פורומים » א כללי
האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.
כתיבת הודעה חדשה בפורום א כללי
» נצפה 4884 פעמים מאז תחילת הספירה.
"כאשר היסטוריון של המדע בוחן את המחקר בעבר מנקודת - הראות של ההיסטוריוגרפיה בת זמננו, הוא עשוי להתפתות ולהכריז כי בשעה שמשתנות פרדיגמות, משתנה איתן גם העולם עצמו... כאילו פתאום נעקרה הקהילייה המקצועית אל כוכב - לכת אחר, שבו עצמים מוכרים נראים באור אחר, ואליהם מצטרפים גם כאלה שאינם מוכרים. שום דבר מסוג זה אינו קורה, כמובן: אין שום השתלה - מחדש גיאוגרפית; מחוץ למע... המשך לקרוא
-
לפני 15 שנים בין המדע לאמת / תומאס קון לביא
עובדות הן עובדות. טבען של עובדות, שאינן משתנות עם הזמן. חוקי הטבע כשמם כן הם - חוקים מן הטבע, שאין דרך לשנותם ובוודאי שלא להחליפם. תיאוריה מדעית היא נצחית, ולכל היותר נגלה בחלוף הזמן תוספות ועדכונים שישפרו ויוסיפו על מה שכבר גילינו בעבר.
עד לפני כ-60 שנה זו הייתה תפיסת המדע המקובלת. אידיאליזציה של מדענים גיבורים המעבירים את לפיד הידע מדור לדור, כאשר האש רק הולכת ומתגברת, שופכת אור על פינות אפלות ומכוונת אותנו אל הידיעה המוחלטת והסופית. את תפיסת המדע הזו למדו באדיקות סטודנטים באוניברסיטאות.
בהכללה, מדובר בקו רציף (עם כמה פיתולים קטנים) המוביל מאפלטון ופיתגורס דרך תלמי, קפלר וקופרניקוס עד ניוטון ועד תחילת המאה ה-20.
הסטודנטים למדו שמדענים בכל הזמנים עסקו באותה עבודה עקרונית - איסוף נתונים, הצעת השערות ובדיקתן וקביעת חוקי הטבע. אופיים, מוצאם ותרבותם של המדענים כלל לא היו רלוונטיים לעשייה המדעית.
המאה ה-20 חוללה מהפכה דרמטית בתפיסה זו של המדע. אחד ממובילי המהפכה הוא תומאס סמואל קון, פיזיקאי תיאורטי שהתפרסם דווקא בגלל ספר היסטורי-סוציולוגי.
בשנת 1962 זעזע קון את עמיתיו המדענים כשפרסם ספר דק שנשא את השם "המבנה של המהפכות המדעיות". תוך זמן קצר הפך הספר לקלאסיקה ושינה את הדרך שבה תופסים ומבינים אנשי מדע את עבודתם.
את התזה שבספר פרסם קון תחילה כמונוגרפיה ב"אנציקלופדיה המאוחדת למדעים" של אוניברסיטת שיקגו – the International Encyclopedia of Unified Science . המאמר זכה לעניין רב וחולל ויכוח שחרג מגבול הדיון האקדמי ולווה ביצרים ובכעסים.
הוצאת הספר השלם באותה שנה זכתה להצלחה גדולה, אבל לא התקבלה בהתלהבות לפחות על-ידי קבוצה גדולה של חוקרים שעסקו בפילוסופיה של המדע. אלו ראו בתזה של קון לא רק ניתוח מטעה של תולדות המדע, אלא גם מעשה חבלה באתוס המדעי.
לימים סיפר קון כי הרעיון שבספר נולד במוחו כבר בשנת 1947, כאשר התבקש ללמד סטודנטים בפקולטה למדעי הרוח בהרווארד את תולדות המדע. כמרצה צעיר וחרוץ שלקח את עבודתו ברצינות, שקד קון על הכנת מערך השיעורים וחיפש חומרים על התפתחות המדע.
הוא גילה להפתעתו שקשה למצוא ספרי מדע ישנים. בעיקר קשה היה למצוא ספרי מדע שבהם מוסברות תיאוריות ששלטו זמן רב בתחומי המדע והתבררו בהמשך הדרך כבלתי נכונות.
התגלית השולית הזו הובילה את קון לרעיון שהמדע, בניגוד למה שחושבים, אינו מתקדם צעד אחר צעד במסלול ליניארי ובוודאי שאינו הצטברות של ידע תיאורטי שכבה על גבי שכבה, כאשר כל שכבה מתבססת על קודמתה. המדע, טען קון ברעיון המרכזי בספרו, מתקדם בקפיצות ובעצם במהפכות שאינן קשורות לאמת או לטבעו של העולם, אלא לאופי הקהילה המדעית.
קון הציע את המונח פרדיגמה כשם כולל למערך החשיבה והמחקר הכולל פילוסופיה של המחקר, בסיסי נתונים מחקריים, מתודה ושיטות ניסוי, שפה פנימית, השערות וחוקים המהווים ביחד תחום מדעי.
קון הוסיף, כי אי אפשר לערוך השוואה בין פרדיגמות מדעיות שונות, מאחר שכל אחת מהן מגיעה מעולם אחר. הפרדיגמה שולטת בתחומה לאורך זמן, לעיתים אפילו מאות שנים, עד לרגע שהיא קורסת ומתחלפת בפרדיגמה שונה לחלוטין.
קון ניסה לזהות ולאפיין את גורמי הקריסה ואת המהפכה המתחוללת במדע בעקבות קריסה זו. השאלה המרכזית שהעלה היתה איך מתחלפת אמת אחת באמת אחרת חדשה? כיצד קורה שלפתע משתכנעים כולם כי תיאוריה שהוכרזה בביטחון כאמיתית היא מוטעית וכי תיאוריה חדשה מסוגלת להחליפה בהצלחה?
הדוגמה הקלאסית היא כמובן הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית שטענה כי כדור הארץ הוא מרכז היקום, קוסמולוגיה שניסח תלמי במאה הראשונה ושנחשבה כאמת מוחלטת במשך
כ-1,500 שנה.
כל הקוסמולוגים פעלו במסגרת פרדיגמה זו והסבירו דרכה בהצלחה את תנועת השמש והכוכבים. כשניסח קופרניקוס (1473-1543) פרדיגמה מהפכנית, לא משלימה או שונה, אלא הפוכה - קוסמולוגיה הליוצנטרית שלפיה כוכבי הלכת נעים סביב השמש, לא היתה כל סיבה אמיתית להעדיף את הסבריו על אלו של תלמי.
המפץ הפרדיגמטי שחולל קופרניקוס נעשה לא בדרך של הוכחות "מדעיות בתוך הפרדיגמה", אלא בעיקר באופנים סוציולוגיים, אסתטיים, פסיכולוגיים ותרבותיים.
מדען הפועל במסגרת פרדיגמה, טוען קון, שואל שאלות מסוימות ובוחר להסתכל על תופעות מסוימות. הפרדיגמה מכוונת את נקודת המבט ויוצרת השקפה מוקדמת על התופעות.
כל עוד כולם מרוצים אין כל סיבה לחרוג מנקודת מבט זאת, אבל ברגע שנוצר משבר - למשל תופעות שקשה להסבירן או כישלון של ניסוי המתקיים במסגרת הפרדיגמה – או-אז מבשילה הקרקע למהפכה ובעצם להשלכת ולהחלפת הפרדיגמה הישנה.
במילים אחרות, החלטות תרבותיות, סוציולוגיות ופסיכולוגיות חיצוניות למדע משפיעות על אופי המחקר ועל תוצאותיו. לפיכך אין פלא, שמדענים ופילוסופי מדע החרדים לאתוס האידיאלי שהצגנו בתחילה נעמדו על רגליהם האחוריות בהתנגדות לרעיונות שהציע קון.
