» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (42):
המומלצים שלי :),
מהספריה,
קריאה - מבוגרות.ים,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
שירה - מקור,
שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה,
לימוד - ספרות,
רוצה לקרוא,
כדאי לקנות!,
שיעורי סיפרות,
על דמויות ואנשים,
ספרות_עיון וחקר,
מדף הספרים שלי,
ספרי עיון,
אוניברסיטה משודרת,
שירה למכירה,
תומחר ,
ספרות - על סופרים, על ספרים, על שירה ומשוררים,
עם חתימת המחבר,
ספרי שירה,
ספרי שירה שאני משתוקקת לקרוא בהזדמנות.,
שירה,
התגלות בעולם השירה,
בכל שיר יש סיפור-השירים שלי ,
לקריאה עתידית,
מוזיקה | שירה ופואטיקה,
ספרי עיון,
דתות ואמונות למכירה,
תיאוריה וביקורת ספרות,
יהדות ומחשבת ישראל,
Want to Read,
ספרות - עיון ומחקר,
ספרות מתורגמת - מרוסית,
✔ נרכש בסיפור חוזר,
מעולים שקראתי: *****,
FIFO & LIFO,
א,
על השידה (אישי),
ספרים לקניה בעדיפות ראשונה,
רשימה,
שירה,
קחי לך תפוחים ותמרים...,
עוד ...
|
|
2.
|
|
כל שושנה היא אי של שלום המבטח, השלום הנצחי. בכל שושנה מתגוררת ציפור ספירית ששמה "וכיתתו". ונדמה כה קרוב אור השושנה, כה קרוב ניחוחה, כה קרוב...
|
|
3.
|
|
האם אנו חיים בתקופה של דקאדנס הולך ומתגבר? ומהו, בעצם, פירושו המדויק של "דקאדנס"? מה יותר מסוכן לפרט ולחברה, הדקאדנס או ההתאמצות "להבריא" ו"להיטהר"?
מאה שנים מלאו ל־fin de siécle, הלא הוא סוף המאה התשע־עשרה באירופה, ימי השגשוג וההתמסרות של הדקאדנס בספרות, בציור, בתיאטרון, כאשר הדקאדנטיות הפכה לסימן ההיכר של המשכיל המודרני והטביעה את חותמה על סגנון הלבוש, על אופנת הריהוט הפנימי, אפילו על הבעת הפנים של המצטלם.
איך נוצרה התנועה הזו בספרות ובאמנות, ומה היו אמונותיה? מה ההבדל בין הדקאדנס לבין זרמים קרובים לו בספרות ובאמנות (רומנטיקה, סימבוליזם)? מהו הבסיס של תרבות הדקאדנס בפילוסופיה? מה הקשר בין דמות הדקאדנט - האופיינית כל־כך לספרות סוף המאה - לבין הנחות היסוד של הפסיכואנליזה, שצמחה על קרקע תרבות הדקאדנס המערב־אירופי? מה המיוחד לדקאדנס הספרותי בצרפת, באנגליה, בגרמניה ובאוסטריה? ומה התרחש בתרבות ובספרות הרוסית, כאשר הדקאדנס המערב־אירופי התפרץ לתוכה בתקופת הדמדומים של שלטון הצאר וההכנות לקראת מהפכה? איך הגיבה הספרות העברית והאירית בתקופת מפנה המאות על תרבות הדקאדנס שהקיפה אותה?
