פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 7158 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-10 חודשים רני וייס, לעוף כמו דולפין, שירים שכתבתי אחרי שהתברר לי שבני אוטיסט רני וייס
לעוף כמו דולפין
לעוף כמו דולפין
לשחות כמו חתול
לקפוץ כמו פר
לזחול כמו סוס
לגעות כמו כבשה
ללחוש כמו זברה
לפעות כמו פיל
לנבוח כמו היפופוטם
להתגורר בדיר כמו לטאה
לרבוץ בבוץ כמו ציפור
לנוח בשובך כמו קנגורו
לשרוץ במים כמו גמל
לבכות לך
כמו
אבא
רציתי שתמות
כן
רציתי שתמות
לא אמרתי את זה אף פעם לאף אחד,
אפילו לא לשרון אשתי
אבל, זה עבר לי בראש -
רציתי שתמות
מוות כזה שאני לא קשור אליו
תרוץ לכביש בטעות למשל ולא אספיק לתפוס אותך
או תטבע בים
בטעות
ואז אני נורא אבכה
סלח לי אהובי הקטן והטהור שכך רציתי
לא הבנתי עד כמה הייתי אנכי ושקוע ברחמים עצמיים
לא ידעתי כל כך הרבה אור עד שבאת
ובצעדים קטנים לימדת אותי
צעד אחר צעד
מהי אהבה
כשהבנתי
כשהבנתי שאתה אוטיסט
נפלו לי השמיים
עם כל משקלם
מחצו אותי
כמו דמות שטוחה מסרט מצויר
ובכלל לא ראיתי
את הקסם
שאתה
לא ראיתי את השמחה
לא ראיתי את האושר
שבו אתה כל כך מציף אותי עכשיו
והשמיים?
חזרו למקומם
חיית מחמד
כמעט לכל אחד יש חיה אהובה
חיית מחמד
גם לאורי יש
חיית המחמד של אורי היא חיה גדולה ואי אפשר להחזיק אותה בבית
אפילו אי היה אפשר למצוא לה מקום בחצר
גם לא בבריכה, אם הייתה...
חיית המחמד של אורי היא
לוויתן
כן
אורי מתרגש כהוא רואה לוויתן ואפילו היום אמר שזו החיה שהוא הכי אוהב
בשוק חיות המחמד הייתי מגדיר אותה כפיל הלבן של המים
אי אפשר ללטף אותה
אי אפשר לזרוק לה מקל שתביא חזרה
היא מדברת רק לוויתנית וגם זה בספק
לא ממושמעת
ואני לא בטוח אם היא מחזירה אהבה ללא לווייתנים
לא רואה אף אחד ממטר - אדישה
חיה אוטיסטית כזאת
שכחה
לפעמים אני שוכח
שוכח
שאתה לא ילד רגיל
אתה מחייך כמעט כמו כולם
אתה צוחק כמעט כמו כולם
אתה כועס כמעט כמו כולם
אתה אוהב כמעט כמו כולם
בסוף
אני שוכח לשכוח
ואז באה לה המועקה
הסעה
בפעם הראשונה
שעלית על ההסעה
והיה עליה סימון של ילדים נכים
התנפצה לי הנשמה
למיליארד רסיסים
נחנקתי
נקברתי עמוק עמוק בתוך האספלט
המתחמם לו בשמש הבוקר
כמו בבוץ טובעני
בלי מוצא
ואז שמתי לב
שאתה מאושר וצוחק
ואצלך הכל בסדר, אפילו בסדר גמור
והחיוך שלך ועיניך המחייכות
היו לי קרש הצלה ומוצא
הירח שמאחורי העץ
בשבת בלילה
כשהבטנו לשמיים
פתאום אמרת
אבא -
הירח מאחורי העץ
ככה
בנונשלנטיות גמורה
משפט כזה
של משוררים
כאילו אתה מצייר אותו מהפה
והסתכלת עליי
וחייכת את חיוך מליון הדולר שלך
והתבוננו ביחד
בירח
שמאחורי העץ
עוד שיר על ירח
פתאום הבטת אליי
בעינייך המדהימות
ואמרת -
אבא, אני רוצה את הירח
ושאלתי אותך – איך?
ונתת בי מבט נוזף וענית:
עם סולם אבא, עם סולם
וחייכת אליי
והייתי מאושר
מפלצת
פתאום קמת מהמיטה
משכת לי בשרוול
הצבעת על המרפסת החשוכה
ואמרת -
מפלצת!
ופחדת
ואני כל כך שמחתי
והבטחתי לעצמי
ששם היא תישאר
אצלנו
במרפסת
לפחות עד הפעם הבאה
שתמשוך לי
בשרוול
כשלא אהיה
מה יהיה כאשר כבר לא אהיה
כאשר גם אימא כבר לא תהיה
ואולי גם גילי אחיך יהיה עסוק בחייו
מי ינגב לך את הדמעות
מי יחבק
ינשק
יספר לך סיפור עם אריות
בדיוק לפני השינה
מי ישים לב לילד-איש
שחי בעיקר אצל עצמו
כועס-אוהב-שמח-שונא
אצל עצמו
מי יחכה לך בדלת
מי ישתדל להבין
מה יהיה כאשר כבר לא אהיה
אי אפשר להשאיר אהבה בתוך בקבוק
גם לא אם מאוד מאוד ארצה
ושוב באה המועקה
אוטיסט
אוטיסט
מצקצקות הפולניות
כמה נורא
אם תצטרכו עזרה
אנחנו תמיד כאן
בשנייה שנסיים את ה:
שופינג /קניות /מסע בין כוכבים
אוטיסט
אלה החיים
תתמודד - זה מה יש
אוטיסט
תגיד תודה שזה לא יותר גרוע
אוטיסט
מלחששים השכנים
אוטיסט
"אני מכיר אוטיסט שלקחו אותו ל:
פסיכולוג/דיקוריסט/שמאן/מעלה באוב/מטפל באבנים ובעצמות
והוא יצא מזה - אולי..."
אוטיסט
כמו לחרוט בלייזר
לאורך ולרוחב הנשמה
אוטיסט
בדם נפשי, עד סוף ימיי
יש לי ילד אוטיסט
שבת
עוד מעט תעטוף אותנו בועת השבת
אני, אורי, גילי ואימא הם דיירי הבועה
בבועה שלנו, זה רק אנחנו
אף אחד לא מניף סימני שאלה
עולם שלם
שכל כולו רק אנחנו
בועה של שמחה, בועת השבת
לפעמים יש לנו אורחים בבועת השבת
וזה מאוד כיף, כי הם לצידנו כמובן
כי אם לא - בטח לא היו אורחים שלנו
כל מילה, חצי מלה או כמעט מילה של אורי
מעוררות גלים עצומים אצלנו
בבועת השבת
שבים אחר לא היו משנים דבר
המון זמן יש בה בבועת השבת
הזמן זורם לאט בה
וכל כולו הרגע הזה, היפה
דאגה ועצב אנו שומרים לימים אחרים
אין להם כניסה לבועת השבת
לו ניתן לשמור לתמיד
על בועת השבת
לו ניתן...
אושר
לראות סרט של דיסני
לחבק את הדובי הלבן במיטה
לאכול צ'יפס
להיות בריף הדולפינים
לשחק ברכבות
לקפוץ על המיטה של אימא
לעצבן את השכנים במדרגות
שוקולד
סתם לרוץ בבית
גן שעשועים
נרות בוערים בחדר בחושך
נשיקה וחיבוק
לרדוף אחרי חתול הרחוב שליד הבית
לנסוע לסבא וסבתא
ללכת לים
להשיט ספינה באמבטיה
נקודות של אושר
נקודות של אור
נקודות של אורי
וה"נורמליים"?
עסוקים לחשב עתידות
"עונש"
היום קיבלת "עונש"
כן, הידד!!!
"עונש"!
היית ילד רע - (בערך)
צעקת ליד הדלת של השכן
ואבא אמר שאסור!
הכנתי לך פינה של "עונש"
בחדר שלך
והצבתי שעון חול על חמש דקות
ארוכות
ארוכות
ארוכות
שאסור בהן לצאת מפינת ה"עונש"
התלוננת, צעקת, בכית, מחית, כעסת
איזה יופי
איזה יופי של "עונש"
ושמחתי בשבילך
בדמיון
אני מלווה אותך לכיתה א
בבית ספר רגיל
ואתה כל כך מתרגש
אתה לא ישן בלילה שלפני
גם אני לא
אתה לומד לקראת הבר-מצווה
ואני מכין את הסוכריות לעזרת הנשים
החברים שלך מאוד מרעישים
צריך קצת להרגיע אותם!
