יושב כאן כעת לבדי
בית לא בודד בין הרי ירושלים המעטירה
לידי כוס קפה
בקבוק קולה שניגמר
פקס ומחשב ישן שעדיין עושה את תפקידו על הצד
כל קרוביי אינם לידי כעת גם לא בניי
עסוקים הם
פעם הייתי צעיר ויפה חתיך בלשון העם
ותמיד היו לידי בנות
קרקרו מסביבי 24|7
ואימי המנוחה היתה מגרשתן
רצתה מנוחה,
והיום
מה נשאר
מה נשאר לי מכל זה?
האמת... לא נשאר לי כלום
אולי זכרונות מטושטשים בעברי ליד סבתא נאנקת הבאה מקופת חולים בגמר טיפול מייגע
או אולי זקנה בלה שיצאה לפנסיה ועיניה כבויות לחלוטין ושכחה את כל מילות האהבה וההבטחה שהטיחה בי
מילא
הזמן
הזמן חולף
ואנו איתו
ואני גם
לא לנצח אשאר כאן
ובסתיו חיי למרות הסלעים הקשים שהורדתי מן ההר ועלי גם להשיבם
הראיה שלי יותר צלולה מאשר בתקופת השחר העולה עם הבטחה קוסמת
ואני מבחין בדברים וטועה ותועה ותוהה גם
אך כשיבוא אלי נצרך הוא יודע שתמיד אהיה שם בשבילו כי
לא כי אני כזה עשיר לא,
אני יודע ש,,,, מה שנתתי לא יקחו ממני לעולם
יוסלה
מה שנתתי
אף אחד לא יקח ממני לעולם
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה