יצחק בנימיני

יצחק בנימיני

סופר


1.
באסופת מאמרים ייחודית זו - המאגדת תרגומים של זיגמונד פרויד, ז'יל דלז ולינדה ויליאמס, לצד כתיבה מגוונת של מבחר חוקרים ישראליים - ישנו ניסיון לתת ייצוג לשיח התרבותי העכשווי הרחב הדן בסאדיזם ובמזוכיזם באמצעות השיח הפסיכואנליטי. מרבית הדיונים בעשורים האחרונים על אודות המסמנים סאדיזם ומזוכיזם - בפילוסופיה, באמנות, בספרות, בשיח המגדרי ובביקורת התרבות בכללה - מתמודדים עם שאלותיה וקביעותיה של הפסיכואנליזה, ובמיוחד עם זו המציבה במרכז חקירתה את אניגמת הלא - מודע והיצר המיני: הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד ובעקבותיה זו של ז'אק לאקאן. כזו היא גם קריאתו המהפכנית והמשפיעה של הפילוסוף הצרפתי, ז'יל דלז, במזוך, שביקשה לארגן מחדש את הדיון במסמנים סאדיזם ומזוכיזם, תוך התמודדות עם עולמם המחשבתי של פרויד ולאקאן. בפני הקורא מוצגים שלושה מקבצים בעלי אוריינטציה תיאורטית, שחלקם פועלים במסגרת המחשבה הפסיכואנליטית, וחלקם נובעים ממנה. המקבץ הראשון, שנושאו "מזוך/מזוכיזם", מציב במרכזו שני תרגומים ראשונים לעברית: המאמר החשוב והמאוחר של פרויד על המזוכיזם ושני פרקים מתוך עבודתו של ז'יל דלז על מזוך. המקבץ השני עוסק ב"סאד/סאדיזם", ובו דיונים על סאד, תוך התייחסות לביקורת העולה ממשנתו של ז'אק לאקאן בהקשר זה. המקבץ השלישי, הפותח בתרגום מאמרה החלוצי של לינדה ויליאמס על פורנוגרפיה סאדו - מזוכיסטית, נותן ייצוג למחקרים העוסקים בסאדיזם ובמזוכיזם בפילוסופיה העכשווית, באמנות, בקולנוע, בספרות ובדת....

2.
שמונת הטקסטים של יצחק בנימיני, אשר אוגדו תחת הכותרת מה רוצה הגבר?, הנם טקסטים בעלי עוצמה אפוקליפטית מחזורית, המתהווה בקשיות וברכ?ת, כמין פאלוס המבקש להתפצל ולהתפצל, אך גם תובע את אונו אל מול חדוות אי - הנסבלות של הקיום הגברי, נשי, ישראלי, פלשתינאי, יהודי - נוצרי. אופי התנהלותו של מחזור הטקסטים מוביל את הקוראים אל כאוס דידקטי - חזוני, שאינו מאפשר לאיש להיוותר מחוץ להצגה, מחוץ לפיפ - שואו או מחוץ לתפילה. בעודו משתמש בשאלתו הנודעת של פרויד "מה רוצה האישה?", מפנה בנימיני את השאלה חזרה לסובייקט הגברי ומתריס ברפלקסיביות: "מה רוצה הגבר?". סוף כל סוף מעז גבר להפנות זרבוביתו פנימה, תוך סלטות משולשות ומהופכות לצדדים, ולהביט דרך פריסקופ איבר הז?כרות העצמי גם על עצמו. אלא שלא ניתן למצוא כאן מניפסט רציונליסטי - מהוגן ונוח לקריאה המצהיר כי שחרור האישה כרוך ואף מותנה בשחרורו של הגבר ובמודעותו לדיכויו. תחת זאת מערים עלינו הטקסט של בנימיני קונפליקטים בלתי פתירים המשתלבים אלה באלה ומתפתלים - כמין רכבת הרים טקסטואלית - בין כפירה לכינון תפילה, בין פסיכואנליזה לתיאולוגיה, בין מונותיאיזם לאימהות פאגנית גדולה. מעבר לכך שספר זה עשוי להיקרא גם כמסע שוטטות אינטלקטואלי סוחף בין הוגים שונים שהיו במרוצת השנים להורים רוחניים - פאולוס, פרויד, לאקאן, איריגארי, קריסטבה - בנימיני בונה כאן נדבך של טיעון ממשי וחסר תקנה, שבו מצוי הגבר - פרולטריון (כניסוחו) בתוך מעגל דיכוי אין - סופי, בתוך הקטסטרופה האנושית שבה הנשים נאנסות או מועדות - אינוס - תמיד, והגברים מאבדים עצמם לדעת, קורסים תחת עול הדרישה הפאלית המצויה בתרבות בת זמננו - עכשיו, כך נדמה, יותר מתמיד. לספר מצורפת אחרית דבר פרי עטה של עדי שורק. יצחק בנימיני עורך את הוצאת הספרים "רסלינג" ומלמד במחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל. פרסם את ספר השירה "יורד במלצ'ט, יורד ביוהנס פסיון" (הוצאת גוונים, 1998) ואת אסופת המאמרים שערך יחד עם עידן צבעוני "עבד, התענגות, אדון: על סאדיזם ומזוכיזם בפסיכואנליזה ובביקורת התרבות" (הוצאת רסלינג, 2002)....