קון הסביר בספרו כי בימים "רגילים", פועל "המדע "התקין", במסגרת הפרדיגמה המדעית השלטת וכי ההתקדמות נעשית באמצעות פתרון חידות בדרכים מקובלות ומוסכמות של מחקר, השערות ניסוי ותגלית. התהליך בשלב זה בהחלט יכול להיות ליניארי, צבירת ידע על גבי ידע והתקדמות רציפה.
מהפכה מדעית מתחוללת רק כתוצאה של משבר בפרדיגמה. משבר כזה יוצר אי-התאמה בין התחזיות לבין התופעות ואז מתחילה תקופת דמדומים, שבה מנסות תיאוריות שונות לקבל לגיטימציה.
הדרך שבה מתרחשת מהפכה אינה קשורה בדרך כלל לגוף הידע המדעי, וקון מכנה אותה באירוניה מסוימת כהמרת דת. כך קרה בפיזיקה, כאשר תורת היחסות של איינשטיין הגיחה לעולם שבו שלטה הפרדיגמה הניוטונים.
כך קרה גם לפלוגיסטון, שנחשב במשך עשרות שנים כחומר בעירה שקוף וחסר טעם, צבע וריח, ועל הנחת קיומו פעלה הכימיה במשך שנים ארוכות, עד שהגיע לבואזיה וגילה שאין כלל חומר כזה, אלא חמצן שקיים באוויר בשיעור קבוע.
הפצצה התיאורטית של קון הוטלה גם לעברו של פילוסוף המדע המוביל, קרל פופר. פופר הציג מתודה מדעית המתבססת על השערה והפרכה, מתודה שאמנם אינה יכולה להוביל אותנו אל האמת הסופית והמוחלטת, אבל בהחלט מקדמת אותנו שלב אחרי שלב לקראת ידיעה טובה יותר. המדע מתקדם בצורה ליניארית, כמו בניין הנבנה קומה על גבי קומה.
המדע על-פי קון אינו תהליך של חשיפת אמת מתמשכת שבה חוקרים עקשנים מבלים אלפי שעות במעבדות עד לפיצוח חידה הניצבת בפניהם. התהליך המדעי על-פי קון דומה יותר לתחרות שבה כל צד בוחר כלי משחק ומנצל את חולשת חברו כדי להכריז בעזרת קבוצת האוהדים שלו על הניצחון.
התיאוריה של קון השתלבה, גם אם בניגוד לרצונו, במגמת הרלטביזם והפוסט-מודרניזם שחלחלה למדע. חסידי הרלטביזם ראו בו אחד משלהם. הנה, אמרו בהנאה, זו ההוכחה שהמדע הוא מלאכה אינטלקטואלית ככל עשייה אנושית, וממצאי המדע אינם אובייקטיביים, אלא תלויי זמן ומקום, כשהמדענים פועלים בתוך מסגרת סוציולוגית ותרבותית. לכן המדע אינו רציונלי יותר מטקסי וודו למשל.
באחד המפגשים הפילוסופיים הפומביים שנערכו באוניברסיטה בשנות ה-60 התעמתו על הבמה קבוצת חסידי קון וקבוצת חסידי קרל פופר. תומכי קון דיברו בזכות ריבוי האמיתות והמאבק בין תיאוריות מדעיות לגיטימיות.
באחד המושבים ישב כצופה גם קון עצמו. בעוד הוויכוח על הבמה מתלהט, קפץ קון ממקום מושבו וקרא בגרון ניחר: "אני עצמי אינני קוניאני". קון המשיך לראות תמיד במדע את הדרך הטובה ביותר לחשיפתה של האמת ויצא נגד כל מי שהשתמשו בתיאוריה שלו כדי לבטל את תקפות המדע ויכולתו לפענח את הטבע והיקום.