בסדרת הרצאות זו, המלווה תרגומי שירה, סיפורת ומניפסטים מצרפתית, מאנגלית, מגרמנית ומרוסית, מנסה חמוטל בר־יוסף להתייחס בקיצור ובפשטות לשאלות־יסוד אלה, הנוגעות לשורשיה של התרבות המערבית במאה העשרים ולגרורות של דקאדנס ישראלי....
|
|
4.
|
|
ספר שיריה התשיעי של חמוטל בר - יוסף, זוכת פרס אקו"ם לשירה (1987), פרס קרן תל - אביב לשירה (1987), פרם קרן ירושלים לשירה (1990) ופרס האשה היוצרת (999 1). בספר שירים אקזוטריים הקשורים בדרך זו או אחרת במזון, ובו המדורים הבאים: דגנים, לחם, עוגות ירקות בשר, דגים פירות ממתקים משקאות מנות קרב ש ולחן השירים מלווים בצילומיה של נויה שילוני - חביב...
|
|
5.
|
|
הספר מכיל שירים חדשים של חמוטל בר - יוסף ותרגומי שירים של: ? פושקין ? בודלר ? ורלן ? מלרמה ? אנה אחמטובה...
|
|
7.
|
|
"שיר טוב אינו מאבד את ערכו לעולם", כתבה לאה גולדברג בת השמונה עשרה ביומנה. כל יצירתה הענפה היא גם תיעוד של חייה ושל זמנה וגם התגברות על הארעי והחולף. הספר שלפנינו עוקב לאורך, לרוחב ובאלכסון אחר חייה ואהבותיה, ובעיקר אחר פעילותה המגוונת כמשוררת, סופרת, מחזאית, מתרגמת, הוגת דעות, מבקרת ספרות ואמנות, חוקרת, מורה וציירת. במרכזו עומדים מזגה, דיוקנה הרוחני, השקפת עולמה, טעמה ועמדותיה – שאותם קיוותה להנחיל לדורות הבאים.
לאה גולדברג (1970-1911) נולדה בקניגסברג, גדלה בקובנה, למדה באוניברסיטאות ברלין ובון בגרמניה, עלתה לארץ בשנת 1935, חייתה עשרים שנה בתל-אביב וחמש עשרה שנה בירושלים, אבל בשום מקום לא מצאה הרגשת מולדת. הספר מנסה לשרטט את זהותה התרבותית המורכבת ולערער על תדמית ה"קוסמופוליטיוּת" שיוחסה לה.
חמוטל בר-יוסף היא משוררת, סופרת, מתרגמת (מרוסית, מצרפתית ומאנגלית) ופרופסור לספרות (אמריטה) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה עוסקים, בין השאר, בהקשר האירופי של הספרות העברית בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים. בנעוריה למדה אצל לאה גולדברג, ובעקבותיה פנתה ללימודי ספרות השוואתית....
|
|
8.
|
|
זהו מבחר מקיף משיריה של המשוררת הוותיקה, הכולל גם שירים חדשים. הספר מאורגן על-פי נושאים הקשורים בקשיי החשיפה העצמית; בדיוקן העצמי של המשוררת ודיוקנים של אחרים; במצב הישראלי; בחוויות אהבה ואימהות; בשכול ובהתאוששות ממנו; בנופי הארץ; בהזדקנות וקירבה למוות; ובהתגלויות רוחניות. השירים כתובים בסגנון פשוט לכאורה, והם מציעים ראייה אמיצה, חכמה ונוגעת ללב של מצבים אנושיים בסיסיים. בסיום הספר, אחרית דבר תמציתית מאת דן מירון.
...
|
|
9.
|
|
האם הספרות החסידית היא השלב האחרון בתולדות הספרות המיסטית היהודית, כפי שסבר גרשם שלום?
האם אפשר למצוא מיסטיקה בספרות, ובעיקר בשירה העברית החילונית, שנוצרו במאה העשרים?
בספר זה מוכיחה חמוטל בר-יוסף שהשירה העברית במאה העשרים ירשה, המשיכה ופיתחה את היצירה הספרותית המיסטית היהודית, וכי גם סופרים ומשוררים שקיימו אורח חיים חילוני דוגמת ביאליק, אלתרמן, אברהם בן-יצחק, אמיר גלבוע, פנחס שדה ובנימין שבילי כתבו יצירות בעלות אופי מיסטי מובהק.
