ב-15 במרץ 1977 נחטף אנטולי שרנסקי על-ידי אנשי הק.ג.ב. ליד פתח דירתו ברחוב גורקי, מוסקווה. הוא נלקח לכלא לפורטובו, הואשם בריגול ובגידה נגד ברית-המועצות ובילה את תשע השנים הבאות בכלא ובמחנות כפיה. למעלה מארבע-מאות יום בילה בצינוק, וכמאתיים מהם בשביתת-רעב. "לא אירע רע" מתאר את תשע שנותיו של אנטולי - לימים - נתן שרנסקי בכלא, את מאבקו הבלתי-פוסק נגד הק.ג.ב. ושיטות העמידה נגדם את מאמציו הבלתי-נלאים לשמור על אמונתו, אהבתו וצלם האדם שלו. 'פשעו' האמיתי של שרנסקי היה רצונו העז לעזוב את ברית-המועצות ולעלות לישראל. כמיהתו העמוקה אף יותר כאשר ב- 5 ביולי 1974, יום אחרי נישואיהם, עזבה אביטל, רעיתו הטריה, את ברית-המועצות ועלתה ארצה באמונה שתוך חודשים אחדים ישובו ויתאחדו. אביטל שרנסקי הגיעה ארצה ומאז ניהלה מאבק בלתי-פוסק, בתחילה להעלות את בעלה אנטולי ארצה, ומאוחר יותר, לאחר מאסרו, לשחררו מהכלא. היא גייסה את דעת הקהל העולמית, פגשה ראשי-ממשלות וסנטורים ועמדה בראש צבא שלם של אנשים בכל העולם שסיסמתם היתה 'שחררו את אנטולי שרנסקי!'. את תקופת מאסרו הראשונה ריצה אנטולי שרנסקי בכלא לפורטובו. הוא עבר חקירות רבות, סירב לקבל סנגור מהק.ג.ב. ובנה לעצמו קו הגנה. כל אותה עת איימו עליו חוקריו כי העונש על ריגול ובגידה הוא 'ראסטרל' - הוצאה להורג ביריה. הוא ראה את התיק נגדו הולך ותופח, עוד ראיות בדויות, עדויות שקר, המצאות פרועות. שרנסקי התיידד עם חבריו לכאל, אותם הוא מיטיב לשרטט בספרו, חוש ההומור שלו הועיל, גם הוא, לעמוד בלחצים הקשים בהם היה נתון. משפט הראווה נערך ביולי 1978 ושרנסקי יצא ממנו כמנצח כאשר קריאתו בסוף המשפט: "לשנה הבאה בירושלים" מהדהדת באוזני כל העולם. ה'שנה הבאה בירושלים' נדחתה בתשע שנים קשות בהן נעזר בזכרונות מהעבר ובחלומות לעתיד כדי לשרוד בצינוק קפוא, במחנות כפיה, בניתוק מכל העולם, כאשר פגישותיו עם משפחתו בוטלו, מכתביו הוחרמו ונאמר לו כי העולם שכח ממנו. מקץ שנים של מלחמת התשה החליטו הרוסים לשחרר את האסיר המפורסם ביותר שלהם. שרנסקי לא ידע על המאבקים. כאשר באו לקחת אותו לא הסבירו לו דבר, הוא נלקח ממחנה הכפיה, הועלה על מטוס, ויטמינים ומזון. 'הם אוהבים לעטוף יפה את הסחורה שלהם לפני שהם מייצאים אותה' התלוצץ שרנסקי מאוחר יותר. החזרה הביתה לעיני כל העולם היא כבר היסטוריה, וכך גם הפגישה המרגשת עם אביטל אחרי שתים-עשרה שנות פרידה. "סלחי לי שאחרתי קצת" היו המלים הראשונות שאמר לה. בעברית, אגב. עכשיו הוא נתן שרנסקי. חי בירושלים עם אביטל ובנותיהם רחל וחנה. "לא אירע רע" מתאר את מאבקו יוצא הדופן של איש אמיץ זה....