היום, כאשר אנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש של ביולוגיה סינתטית, שאת אופק פיתוחיו קשה בכלל לדמיין, וכאשר פיזיקאים בכל העולם ממתינים לתוצאות הניסוי של מאיץ החלקיקים בסרן, שעשוי לאשש או להפריך את "המודל הסטנדרטי" של הפיזיקה, התיאוריה של קון בדבר אופיין של מהפכות מדעיות מרתקת, רלוונטית ומסקרנת יותר מתמיד.
הכתבה נכתבה ע"י דודי גולדמן והתפרסמה בגיליון מספר 8 של המגזין "אודיסאה".
הספר "המבנה של מהפכות מדעיות" מאת תומאס קון:
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=1082
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים כתבה שטחית UnknownGuest
אני חושב שקון פשוט הזכיר לנו שהמדע הוא אקט אנושי ולא על-אנושי ("אידיאליזציה של מדענים גיבורים") דבר שלא יפתיע אנשים שכבר שמעו על כך, במיוחד לא היום.
לגבי הטענות לרלטיביזם נאיבי (המדע אינו רציונלי יותר מטקסי וודו למשל), והחלק מהטענות המופרזות יותר של קון (אי אפשר לערוך השוואה בין פרדיגמות מדעיות שונות) עוד לא שמעתי טעון משכנע.
קון ניסה להגן על המדע בתור מעשה של שיתוף פעולה אנושי ולא לקטול אותו (תאוריות עד היום לעולם אינם מושלמות, יש צורך להחזיק בהם באופן שרישותי במידה מסוימת דהיינו "לעובד עם הכי טוב").
לגבי התקדמות, קשה להכחיש אותה מכיוון שהפיזיקה הקוונטית 'מייצרת' ניבויים מאוד מאוד מדויקים יחסית לקודמים בפיזיקה (ניוטונית למשל).
לגבי המושג "אמת" שהמדע מגלה, הוא בעייתי יותר (אני מנחש שקשה להכחיש את האמת האמפירית יותר).
הראשון, שמגיע לו את הקרדיט על שבירת המיתוס של המדע או מדעיזם הוא יהודי בשם אללויס קוסטלו עם ספרו The Sleepwalkers, ולוו דווקא תומס קון.
"המדע" משתנה מהעבר לעתיד (אריסטו היה אמפירי, לאחר מכן בא המדע הניסיוני. שניהם היו "מדע"), אך עובר בתוכו חוטים מקשרים, כמו המימד המתמטי, האמפירי ועקרון החוקיות (קשה שלא למצוא לאורכה של ההיסטוריה של המדע).
בסופו של יום, המדע הוא השיטה הטובה ביותר/הכי פחות גרועה (תלוי איפה אתה עומד) לתאר את המציאות והעולם מסביבנו.
אגב, לנגד עיינינו מתקיימים שינויי פרדיגמות לעתים תכופות.
האחרון שאני מתעניין בו הוא העבודה של R. Douglas Fields
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים טעות קלה דוידי
למען הסדר הטוב
כמה טעויות קלילות.
ראשית הפיזיקה של ניוטון אינה מתחרה כלל במכניקת הקוואנטים, שעוסקת בניבוי הסטטיסטי של מיקום החלקיק ולא במיקום האבסלוטי של חלקיק בה עוסקת המכניקה הניוטונית, אותו כידוע קשה לנבא בגלל עקרון אי הוודאות של הייזנברג וקשיים אוביקטיבים אבל לא בגלל כשל של ניוטון.
ההפרכה של המכניקה הניוטונית נובעת מתיאורית היחסות של אינשטיין, שאכן הוכיח למשל שהאור מושפע מגרוויטציה בניגוד לניבוי של ניוטון.
אינני יודע מיהו אללויס קוסטלו, נראה שכוונתך לארתור קסטלר ולספרוThe Sleepwalkers: A History of Man's Changing Vision of the Universe
ואגב קון ומאוחר יותר פייראבנד וממשיכיו טוענים בדיוק נגד האמפריציזם המדעי, ומושג ה "אמת" האמפירית.