זלדה, דליה רביקוביץ, רבקה מרים, יונה וולך, חביבה פדיה ואחרות הוסיפו למיסטיקה היהודית המסורתית שירה מיסטית נשית.
המיסטיקה היהודית לדורותיה ספגה השפעות זרות, ועל כן שימשה לעתים גשר בין היהודים לבני דתות אחרות. גם השירה העברית המיסטית המודרנית יכולה לשמש גשר בין יהודים דתיים לחילונים שנכספים לחיים רוחניים, וכן לגשר בין הרוחניות היהודית לרוחניות הנוצרית והמוסלמית.
בספר זה מבליטה חמוטל בר-יוסף את הרקע הרוסי שעליו צמחה ההתעניינות במיסטיקה בספרות העברית, ואת החותם המיסטי המודרני שהטביעו הספרות והתרבות הרוסית על השירה העברית שנכתבה במאה העשרים....
|
|
10.
|
|
זהו ספרה האישי ביותר של חמוטל בר - יוסף. כאן - ולא בשירים - ביטאה באופן ישיר את דעותיה ואת השקפותיה. המסות והמאמרים הללוף שנכתבו לאורך כמה עשרות שנים, הם מעין אלבום צילומים המשקף את הביוגרפיה של השקפת עולמה. הם נכתבו כדי לעשות משהו לקורא, לרגש אותו או להשפיע עליו. הם מופנים אל הישראלי המשכיל העכשווי, החילוני, החווה את הידלדלות הממד הרוחני של הציונות, אל הישראלי הדתי המתון, המשתוקק להעשיר את הידותו בנכסי התרבות המודרנית; ואל העולה המשכיל, המתעניין במה שמטריד את ילידת הארץ, שהשקפותיה נמצאות על קו התפר שבין התרבויות הישראליות הללו. חמוטל בר - יוסף מאמינה שעל קו התפר הזה יכולה וצריכה להיווצר בארץ הזאת תרבות ישראלית - יהודית בעלת עומק רוחני ומוסרי, תרבות שאפשר להתגאות בה....
|
|
11.
|
|
הספרות העברית החדשה נוצרה בתוך הקשר תרבותי שהיה ספוג רעיונות והלכי רוח דקאדנטיים. למרות ההתנגדות האידיאולוגית והנפשית של רוב חברי הקהילה הספרותית, חילחלו בספרות העברית השפעות דקאדנטיות. ביאליק, ברדיצ׳בסקי וברנר, עמודי התווך של הספרות העברית בתחילת המאה העשרים, קיבלו השפעות דקאדנטיות מסוימות ונתנו להן ביטוי ביצירתם. לדקאדנטיות שלהם היה אופי יהודי, והיא צמחה מתוך המושגים של תרבות הדקאדנס על מצב העם היהודי והאדם היהודי . ההתנגשות בין הפסימיזם הדקאדנטי לאמונה האופטימית בתחיית העם היהודי היתה מקור של מתחים ומורכבות ביצירותיהם של שלושה סופרים אלה, ובמערכת הספרות העברית כולה. המפגש של ספרות התחייה עם הדקאדנס הותיר בספרות העברית עקבות רבים, של השפעה ושל התנגדות. עקבות אלה הם חלק חשוב מתמונת הספרות העברית במאה העשרים, והם עשויים לשמש נקודת מוצא לראייה־מחדש של תופעות ספרותיות שהוסברו עד כה בדרכים אחרות. מנקודת מוצא זו אפשר גם לראות את הציונות המדינית כתנועה אנטי־דקאדנטית, ולבחון את ההשלכות של עמדה זו על התרבות שהתפתחה בארץ־ישראל...
|
|
13.
|
|
כמו איש עור שעובר כביש בחלום ופתאם מחבקת אותו אשה בערום, בלי כריכה, בלי צלום מימי נעורי, בלי רכילות, בלי כלום - ככה תקרא, אם תוכל, את ספר שירי....
