שרה יפת

שרה יפת

סופר


1.
בתולדות אמונתו של עם ישראל ובמהלך הבנתו את עצמו קיים תהליך מתמיד של השגבת העבר, של הפיכתו ממכלול של עובדות ונתונים לנורמה מחייבת שיש לה תוקף נצחי בחייו ובאמונתו של העם. אולם בד בבד עם ההתקדשות הגוברת של העבר מתחיל להתהוות פער, שגם הוא גדל והולך, פער שבין מציאות החיים על היבטיה השונים ובין המציאות המשתקפת מן היצירה המקראית. ספר דברי הימים הוא, לדעת ד"ר שרה יפת מן האוניברסיטה העברית, מאמץ אדיר לגשר על פני הפער הזה. על - ידי עיצוב - מחדש של תולדות ישראל בתקופתו המכוננת נוצקת משמעות חדשה בשני המרכזים של חיי ישראל: העבר חוזר ונעשה מובן ומשמעותי יותר, וגם יסודות החיים של ההווה מקבלים לגיטימאציה מחודשת. ספר דברי הימים הוא ניסיון רב - חששות לקיים את מלוא המשמעות של חיי ההווה בלי לנתק את הקשר עם מקורות העבר, ויותר מזה: מתוך חיזוק ההיצמדות לעבר וקיום הרציפות בתולדות ישראל ובאמונתו....

2.
3.
ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) הוא גדול פרשני הפשט בצפון צרפת, אבל עד עתה נודעו ללומדים ולחוקרים רק חלקים ממפעלו הפרשני. בפרוס שנת תש"ס יוצא בפעם הראשונה פירושו לספר איוב על פי כתב - יד. שנים רבות נמנה הפירוש הזה עם החיבורים שאבדו ואינם ורק בשנת 1931 נודע לראשונה ברבים שהפירוש האבוד כלול בכתב - יד יקר ערך אשר מצא דרכו לספריית בית המדרש לרבנים בניו - יורק. עוד כמעט שבעים שנה עברו עד שזכה החיבור הזה לראות את אור הדפוס וזכינו אנו להשיבו אל גבולנו. פירוש רשב"ם לאיוב מדגים את מלוא גדולתו של רשב"ם כפרשן המקרא, את מקוריותו ורעננות מחשבתו, את ידענותו וחידושיו המפתיעים. יותר מכול הוא מבטא את משמעות ה'פשט' כשיטה פרשנית בכל עצמתה ומעמיד גשר איתן בין הפרשנות היהודית המסורתית בפסגת הישגיה ובין מחקר המקרא המודרני. החיבור הנוכחי מביא לפני קהל הלומדים את פירוש רשב"ם לאיוב במהדורה ביקורתית מדוקדקת בלוויית מבוא מקיף המעלה את הנושאים העיקריים הנוגעים לפירוש: דמותו, מבנהו, שיטתו, השקפת עולמו, עמדותיו בענייני ספרות ולשון, הלעזים הצרפתיים שבו וכן קורות גילויו ודרכיה של המהדורה. ספר זה הוא תרומה רבת חשיבות לחקר הפרשנות היהודית בתקופת הזוהר שלה ולמחקר ספר איוב. שרה יפת היא פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ומכהנת בקתדרה על שם יחזקאל קויפמן. חלק חשוב ממחקרה מוקדש לתולדות הפרשנות היהודית ובעיקר לאסכולת הפשט שפרחה בצפון צרפת בימי הביניים. מחיבוריה בתחום זה ראוי להזכיר את הספר 'פירוש רשב"ם לקהלת' וכן מאמרים רבים על פרשנים יהודים וחיבוריהם ועל תולדות מחקר הפרשנות בדורות האחרונים....