ואגב היה "מדע" גם לפני אריסטו למשל אסטרונומיה בבלית וכמובן שבין אריסטו היווני לנסוי המדעי שאביו הוא גלילאו היו עוד כמה תקופות מדעיות שחלקן לא היו אמפיריות כלל ועיקר...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים תודה על ההערות UnknownGuest
הפירוש שלך לצערי לא פגע בכוונות שלי, הכתיבה שלי הייתה רשלנית.
הכוונה שלי הייתה שהמדע בכלליות מפיקה תאוריות מדויקות יותר (מלבד זאת, אם זיכרונו אינו מטעה אותי, אין תחרות בין תאוריות הכבידה קוונטיות לבין זאתי של ניוטון?).
לא טענתי שקון טוען כך או כך.
כמו כן, אי אפשר להסיק ממה שכתבתי שעבודתו של אריסטו איכשהו היא התחלת המדע (מלבד זאת, המדע הפורמלי והחשיבות של מתמטיקה ככלי להבין איתו את העולם התגבשה ביוון העתיקה).
אם גלילאו הוא אביו של הניסוי המדעי, למה לא ארכימדס?
מעניין לשמוע על תקופות "לא אמפריות", אתה יכול להרחיב?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים תקופות לא אמפיריות. דוידי
וובכן הבעיה שקוהן מעלה היא כיצד לדעת שאכן המדע מפיק תיאוריות מדויקות יותר...
ארכימדס לא נחשב אבי הניסוי המדעי, מפני שהוא אמנם צפה בטבע ומתוך הצפיה הסיק מסקנות פיזיקליות. אך הרעיון של הניסוי אינו לצפות בטבע, אלא ליצור סיטואציה מלאכותית(מעשה ידי אדם) שניתן לחזור עליה שוב ושוב, לשחזר אותה ולרשום ממצאים לדוגמה זריקת מגדל מראש מגדל, כפי שעשה גלילאו.
בעניין תקופות לא אמפיריות, בעצם מדובר על התפיסות המאוחרות של אריסטו, בסוף העת העתיקה ועד סוף ימי הביניים, התיאוריות של אריסטו (כפי שנתפסו באותה תקופה..)נחשבו כקדושות ולכן לא היה צורך בממצאים אמפיריים כלל ואם התבצעו מדידות אמפיריות הרי הן פורשו רק באופן שלא ייסתור את התיאוריה.
קוהן מתאר למשל את האסטרונומיה של תלמי וממשיכיו, הם אכן צפו בכוכבים, מדידה אמפירית אבל כשהתוצאות סתרו את הממצאים של אריסטו, שהרי הכוכבים כידוע לא נעו במעגל כפי שאריסטו צפה, אלא באליפסה החליטו האסטרונומים להוסיף עוד מעגלים קטנים על המעגל הגדול כך שהממצאים האמפירים יתאימו לתיאוריה.
הקושי על פי קוהן הוא כיצד ומדוע לעבור מפרדיגמה אחת לפרדיגמה אחרת, הממצאים לדעת קוהן תלויים בפרדיגמה שלך ולא להפך, זאת אומרת שאם תמצא ממצאים שסותרים את התיאוריה שלך תכריז עליהם כמוטעים או תוסיף משתנה בלתי ידוע וכו... והשאלה היא מתי אם כן מחליטים לעבור לפרדיגמה חדשה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים כנסו כנסו... UnknownGuest
אני חושב שחוק ארכימדס באופן מעורר חשד, מזכיר את הקריטריונים שלך ל"ניסוי מדעי", אך לא היה כזה. ישנם היסטורניים וסופרים (Jeanne Bendick, Richard Carrier) שיכנו כך את ארכימדס. Lucio Russo בספרו מזכיר מדענים יוונים ואת ההימצאות של ניסויים מדעיים מבוקרים בתקופה. אולי לא כפי שגלילאו ניסח את עקרונותיו, אבל בהחלט הניסויים מדעיים (לדוגמא, היוונים ידעו שה"נשמה" נמצאת במוח בעזרת ניסויים. לקחו בעלי חיים והוציאו חלקי מוח כדי לראות איך התפקוד יושפע מכך ויותר מכך, הנדסה יוונית ורפואה יוונית).