|
|
15.
|
|
ספר שיריה החדש של חמוטל בר-יוסף, ``ובצפיפות``, כולל בעיקר שירים שנכתבו בשנים 1987-1984. הספר הוא בעל מבנה כמו אוטוביוגרפי, ולצורך זה נכללו בו גם שירים מתוך ספריה הקודמים של חמוטל בר יוסף: ``לולי היה עלי למהר``, מילי, 1971 ``לקחת אויר``, מסדה, 1978 ``רק הירוק``, הקיבוץ המאוחד, 1981 ``מתנות קופצות`` הקיבוץ המאוחד, 1984...
|
|
18.
|
|
שלושה סיפורים של יצחק באבל: "מעשה בשובכי", "המלך", "בן הרבי" : מדריך למורה בבית הספר העל-יסודי
כתיבה: ד"ר חמוטל בר-יוסף
עריכה מדעית: ד"ר יעל הרוסי....
|
|
19.
|
|
הספר הזה הוא שי למדינת ישראל ליום הולדתה השבעים, ממי שהייתה בת שבע בזמן הקמתה.
הוא מספר על מולידיה הפחות מוכרים מנקודת מבט לא שגרתית: הגיבורים הם לא חלוצים סוציאליסטים שהגיעו ממזרח אירופה אלא סוחרים, תעשיינים ופוליטיקאים מפוכחים, שחיו בגרמניה ובאנגליה והגיעו שם למרום החברה. הספר כתוב בצורת סידרה של תמונות בזמן הווה, ללא כל דברי פרשנות.
הוא מבהיר בצורה מוחשית מדוע העם היהודי זכאי וראוי למדינה.
הוא מספר על חמישה דורות של אנשים שאפתנים וחסרי סבלנות, שמצטיינים ביכולת להפיק דברי ערך מחומרי פסולת.
זוהי כרוניקה משפחתית שמתחילה בשלהי המאה ה-18 בפולין, עוברת לגרמניה ולאנגליה, ומסתיימת ב-1948, עם קרב טירה הכושל והכרזת העצמאות.
הספר עשיר באירועים, וחלקים ניכרים ממנו מבוססים על מקורות שלא נחקרו עד כה....
|
|
20.
|
|
אל הפטל הנשכח שמתעקש בכל אחד מאתנו, גם אחרי שהפועלים שפכו עליו בטון, שרה חמוטל. ידיים מסתירות את פנינו באימה אך נואשות גם לגלות אהבה. למה נפלא לקוראי שירה להיפגש עם הספר הזה ? אתה, את ואני ניווכח : "כשנגמור את כל המנה / ישאר כאן רק כתם לבן" - חסד השירה הזאת: "בוא מהר לאהב אותי / בוא אלי בקרוב"... יוטף עוזר יש לה מה לומר, והיא אומרת אותו בלי לטלטל את קירות הבית או את עמודי התחביר [...] בתבונה, בחוש מידה, ביושר, בלשון בהירה. כתיבתה אמינה, אנושית וחפה מצעקנות. נסיםקלדרון חמוטל בר - יוסף נאמנה לעצמה ולעצמותה, ללא כזב, ואין העמדת פנים לא בחיים ולא בכתיבה. שיריה הם העמקה מן היש אל מעבה הישות. שירתה מבקשת להפשיט את מחלצות המלים להיות ברות. עליזה גרינכרג טור - מלכא איזו כתיבה נפלאה - מוחשית, דייקנית, תמציתית, מרוכזת, וכל כך לא פולשנית, דורסנית או וולגרית. כרמיתאמיתי שירתה של חמוטל בר - יוסף היא גילוי, כזה המזדהר מתוך החשכה באורח חד, מובחן ופולח, ועם זאת זך ומזוקק כפנינה. יאיר מזור בשיריה החדשים של חמוטל בר - יוסף יש קרבה נדירה בין הדברים הנאמרים ובין צורת אמירתם : השורות עצמן פוחדות, צוהלותומדממות ובאותה עת הן גם חכמות. מירון ח. איזקסון...