אני מסתכל על צו הגיוס שלך
ומתחיל לדאוג לאן תלך ומקווה שהכול יהיה בסדר
כמובן שאתה רוצה ללכת לקורס טייס
איזו גאווה
אתה מכיר לי אותה
היא מאוד נחמדה ויפה ומקסימה
אנחנו רבים על הלהקה שתנגן
אתה מחפש בשבילי חליפה
אני ואימא מחזיקים נכד
בנך
אנו כל כך גאים ומראים אותו לכל הזקנים בגן הציבורי
בדמיון...
מצלמה
לקחת את המצלמה הדיגיטלית של אמא
ויצאנו מהמכונית
התחלת לצלם
חתול ועוד חתול
ודודה ברחוב
ועוד דוד ועוד דוד
הנה מכונית יפה - שווה צילום...
צילמת גם את אמא וגם אותי
צעצועים בחלון ראווה
בתים
ובסוף אפילו
צילמת המון
את השמיים
והבנתי
שאתה מצלם אך ורק
את מה שחשוב באמת
ואולי גם אנחנו
צריכים להביט
קצת יותר
סתם ככה
לשמיים
התמודדות
אמא ואני התמודדנו/מתמודדים אחרת
אמא לוקחת בקלות
אני לוקח בקושי
אמא זורמת
אני כמעט שוקע
אמא צוחקת
אני כמעט בוכה
אמא שמחה
אני מלנכולי
אמא הפנימה מיד
אני הדחקתי
אמא קיבלה ויצאה לדרך חדשה
אני קיבלתי ועליתי בשלושים קילו
אפשר לחיות עם הכל
גם עם בני המדהים ויוצא הדופן
אמא אוהבת את אורי
אבא גם אוהב את אורי
הילד מכוכב חמה
כוכב חמה
זה שם הגן של אורי
באמת!
כוכב חמה
הוא כוכב חם
מלא אהבת אדם
יופי
סבלנות וסובלנות
כוכב סלחני, אמפתי
עם שעון חול ארוך ארוך
כוכב עם אטמוספירה טובה
לילדים שבו
שלא היו מצליחים לנשום
בשום כוכב אחר
כוכב נפלא כוכב חמה
והילד שלי הוא כמובן הכוכב של הכוכב
הכוכב שלי
הילד יוצא הדופן שלי, הילד מכוכב חמה
פציעה
נפלת
נפצעת ונחבלת בחתך עמוק מאוד
בדיוק בין העיניים
נסענו לבית החולים
לא בכית בכלל
הצבעת על הפצע הנורא
ורק אמרת
לא לדאוג, אורי פצוע
כשהגענו לבית החולים
בכיתי
הרופאים שאלו במי לטפל קודם...
אמרתי שאני בוכה גם בשבילך
כי אתה לא בוכה
כמעט אף פעם
ובטח לא כשצריך לבכות
כמו עכשיו
אמא הגיעה לבית החולים
ראתה אותך ואת הפצע העמוק והנורא
והתחילה גם לבכות
גם היא, במקומך...
נשארה צלקת בין העיניים היפות שלך
שלא יודעות לבכות
אבל אני מבטיח לך יפה שלי
שאני ואמא פה
ושצריך, נבכה במקומך
יהיה בסדר
יהיה בסדר
משפט מטופש
יהיה בסדר
אפילו שלא
יהיה בסדר
כי פשוט אין מה לומר
יהיה בסדר
או במילים אחרות - תעבור נושא
יהיה בסדר
אני לפעמים נחנק
יהיה בסדר
אני מסכים ומשקר
בעצם
לא יהיה בסדר
אבל אני אשרוד
אנשוך את השפה התחתונה
אחייך חיוך מזויף של אופטימיות,
אשזור את השונות שלך לתוך חיי
ואשרוד
ובשבילך יפה שלי
יהיה בסדר
בת יענה
הוא לא שומע טוב
אמרה לי אחותי
שטויות, אמרתי
הוא סתם קטן
הוא לא שומע טוב
אמרה לי שוב
תעשה משהו!
