“מהיד אל הפה, מהדף אל הלב.
מוזר לי לכתוב את דעתי על ספר שירה. אני לא קוראת הרבה כאלה. החשיפה העיקרית שלי לשירה היא תוך כדי קריאת ביקורות כאן, או שיטוט באינטרנט בשעות הקטנות של הלילה - השעה המתאימה למשפטים קצרים ולמילים חותכות - או דפדוף בחנויות ספרים. אני מניחה למילים להינעץ בי, אבל פוחדת, משום מה, להחזיק אותן בבית, קרוב ללב. אולי כי יש בשירה משהו שמחייב אותך לומר "זאת אני". שיר אינו עטוף ביותר מ”