דמוקרטיה וחופש הם ערכיה האוניברסליים של הרוח האנושית וצורך חיוני של העולם השואף לשלום. שרנסקי תוקף את הערפול המוסרי העומד לפתחנו, אזרחי האומות הדמוקרטיות, וטוען כי המפתח ליישוב סכסוכים במזרח התיכון הוא דמוקרטיזציה של המדינות המעורבות. הספר זכה לשבחים מהנשיא בוש שהמליץ עליו בחום רב לקובעי המדיניות בארצות - הברית. נתן שרנסקי זכה לשם עולמי בזכות היותו לוחם לזכויות האדם, מנהיג פוליטי וסופר. שרנסקי התפרסם לראשונה כשהיה אסיר ציון בברית - המועצות, ומאז שחרורו ועלייתו לישראל בשנת 1986 הפך לדמות מרכזית בחיי הציבור בישראל. הוא כיהן כשר המסחר והתעשייה, שר הפנים, שר הבינוי והשיכון, שר לענייני ירושלים והתפוצות וסגן ראש הממשלה והיום הוא משמש כעמית בכיר במרכז שלם....

נתן שרנסקי מביא מניסיונו כדי לטעון נגד הדעה הרווחת שלפיה זהות חזקה מנוגדת לחירות האזרחית, והיא הגורם העיקרי לעימותים ולמלחמות. לא הזהות החזקה אלא הסירוב להנהיג דמוקרטיה, חוסר הכבוד לאחר ואי־מוכנות לקבל שונות ורב־גוניות בעולם, הם הגורמים לרודנים ולארגוני טרור לצאת ללא הרף למלחמות, מסביר שרנסקי. באשר לדמוקרטיות, לא רק שאין הכרח להתגבר על הזהות ולהעלים אותה כדי ליצור מרחב ציבורי בטוח לדמוקרטיה – להפך: זהות חזקה המוכפפת לכללים דמוקרטיים היא המקיימת את מחויבותם העמוקה של עמי המערב לחירותם, מחויבות שבלעדיה לא יימצאו הכוחות הדרושים למאבק למען הדמוקרטיה – על סיכון החיים הכרוך בו. ...

בשנת 1977 נעצר נתן שרנסקי על ידי הקג"ב ובילה תשע שנים כאסיר פוליטי לאחר שהורשע בבגידה במולדת. מדי יום הוא נלחם למען חופש הפרט מול העריצות הגלויה, מאבק שיאפיין בהמשך את כל פועלו. שנותיו של שרנסקי בכלא, שרבות מהן עברו עליו בבידוד קשה, הכינו אותו לחיים הציבוריים לאחר שחרורו. ואכן, כפוליטיקאי ישראלי וכראש הסוכנות היהודית, ייצג עמדה מוסרית אמיצה ויושר בלתי מתפשר גם כשהם לא היו נוחים למערכת.  לא לבד, שנכתב יחד עם עמיתו גיל טרוי, רצוף תובנות מתקופתו של שרנסקי כאסיר פוליטי, כחבר כנסת וכשר בממשלת ישראל, וממאמציו הבלתי נלאים לאחד את העם היהודי בתפקידו בסוכנות היהודית. הספר כתוב בכנות, בחוכמה ובהומור, ומציע לנו תובנות מעמיקות מאדם שהקדיש את חייו למען עמו ומדינתו. נתן שרנסקי היה אסיר פוליטי בברית המועצות וכיהן בארבע ממשלות בישראל. הוא האדם החי היחיד שאינו אזרח ארצות הברית, שקיבל גם את מדליית הזהב של הקונגרס (ב־1986) וגם את מדליית החירות הנשיאותית (ב־2006). ב־2018 זכה שרנסקי בפרס ישראל על תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל, הוא מתגורר בירושלים עם רעייתו אביטל. יש להם שתי בנות ושמונה נכדים. פרופ' גיל טרוי הוא חוקר מצטיין של היסטוריה צפון־אמריקאית באוניברסיטת מקגיל הקנדית. משמש כיושב ראש ועדת החינוך הבינלאומית של פרויקט תגלית. הוא מחברם של 14 ספרים על הנשיאות האמריקאית ושלושה על ציונות. הוא נכלל לא מזמן ברשימת ה־100 של כתב העת היהודי "אלגמיינר" כאחד מ־100 האנשים הבולטים ביותר ב"השפעתם החיובית על החיים היהודיים". טרוי הופיע כפרשן קבוע בסדרה של תוכניות תיעודיות פופולריות של ה-CNN. הוא מתגורר בירושלים עם רעייתו לינדה. יש להם ארבעה ילדים....