4.6 בסולם ריכטר
הוא לא שומע טוב
כך גם אמרו במכון השמיעה
הייתי מרוצה, כי כבר חשבתי באימה
על האופציה השנייה
מקצה הבית הוא מגיע
כאשר היו הטלטביז בטלוויזיה
בלב בפנים אני יודע - הוא כן שומע
הוא לא שומע טוב
אמר רופא מספר 321
יופי, חשבתי, איזו הקלה
בת יענה
הוא שומע מצויין
מי שלא רוצה לשמוע - זה אני
בבקשה תגידו לי שהוא חרש
במכון השמיעה ה"מיוחד"
בסוף הבדיקה המסקנה היתה
הילד שומע בסדר
באכזריות נשלף ראשי מהאדמה
השמים השחירו בבת אחת
הים האדים, הגלובוס הפסיק להסתובב
הפסקתי לנשום הפסקתי לפעום
הילד
אוטיסט
למה אני
תמיד הייתי בחור נחמד
תמיד דיברתי יפה עם כולם
אדיב גם לאלה שאני לא אוהב
מתאמץ לרצות
אני מניח תפילין כל בוקר
נותן צדקה גם לפעמים
נזהר בכבודם של אחרים
עומד דום בצפירה
הוריי ניצולי שואה
חשבתי שכבר שילמנו את החשבון
ואצלי הכל יהיה בסדר
או כמעט בסדר
בחיים לא גנבתי
אפילו לא מסטיק מהקיוסק כילד
כמו כל הילדים האחרים
אפילו לא בצבא
אני כמעט לא משקר
קצת שקרים לבנים וזהו
לא שותה לשכרה, לא מעשן
לא מתהולל, לא משתמש בסמים
לא נדחף בתור לאוטובוס
לא אומר אף פעם "מגיע לי"
לא צועק, לא מתמקח, לא מתעמת
לא רב עם אף אחד
לעזאזל
מה עשיתי רע
למה אני, למה אורי
לא ייתכן
לא ייתכן שהוא אוטיסט
זו הפרעה כל כך נדירה
יש כל כך הרבה אבחנות שגויות
כשיגדל תראו שכולם טועים
לא ייתכן שהוא אוטיסט
איך בכלל אפשר להמשיך לחיות
כולם רופאי אליל
ובכלל רפואה זה לא מתמטיקה
לא ייתכן שהוא אוטיסט
הוא מביט אליי
הוא מחייך אליי
הוא צוחק כל הזמן והוא גם חביב
לא ייתכן שהוא אוטיסט
ולא אכפת לי מה אומרים
הוא ילד עם קצת קשיים
וזהו
לא ייתכן שהוא אוטיסט
כי אני אמות
או אשתגע
או אשתגע ואז אמות
לא ייתכן שהוא אוטיסט
כי אני כל כך אוהב אותו
ולא יכול להיות שאני אוהב אוטיסט
איך אפשר לאהוב ילד כזה
לא ייתכן שהוא אוטיסט
בבקשה תעזבו אותי בשקט
תנו לי להימוג לחריצים שברצפה
תנו לי להיות לבד
הגוזל שלי
הגוזל שלי כנראה
לא יעזוב את הקן
אולי אני טועה
הלוואי שאני טועה
הגוזל שלי יישאר איתי
עד עולם
אצלי הבית לא ייתרוקן פתאום
אולי זה דווקא נפלא
הגוזל שלי כנראה
לא יישא אישה
אולי גם לא יידע אישה
אפשר גם עם זה לחיות
הגוזל שלי ואני
נשב מול סרט בטלוויזיה
גם כשאהיה בן שמונים
ונצחק ביחד כמו ילדים
הגוזל שלי
ימשיך עד יום מותי
לאהוב אותי בלי תנאי
ואני נשבע - שגם אני אותו
מרוב דמעות
מרוב דמעות
קיוויתי לך ים
ואתה
כמו בקסם
תתגבר
ותלך על המים
נגד כל הסיכויים
נגד הלוגיקה
נגד הפיסיקה
נגד הרציונל
עד לגדה השניה
הגדה של החיים
כמו כובע קסמים
כמו לאה גולדברג
כל הימים
גם אני חולם על כובע קסמים
גדולו וצורתו כלל לא משנים
שיעשה לי ניסים
נפלאות
קסמים
שישנה סדרים
והנה בקשה ראשונה:
כובע קסמים
בבקשה!!!
