“ביוגרפיה על אישה שלא ידעה להגיד "אני". תמיד דיברה בשם קולקטיב - עם, תנועה...
רבות סופר על צביה, "בת העם" - סמל המרד הנועז בגטו ווארשה. אבל אם משום תכונתה האישית שלא יכלה לראות לעצמה זכות לעסוק בעצמה, לא להבליט עצמה ולא להתייחד עם מכאוביה בשעה שתנועתה קראה לה למשימת העדות - בצביה האחת, צביה האישה, לא עסקו אלה מכריה האישיים ביותר - עד לספר זה.
ויש משום צדק היסטורי וחינוכי בהחזרתן של דמויות מו”
קרא ביקורת מלאה ←