4.
ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) הוא גדול פרשני הפשט בצפון צרפת, אבל עד עתה נודעו ללומדים ולחוקרים רק חלקים ממפעלו הפרשני. בפרוס שנת תש"ס יוצא לאור בפעם הראשונה פירושו לספר איוב על פי כתבי-יד. שנים רבות נמנה הפירוש הזה עם החיבורים שאבדו ואינם ורק בשנת 1931 נודע לראשונה ברבים שהפירוש האבוד כלול בכתב-יד יקר ערך אשר מצא את דרכו לספריית בית המדרש לרבנים בניו-יורק. עוד כמעט שבעים שנה עברו עד שזכה החיבור הזה לראות את אור הדפוס וזכינו אנו להשיבו אל גבולנו. פירוש רשב"ם לאיוב מדגים את מלוא גדולתו של רשב"ם כפרשן המקרא, את מקוריותו ורעננות מחשבתו, את ידענותו וחידושיו המפתיעים. יותר מכול הוא מבטא את משמעות ה'פשט' כשיטה פרשנית בכל עצמתה ומעמיד גשר איתן בין הפרשנות היהודית המסורתית בפסגת הישגיה ובין מחקר המקרא המודרני. החיבור הנוכחי מביא לפני קהל הלומדים את פירוש רשב"ם לאיוב במהדורה ביקורתית מדוקדקת בלוויית מבוא מקיף המעלה את הנושאים העיקריים הנוגעים לפירוש: דמותו, מבנהו, שיטתו, השקפת עולמו, עמדותיו בענייני ספרות ולשון, הלעזים הצרפתיים שבו וכן קורות גילויו ודרכיה של המהדורה. ספר זה הוא תרומה רבת חשיבות לחקר הפרשנות היהודית בתקופת הזוהר שלה ולמחקר ספר איוב....

5.
6.
אסופה זו כוללת את מחקריה של שרה יפת בתחום פרשנות המקרא, ובמיוחד פרשנות הפשט היהודית בימי הביניים, שהגיעה לשיא פריחתה ביצירתם של פרשני צפון צרפת במאות האחת עשרה עד השלוש עשרה. המחקרים מבוססים על עיון מדוקדק ביצירתם של הפרשנים, בירור דמותם הספרותית של החיבורים הפרשניים, גילוי מקורותיהם ביצירה היהודית לדורותיה, ניתוח השקפותיהם של הפרשנים בכל התחומים שעבודתם נגעה בהם, ועמידה על תרומתם ללימוד המקרא ולמחקרו. המחקרים מיוסדים על הכרה מעמיקה ורבת פנים של עולמם החברתי והאינטלטואלי של הפרשנים לדורותיהם, ושל ההקשרים ההיסטוריים שבמסגרתם פעלו. מן האסופה כולה עולה דיוקן מורכב ומרתק של יצירה רוחנית רבת פנים שתפסה מקום מרכזי בתולדות היצירה היהודית, ושל תפקידה הרוחני והחברתי בחברה היהודית.שרה יפת היא פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בחקר המקרא לשנת תשס"ד. פרופ' יפת היא מראשי הדוברים בתחום פרשנות המקרא, ובמיוחד בחקר יצירתו הפרשנית של רשב"ם, והיא הוציאה לאור שלושה מפירושיו במהדורות מדעיות: הפירושים לקהלת (תשמ"ה), לאיוב (תש"ס) ולשיר השירים (תשס"ח). מלבד פועלה רב השנים בחקר פרשנות ימי הביניים, היא קנתה לה שם בן לאומי במחקריה בתחומים שונים של חקר המקרא, ובמיוחד בחקר ההיסטוריוגרפיה המקראית בתקופת שיבת ציון. ספרה 'אמונות ודעות בספר דברי הימים ומקומן בעולם המחשבה המקראית' ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק בשנת תשל"ז (הדפסה שנייה: תשנ"ה). ספר היובל לכבודה, 'ש"י לשרה יפת', ראה אור אף הוא במוסד ביאליק בשנת תשס"ח....

7.
8.
9.
10.
11.
השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה.המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר....

12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