“שני דברים חובה לציין כשבאים לסקור ספר זה:
התרגום של אביטל ענבר, ככל תרגומיו, עמוס בקישוטי שפה. אלה לא נפקדו בספר זה. די אם אציין מילים כמו מיתומאן, הזיוני, חרדן ודומיהם, ודומני שהקורא יירד לסוף דעתי. מוסיף זה לא.
דבר שני הוא המחברת דומיניק בונָה. דומה שבונה היתה התלמידה החרוצה בכיתתה. יכול אפילו להיות שהיא העריצה את להקת אבבא, ידעה כל פרט על הלהקה מרגע הקמתה והופעתה באירוויזיון ועד להתפרקות הב”