הכוונה שלך לתפיסות המאוחרות של אריסטו, דהיינו בימי הביניים המוקדמות?
איך אפשר לסווג את זה כתקופה מדעית? במיוחד כשרוב העיסוק במדע בכלל התקיים במנזרים (ורוב הזמן הם לא עסקו בכך), "תאורייה מדעית" שנחשבת "קדושה", ובתקופה שהייתה ירידה בידע ואף סילוף של ידע?
מעט מאוד שאפשר לקרוא לו "מדע" במלוא מובן המילה, התרחש בתקופה הזאת (ניסיונות שחזור של מה שאבד עם נפילת האימפריה הרומית, לא נחשב מדע).
ואכן, אני חושב שמדע כחיפוש אחר סיבות, גורמים ולבסוף חוקים, לקח חלק בראש ובראשונה ביוון העתיקה.
אם הם הוסיפו עוד מעגלים (אלו שינויים בתאוריה) כדי שיתאים לצפייה, זה לא שינוי הממצאים שיתאימו לתאוריה. אני חושב שהם חשבו להוסיף מעגלים בגלל חוסר דמיון ולא דוגמה (dogma).
אני חושב שקון בעצמו וכמו כן רוב הקהילה הפילוסופית, ביקורתיים כלפיי פרושים מהסוג הזה של העבודה של קון (אולם עם מסכימים יותר עם גרסאות צנועות).
קון לא פירק את הקונספטים של "פרדיגמה" ואת החוסר אפשרות להשוואה בין הפרדיגמות השונות. מה ההבדל בין מדע פרדיגמטי רגיל לבין חדש?
האם באמת יש צורך בשינוי של דורות של מדענים בשביל להחליף פרדיגמה?
אני לא חושב שהפירושים הללו של קון תואמים למציאות כפי שהם, במיוחד לא כשיש שינויים דרמטיים במדע בתקופתנו שאינם עונים לדרמה של קון, אבל כן לגירסאות צנועות יותר (אני חושב שישנם גם תאוריות מדעיות חדשות שהופיעו בעבר שלא מתאימות לרעיונות של קון).
אתה יכול לקחת כדוגמא את העבודה בניורולוגיה שהזכרתי של דוגלס. הוא תיאר את התהליך הקבלה בקהילה המדעית (מגזינים למשל) תחילה כמסויגית, אך לאחר תקופה הממצאים כן התקבלו. כדוגמא בעבר, אני יודע שנוטים להזכיר את תאוריית הDNA.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים התנצחות. דוידי
בוודאי שישנם כאלה שיכנו את היוונים ככאלה שעסקו בנסויים מדעיים כמקובל בימינו, ישנם גם כאלה שיטענו שבימי הביניים לא היה מדע, הכל עניין של הגדרה ומאחר ואין שום אמת אבסלוטית, הרי כל אחד יכול להגדיר מדע כאוות נפשו.
בקהילת הפילוסופיה של המדע המחשבה המקובלת היא שגלילאו הוא אבי הניסוי המודרני זכותך כמו זכותם של אחרים להגדיר את המדע באופן אחר.
המצב בקהילת הפילוסופיה של המדע למיטב הבנתי הוא הפוך, פילוסופים כפיראבנד ורורטי הציגו עמדה קיצונית יותר לגבי האמת שמגלם המדע וגרסתם לא הופרכה ולכן נמצאת הפילוסופיה של המדע במשבר.
השאלה היא האם יש דרך שבה הטבע יכול להוכיח את האמת כפי שחשבו אנשי הנאורות והאמפריציסטים והתשובה היא לא רבתי.האדם תמיד מפרש את הטבע, הטבע איננו מדבר...