|
|
22.
|
|
הספר הקטן הזה הוא ביטוי לידידות ארוכה בין שתי אמניות ירושלמיות. הפסלת והגרפיקאית חנה פּייזר בן-דוִד נולדה בדנציג ועלתה לארץ בשנת 1940. היא למדה גרפיקה באקדמיה לאמנות בצלאל ופיסול בבית-הספר לאמנות בסטוקהולם. השתתפה בתערוכות רבות בישראל ובח"ל, כולל תערוכות של אמני ירושלים בשוויץ, פינלנד, ארה"ב, הולנד, קנדה, מקסיקו, דרום אמריקה, מוזיאון ירושלים, מוזיאון הלנה רובינשטיין ומוזיאון אשדוד. בין השנים 1964-2001 קיימה ארבע תערוכות יחיד בארץ ושמונה בחו"ל. תיכננה וביצעה פסלים בירושלים ואנדרטה ב"יד ודם" לזכר תאומי אושוויץ (זכייה בתחרות).
חמוטל בר-יוסף היא משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות, ילידת הארץ. זהו ספר שיריה ה-11. זכתה בפרס אקו"ם, פרס האישה היוצרת, פרס קרן תל אביב ופרס ברנר. שיריה תורגמו לאנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית, אוקראינית, איטלקית, גרמנית, שוודית, ספרדית וערבית.
"אֶפִּיטָף" (יוונית: על הקבר) הוא שיר הספד חרוט על מצבה. אפיטפים היו נהוגים בעולם הקלאסי, הנוצרי והיהודי. רוב האפיטפים בספר זה הם בעלי אופי הומוריסטי....
|
|
25.
|
|
מוסיקה הוא קובץ סיפורים ראשון של חמוטל בר-יוסף - משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות. הספר זיכה אותה בפרס אס"י (איגוד הסופרים הכללי) לשנת 2012.
שופטי הפרס אמרו על מוסיקה:
"בסיפוריה מפליאה חמוטל בר-יוסף לדובב את הקולות הפנימיים של גיבוריה, בעלי העולם הרגשי הסבוך, וליצור את המארג הלשוני והמושגי שבו הם חיים ופועלים. 18 הסיפורים שבספר, המתרחשים ברובם בישראל של ימינו, הם קלידוסקופ של גורלות, סביבות ומצבי חיים, המוצגים על ידי המחברת בדרך ייחודית ורבת בינה".
חמוטל בר-יוסף זכתה על שירתה בפרס אקו"ם (1987), בפרס קרן תל-אביב (1987), פרס קרן ירושלים לשירה (1990), פרס ויצ"ו לאישה היוצרת (1999) פרס הנשיא (2002), פרס ברנר (2005), פרס עמיחי (2011), פרס רמת גן (2012). היא פרסמה ספר לילדים, "בקיץ זה יעבור" (1984), תרגמה שירה וסיפורת מאנגלית, צרפתית ורוסית, כתבה כחצי תריסר ספרי עיון ומחקר ועשרות מאמרים ביניהם על ההקשר הרוסי של הספרות העברית, ועל המיסטיקה בספרות העברית החדשה. חמוטל בר-יוסף חיה בירושלים
...
|
|
29.
|
|
שריקה הוא קובץ שיריה ה-13 של חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומורה. על שירתה זכתה בפרס הנשיא, פרס קרן ירושלים, פרס האישה היוצרת, פרס ברנר, פרס עמיחי, פרס אקו"ם למפעל חיים ופרסים נוספים. שירתה תורגמה לשפות רבות והופיעה כספר באנגלית, רוסית, הונגרית, ולאחרונה - בספרדית , צרפתית וערבית. שיריה הולחנו ובוצעו על ידי יעלה אביטל, יעל תאי, ערן אל-בר, אלברט סופר, הגר רווה, יפעת נץ ואחרים. היא כתבה ספרי מחקר על זלדה, לאה גולדברג, על זיקת השירה העברית לתרבות הדקאדנס האירופית, על ההקשר הרוסי של הספרות העברית ועל מיסטיקה בשירה העברית. לאחרונה הופיע ספר תרגומיה מיידיש לשירי מלכה חפץ-טוזמאן.
