל דורות הבאים מורשת מוסמכת, כתובה או מצולמת, של תולדות המקום וערכי החיים בו. פן חשוב זה ביצירה התרבותית של הקיבוץ מואר עתה לראשונה, ומוגש לכל המתעניין בתולדות הקיבוץ....
|
|
3.
|
|
"מה תאחל לעצמך?“, נשאל אהרן ידלין במלאות לו שבעים. תשובתו הייתה: "לחדול מלהתרוצץ באוטובוסים ולכתוב את סיפור חיי“. כמעט שני עשורים עברו מאז.
כעת רואה אור הסיפור השופע והמרתק של חייו, פרי עטה של רוני כוכבי-נהב, לבקשתו. כל פרק בַסיפור הוא גם פרק חשוב בתולדות הארץ והמדינה. את שנותיו הראשונות עשה במושב הזעיר בן-שמן, בן להורים חלוצי העלייה השלישית. ילדותו עברה עליו במושבה רחובות ואת שנות נעוריו עשה בחיפה, שם הצטרף לתנועת הצופים שבה היה פעיל שנים רבות.
כבן שש-עשרה נשבה ברעיון החברתי הגדול של הקיבוץ ונשאר נאמן לו עד היום כחבר קיבוץ.
מסע חייו עובר בין תחנות שכולן בסימן פעילותו הציבורית: מזכיר גרעין ההתיישבות "הצופים ב‘-בארות“ ושותף-סוד במבצע ”י“א הנקודות“ (מוצאי יום כיפור תש“ז) וממייסדי קיבוץ בארי; שבע פעמים מזכיר קיבוץ - שש מהן בקיבוצו - חצרים, מ-1950, ובמשך שנים ארוכות, שליח מטעם התנועה והמדינה. קרבתו הרעיונית לדוד בן גוריון הביאה אותו לפעול רבות לחיזוק הנגב. כדבריו:
"אני תושב גאה של הנגב והייתי מעורב בפיתוחו – בהקמת אוניברסיטת הנגב, התאטרון והתזמורת של באר שבע, המרכז להשתלמויות מורים בלימודי יהדות ודמוקרטיה בבית יציב ובהנצחתו של בן גוריון, באמצעות המכון למורשת בן גוריון והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר. לעת כתיבת הספר אני מכהן כסגן יו“ר הוועד המנהל של אוניברסיטת באר שבע, יו“ר בית יציב וחבר הנהלת תיאטרון באר שבע." (מתוך ”אחרית דבר“).
בשליחותו הציבורית הענפה היה חבר כנסת, סגן שר החינוך, מזכ“ל מפלגת העבודה מ-ובימי מלחמת יום הכיפורים, שר החינוך והתרבות בממשלת יצחק רבין הראשונה. לאחר המהפך כיהן כיו“ר ועדת החינוך של הכנסת, ואחר-הקיבוצים. תפקידו הממלכתי האחרון היה יו“ר תנועת העבודה הציונית העולמית שבו כיהן שתי קדנציות. ב-2010 הוענק לאהרן ידלין פרס ישראל על מפעל חיים.
אהרן ידלין נכון תמיד למשימות ולאתגרים, בענווה, בצניעות ובחן ושלא על מנת לקבל פרס; מנעוריו מגשים אהרן את סיסמת הצופים - "היה נכון" ואת סיסמת בית הספר הריאלי "הצנע לכת“. כזה האיש וכזה סיפורו.
...
|
|