מושג האמת הוא מושג אנושי ואיש עוד לא מצא אמת שאיננה יותר מהסכמה אנושית לגבי האמת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים לא טרחת UnknownGuest
לפרש אותי כפי שהייתי מעוניין, או באופן זהיר. ציינתי שחוק ארכימדס לא היה ניסיוני, והמשכתי בשיחה על המדע ביוון. אני לא מעוניין בהתנצחות, אתה צודק לגבי גלילאו.
הקשר בין הקונספט לסמל, נקבע שרירותית.
אולי ל"מדע" כסמל כל אחד יכול לפרש כעוות נפשו, אך כקונספט לא.
ואני לא מעוניין כרגע להיכנס לפילוסופיה של הלשון.
על סמך מה אתה משער שזה המצב בפילוסופיה של המדע היום?
בסקר הכי גדול שאי פעם נערך בקהילה הפילוסופית ("פילוסופיים מקצועיים"), רובם היו אתיאסטים, נטורליסטים וריאליסטים (בנוגע למדע).
אנשי הנאורות לא ניסו שהטבע יוכיח את האמת, הם ניסו להפוך את ההיגיון ורציונליות לעל-אנושיים, זו אחת הבעיות היחידות שיש לי איתם. יש דיבור על עיגון חוקי ההיגיון בביולוגיה, הזכרתי כבר שאני אופטימי (כמה פעמים אמרו שהמדע לא יגיע לזה ולא יגלה לנו את זה? בדרך שבועיים לפני התפרסם מאמר שבדיוק עושה את זה ;) ).
לגבי המושג "אמת", כפי שהזכרתי קודם, אני פשוט לא חקרתי מספיק ולא אוכל להרחיב (בגלל שלא הופרכת, אתה צודק?).
הסכמה אנושית לגבי האמת, היא עובדה טריוייאלית, יש לי ניסיון קצר עם סטודנטים מסיוציולוגיה, ולא הם לא יודעים לטעון כמו פילוסוף.
אבל אני יודע שהקהילה הנטורליסטית פורחת, על אף הבעיות ובהתמודדות איתן.
בקהילה הפילוסופית (שלא כמו מדעי הרוח) פיראבנד נחשב לבדיחה, ובפעם האחרונה ששמעתי את רורטי הוא טען שכל העולם -צריך- להפוך לארה"ב וארה"ב לנורבגיה אחרי שטען שאין דבר כזה 'נכון'. רורטי הוא ספקן אוטופיסט (דמוקרטיה ליברלית) שהפסיק לשאול.
בין הספקן (אי אפשר לדעת כלום, הפסקתי לשאול) לדוגמטיסט (אלוהים אחד) שהם שתי צדדים שונים של אותו מטבע, יש את זה ששואל שאלות, שממשיך לחקור ולהתדיין.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 15 שנים למה שטחי? יוֹסֵף
לטעמי הכתבה כתובה היטב. היא באה לתאר את תפיסת התקדמות המדע על פי קון והיא עושה זאת היטב, אתה יכול לחלוק על קון, אבל לטעון שדבריו שטחיים נראה לי לא שייך.
גם אתה מודה שלנגד עינינו מתקיימים שינויי פרדיגמות, ואולי עצם זה שלך זה ברור כעת, זה בשל העובדה שבשנות השישים קם אדם וחלק על התפיסה של התקדמות המדע בצורה לינארית.
מסכים איתך בניסוח השני: המדע הוא השיטה הכי פחות גרועה לתאר את המציאות והעולם.
ותודה ללביא על הכתבה המעניינת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים לא טענתי שדבריו של קון שטחיים UnknownGuest
טענתי שתוכנה של הכתבה שטחית, בלי ייחוס לסגנון.