"אני קורא - לאט, כמו ליקר חזק – שניים או שלושה שירים בכל ערב ומתפעל מן הדיוק והחדות והעומק והשילוב (הנדיר) של חום עם אירוניה". (עמוס עוז)
"נשארתי נפעמת. הרגישות, היופי, האצילות והעצב הניבטים מכל שיר נגעו בנימי נשמתי".ׁ(ריסה דומב, אוניברסיטת קיימברידג')
"על השירה של חמוטל בר-יוסף אומרים בלדינו "בן-אדם שכדאי לצרף אותו אל השולחן". היא כותבת בתבונה, בחוש מידה, ביושר, בלשון בהירה". (נסים קלדרון)
"הקול של חמוטל בר-יוסף אינו מכיל אירוניה. רצינותו מאוזנת באמצעות פיכחון רב, צלילות המבט, והרצון לזקק מתוך המציאות תמונה מילולית ברורה ככל האפשר. מצד אחד מוחש מאד הכוח המרחיק והמשקיט את עוצמת הרגשות, אבל לא פחות מכך מוחשת גמישותו של הכוח הזה להרחיק ולקרב דברים אל חזית הדיבור בעדינות ובשליטה, כשליטתו של מוסיקאי" . (אריאל הירשפלד)
"מבע שירי שקוף, ישיר, נעדר הצטעצעות או הפלגות שיריות פתאומיות, לעולם לא מתחמק מאמירת האמת במלואה, אך לעולם גם לא נכנע לפרץ הרגשות המשתחרר מן העמידה בפני אמת זו". (דן מירון)...
|
|
32.
|
|
בספר דק זה מקופלים כשישה עשורי שירה.
קולה של חמוטל בר-יוסף מרשים בצלילותו ובבשלותו ומנסח עבור קהל גדול של קוראים מִנעד רחב של הלכי נפש – מן החוויות היומיומיות ביותר ועד רגעים של התעלות ונגיעה במופשט. זוהי שירה אלגנטית מאוד, מוקפדת, היונקת מן המסורות השונות של השיר ונקשרת בדרכה העצמאית אל השירה האירופית ואל השירה העברית לדורותיה.
הספר ראה אור בסדרת "מבחר – שירה לכל כיס" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, המביאה ממיטב השירה העברית המודרנית במתכונת כיס. עורך המבחר: גדעון טיקוצקי.
לֹא בַּשָּׁמַיִם
לֹא רָחוֹק
הַטּוֹב נָשַׁב.
הֲלֹא קָרוֹב הוּא מְאֹד
הֲלֹא פֹּה הוּא
הֲלֹא לַהֲטוֹ בְּיָדְךָ
לוֹחֵשׁ לַעֲשוֹתוֹ
עַכְשָׁו....
|
|
34.
|
|
מה מביא פרופסור למוזיקולוגיה בת 55 לחפש בן זוג באינטרנט? מה מעורר את האהבה בינה, בת למשפחה מרומניה, ובין מתקן טלוויזיות צעיר ממנה, בן למשפחה כורדית? מה בונה את האהבה הזאת ומה הורס אותה?
על כך בסיפור הראשון, שזכה בתחרות אינטרנטית לסיפורים קצרים ועובד לסרט.
ואיך מסתבכת פרופסור לספרות רוסית, ישראלית, שומרת מצוות ונשואה שלא באושר, בפרשת אהבה מטורפת לבריגדיר אנגלי בן אצולה, נהג מרוצים, שמגיע לכנס מדעי כמרגל? מה היא מוכנה לעשות בשביל האהבה הזאת, ומדוע אהבתה מתפוגגת? על כך בסיפור השני....
|
|
36.
|
|
לֹא עוֹד עַל אֶבֶן אַשְׁחִיר.