3.
ז'אק לאקאן (1901-1981) הנו הפסיכואנליטיקאי הרדיקלי, המשמעותי והתוסס ביותר לאחר זיגמונד פרויד. הוא ברא שיח ייחודי המהווה רשת מופלאה של מושגים והגיונות. לאקאן ביקש לחדש את התיאוריה הפסיכואנליטית, להעמיד תיאוריה עצמאית, אך בה בעת גם להישאר נאמן לשיח הפרוידיאני. זהו המהלך של "החזרה לפרויד" שבו לאקאן קורא מחדש את כתבי פרויד ומציב במרכז התיאוריה הפסיכואנליטית שלו את הקשר ההדוק בין הלא-מודע הפרוידיאני לבין מבנה השפה ואת תפקיד האב בכינון הסובייקט של השפה. בספרו היסודי והמרתק השיח של לאקאן מנתח יצחק בנימיני צעד אחר צעד את האופן שבו נבנה שיח זה, תוך כדי עיון צמוד בטקסטים ובסמינרים שהועברו בשנות ה-30 וה-40 ובעיקר בשנות ה-50, תקופה שבה לאקאן מגבש את רשת ההמשגה המרכזית שלו. מתוך כך בנימיני מציג חקירה מעמיקה של מושגי המפתח אצל לאקאן: שלב המראה, הדמיוני, הסמלי, הממשי, שם-האב, האחר הגדול, התענגות, הדבר. צעד חשוב בחידוש התיאוריה הפרוידיאנית היה ההבחנה שערך לאקאן בין האב הסמלי ושם-האב לבין האב כדמות קונקרטית וממשית, לצד הדגשת תפקידו של האב. הייתה זו הפשטה שיצרה פער בתוך התיאוריה הלאקאניאנית בין ההתנסות הקלינית עם האב הקונקרטי לבין ההפשטה של אותו אב לעבר עיקרון תרבותי-סמלי, כך שנוצרה סכנה של גלישה לעבר דיון מופשט. לטענת בנימיני, לאקאן ביקש לווסת הפשטה זו באמצעות הצגת המושגים "האב" ו"האחר הגדול" כתמות שיש להן מן המשותף עם האתיקה היהודית-נוצרית, במיוחד עם העמדה המקראית שבה. עמדה זו התקשרה אצל לאקאן לאתיקה הטיפולית שהציע, אשר כוללת התנגדות להשקפת עולם כוללנית, הדגשת פיצוּליות הסובייקט, אי-ויתור על האיווי הלא-מודע ועוד. ד"ר יצחק בנימיני מלמד באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן-גוריון ובבצלאל ירושלים; יחד עם עידן צבעוני עורך את הוצאת רסלינג; ספריו שראו אור עד כה: "עבד, התענגות, אדון" (ערך עם ע' צבעוני, רסלינג, 2002), "מה רוצה הגבר? 8 מסות פסיכו-תיאולוגיות" (רסלינג, 2003), "פאולוס והולדת קהילת הבנים" (רסלינג, 2007). ...

4.
בבואנו לקרוא בספר בראשית אנו כבר יודעים מה נאמר בו, שכן אנו חוסים תחת צל ענקי-ההבנה המשרה עלינו ביטחון. אנו יודעים שאלוהים ברא את העולם באופן מושלם בהיותו מושלם, שהוא הזיק לבבל בגלל המגדל הנוסק לשמים, שהטובעים במבול ואנשי סדום היו רשעים מרושעים והאלוהים הטוב ביקש לתקנם, שאברהם הגיע מאור כשדים האלילית של אביו, שאלוהים ניסה את אברהם וזה חווה חרדה פרוטסטנטית בהיתקלותו באלוהים האימתני והטרנסצנדנטי מתוך רצף ניסיונות שהעמיד את אברהם וכו' וכו'. האם אכן כך הדבר? בספרו צחוק אברהם מציג יצחק בנימיני את פירושו החלופי לספר בראשית – בקריאה צמודה מסיפור הבריאה ועד סיפור עקדת יצחק. מתוך כך עולה האפשרות של יחס רך אל האלוהים, שאינו יחס חרד או חרדי. סד הפרשנויות האחרות מוטה הצידה על מנת לאפשר לרגע מבט כביכול ראשוני בכתוב, על מנת להציג את דון-אברהם-קיחוטה לא כאביר נצחי של אמונה אלא כמאמין ערמומי אל מול התביעה האלוהית כלפיו. בנימיני קורא בספר בראשית בלא מנוח לאלוהים, שואל עליו, לפני שיבחן את כליותיהם של אדם, נוח, אברהם ושאר אבירי אמונה (אם כלל כאלה הם). באופן הזה הפירוש לספר בראשית הוא מצע לתיאולוגיה ביקורתית, לא אמונית, לקראת בחינה דווקאית של שאלת האמונה, כשזו מציבה את עצמה אל מול המוחלט באופן כנוע. ד"ר יצחק בנימיני עוסק בכתיבה על היחס שבין תיאולוגיה יהודית ונוצרית לבין פסיכואנליזה. עורך, בשיתוף עם עידן צבעוני, של הוצאת רסלינג. מלמד בבצלאל ירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ערך יחד עם עידן צבעוני את האסופה "עבד, התענגות, אדון" (רסלינג, 2002). פרסם את ספר השירים "יורד במלצ'ט, יורד ביוהנס פסיון" (גוונים, 1998) ואת הספרים "מה רוצה הגבר?" (רסלינג, 2003), "פאולוס והולדת קהילת הבנים" (רסלינג, 2007) ו"השיח של לאקאן" (רסלינג, 2009)....

5.
6.
7.
8.

אסופת מאמרים ומחקרים הבוחנת את יצירותיהם של המרקיז דה סאד (יסוריה של ז'וסטין) , ליאופולד פון-זאכר-מזוך (ונוס בפרווה) ועוד יצירות כגון סיפור... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