אני לא יודע עד כמה העבודה של קון רלוונטית לאקטואליה בפילוסופיה של המדע היום או בכלל עד כל טענה מבוססת בעבודה שלו, אבל יש לה ערך היסטורי יוצא מגדר הרגיל וערך מעשי.
קשה לי להיות שותף לסקפטיות לגבי התקדמות בעליל (ובכלל, למה הכוונה בהתקדמות?) אבל תזוזה אחורה היא בהחלט אפשרית גם בתוכן וקצב (לדוגמא, קצב התקדמות והעשרה של המדעים אצל היוונים ורומאים והרצון העז לגלות דברים לגבי העולם ואת הקצב תחת שלטון הדת המונות'איסטית לאחר מכן והרצון שלה לשמר את עצמה).
הכי פחות גרועה, בהשוואה למה? טקסי וודו, הנביאה מדלפי וספרים 'קדושים'?
משום מה יש לי את ההרגשה, שהמדע ישאר השיטה 'הכי פחות גרועה' לתקופות הבאות (כפי שהוא היה בתקופות עברו).
אני חושב שהבחירה שהצגתי קשורה באופן כללי לאופטימיזם/פסימיזם האפיסטמי במסגרתה הכללית של המצב האנושי, ששווה לבדוק אם המדע הוא חלק בלתי נפרד ממנה.
אני בצד האופטימי של התריס, לאחרונה אני נושך במעט אפיסטמולוגיה נטורליסטית (בפרט, פסיכולוגיה קוגנטיבית) ויש לה הרבה מה להציע.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 15 שנים שאלה לא קלה דן-1
כתבה לא רעה בכלל.
שאלה למחשבה ללביא ירום הודו:
האם מותר להניח שהמדע מתקדם? אולי לא?
בברכה
דן-1
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים נשדרג את השאלה לביא
במקום "האם מותר להניח שהמדע מתקדם?" נשאל "האם אפשר להניח שהאנושות התקדמה?"
אולי התשובה לכך היא:
כמו שאדם לא מתקדם, הוא פשוט מתבגר
כך האנושות עוברת את תהליך ההתבגרות שלה על פצעי הבגרות ומרד הנעורים ושלל מרעין בישין.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים קידמה,אנושות ומדע דן-1
הי לביא-ירום הודו.
תגובתך מאלפת אותי בינה.
אנחנו לפעמים גמדים ביחס לדורות קודמים אבל מסוגלים לעמוד על כתפי אלו שקדמו לנו-כלומר יתכן שאנו נסוגים והולכים לקראת חורבן או עולם חדש שמצפה לנו.
יתכן שהמדע "מתקדם" לקראת אובדן היקום ויצירת יקום חדש ו"טוב"יותר.
בקצור יש התקדמות שלילית ויש התקדמות חיובית-שאלתי היתה לגבי הוקטור השקול:חיובי,שלילי או אפס (נגיע לנקודת האפס או לא?)
בברכה
דן-1
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים בר כמות לביא
-
לפני 15 שנים "התבגרות המדע" דן-1
הי ללביא ירום הודו,
לא בהכרח שהמדע מתבגר!!!
לפי הסטוריוגרפים בני זמנינו מעולם האקדמיה
יואב גלבר ואילן פפה
מסתבר:
ויכוח נוסף דן בשאלה- האם המדע מתקדם? גלבר טוען שהוא אכן מתקדם כל הזמן, ובעתיד יהיו תיעודים טובים יותר ונתקרב לאמת. כלומר, אף פעם לא נדע את כל המציאות, אך עם הזמן יהיו יותר חשיפות והראייה מתרחבת. זו השפה מודרנית שנשאבת מ-וובר.
פפה לעומתו טוען, שייתכן ותהיה נסיגה והמחקר יהיה פחות טוב כי יש התרחקות מהמציאות.
כמו כן לפי המיוחס לאמיל זולא (נדמה לי):
"האם המדע מבטיח אושר? אינני מאמין בכך; הוא מבטיח לנו את האמת."
בברכה
דן-1
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