לֹא אָטִיחַ רֹאשִׁי בַּקִּיר.
הַכַּעַס לֹא עוֹד יִצְרַח,
לֹא עוֹד יַרְעִיל.
מֵעֹמֶק הָאֹפֶל אָאִיר.
הקשה והבשל, ספר השירה החדש של חמוטל בר-יוסף, ממשיך את המהלך שהתחילה המשוררת בספריה האחרונים, ובמיוחד השגיאה המופלאה (2020): המשוררת מישירה מבט אמיץ ובהיר, נטול כל העמדת פנים, בחיים שרובם כבר מאחוריה, אך שומרת על חיוניות, צלילות וסקרנות שאינם תלויים בגיל. שיריה, שירים מלאי אהבה, כאב, געגועים, אובדן, וגם חושניות המסרבת לכבות, מניבים עוד ספר שירה נבון, מתריס ונוגע ללב....
|
|
37.
|
|
"אני לא יכולה לכתוב על זה. כמעט ארבעים שנה עברו מאז, וזה צריך היה להיות יותר קל. אבל אני מוצאת את עצמי במצב שאינו מוּכָּר לי, שאינו מתאים לי: שוב ושוב אני דוחה ומעכבת, מעכבת ודוחה את כתיבת הדבר הזה שמבעבע בתוכי ללא הרף, שבכל זאת מענה אותי מדי פעם בתביעה כן לכתוב, כן לכתוב, גם אם זה יכאב.
נדרשו לי שנים כדי להיות מסוגלת להוציא מפי את המילים 'הבן שלי התאבד'. עד עכשיו קשה לי לענות על השאלה (הטבעית, התמימה): כמה ילדים יש לך? לפעמים אני אומרת 'ארבעה', לפעמים אני אומרת 'שלושה' ומוסיפה לאחר שהייה קלה 'ואחד איננו'.
האם אני מסרבת להשלים עם אי קיומו?
האם אני רוצה לחטט בפצעים? לגרד ולחשוף לראווה את הפצע? האם אני רוצה – כדי להקהות את הזעזוע וכדרכם של סופרים – לנסות לראות את הדברים מפרספקטיבה? האם אֵם או אָב מסוגלים לראות דבר כזה מפרספקטיבה? והאם הפרספקטיבה יכולה להקהות את הכאב שלי?
ובעצם, בסופו של דבר אני כותבת את זה לעצמי, כדי לשמור את מה שנשאר לי ממנו: הזיכרונות. כדי שהוא לא ייעלם לי לגמרי".
פוסט מורטם הוא יצירה יוצאת דופן, המדווחת בכנות ובאומץ על חייו ומותו של בן אהוב, שבחר לשים קץ לחייו. חמוטל בר־יוסף מנסה להסביר בו את מה שאין להסבירו, את השבר, את החידה, את חוסר האונים ואת האשמה שנושאת עמה אֵם שלא הצליחה למנוע את התאבדות בנה. כדי לעשות זאת, וגם בתקווה שדבריה יוכלו למנוע מקרים כאלה בעתיד, היא מתארת את חייה ואת חיי משפחתה, את כל מה שאולי הוביל לאותו רגע נורא ואת הכאב שהשאיר אחריו מאז. ...
|
|
![שלושה סיפורים של יצחק באבל [מדריך למורה בבית הספר העל-יסודי] - מעשה בשובכי / המלך / בן הרבי - חמוטל בר-יוסף](/bookimages/covers45/457908.jpg "שלושה סיפורים של יצחק באבל [מדריך למורה בבית הספר העל-יסודי] - מעשה בשובכי / המלך / בן הרבי - חמוטל בר-יוסף")