עשה את אורי שלי ילד רגיל
וזו גם הבקשה השניה
השלישית
הרביעית
והעשירית
אבל למרבה הצער אין כובע כזה
נשארתי ואשאר בלי כובע קסמים
רק עם מציאות עצובה ואהבה גדולה
עם כובע או בלעדיו
ואם יקרה נס?
אתה מתקדם
ממש
אבל ממש יפה
אתה מדבר איתי
לא מתעלם
מציית
וצוחק, כמו תמיד
אתה מתלונן
ועושה מניפולציות
שלפי הספרים
אתה בכלל לא אמור לעשות
אתה נורא מפחד ממפלצות
נהנה ממשחק עם ילדים
מסדר את הצעצועים
כשאני מבקש
אני מפחד לקוות
לי זה לא קורה
ואף פעם לא קרה
ואם... בכל זאת יקרה נס?
בית
עם חוטים של אהבה
אטווה לך קן
עם דמעות
אזגג לך חלונות
את הדלת שלך
אנגר מעץ השמחה
את שביל הכניסה
ארצף בחתיכות אושר
אמצא לך תעסוקה
שכולה חיוכים וחיות
משהו עם דולפינים
ואפילו אולי לוויתן
אצור לך תוכן
אבנה לך אהבה
ואתה כרגיל, תלמד אותי דברים חדשים
וכרגיל - תעשה אותי מאושר
שעון החול
גרגירי החסד האחרונים
מתדרדרים מטה
במהירות מטורפת
בכוח המשיכה של מציאות נשכנית
שעון החול של ילדותך
הולך ואוזל
אתה גדל מול עיניי
כבר לא תינוק
כששעון החול ייעצר
החסד יגמר
לא עוד - "איזה חמוד"!
אלא כנראה - "איזה מוזר"!
גם לך יפה שלי
קשה יותר ויותר
גם אתה מבין לאט לאט
שמשהו שונה, שאתה לא כמו כולם
ואז אולי יום אחד תבוא אליי
ותשאל אותי
אבא, מה זה אוטיסט
ואני בטוח אתחיל לבכות
כמו שאני בוכה כרגע
בזמן כתיבת שורות אלה
כנראה אומר לך שאוטיסט
הוא ילד עם נשמה ענקית
ןגם אומר לך שאוטיסט
הוא ילד מיוחד נורא, כמו כל הקלישאות
וגם אגיד לך שאני אוהב אותך
מאוד מאוד מאוד, כמו שאתה
הוריקן בפלורידה
היום, כשביקרנו אצל בן דודך
שהוא ילד מקסים בן שבע
אורח שהיה אצלו דיבר אלייך
ובן דודך אמר לו פתאום - הוא לא מבין אותך - הוא אוטיסט
כוס המים שהחזקתי ביד
פשוט עפה לה על הרצפה
משלמת לה
את מחיר התדהמה
זה היה צפוי וברור כמו הוריקן בפלורידה
כמו שקיעה וזריחה, כמו הר געש סיציליאני
ימי החסד הן עתה כמו קרניים אחרונות של שמש
רגע לפני החורף
אבל
אנחנו חזקים, אפילו חזקים מאד
ולמרות הכל חיינתי
וביקשתי מבן דודך - להגיד את הדברים
בפעם הבאה - בצורה קצת יותר עדינה
כמו כלבלב
יחד עם אורי בגן יש ילדה
ואורי אמר לי לפני כמה ימים
אבא - זו הילדה הכי יפה בגן
כאילו הוא כבר מכיר את השיר (והוא לא)
גם הם עברו מסלול דומה ולא הבינו
מה בעצם הבעיה שלה
והם זימנו תור לרופא יוקרתי
כזה עם מבטא מתנשא של צפון תל אביב
והוא הסביר והסביר והסביר
ולבסוף, כשהם המשיכו לא להבין
(או שכן הבינו, אבל לא רצו לקבל)
הרופא הנכבד כנראה איבד את סבלנותו
לבסוף הוא החליט להסביר בצורה יותר ציורית:
הילדה שלכם תהיה כמו כלבלב
תגיב לאוכל, תשמח לליטופים ולפינוקים וכו'
אבל בעצם- היא תהיה כמו כלבלב (!!!...)
אני בטוח שאחרי שהוא סיכם את דבריו
בטח ישר אמר - זה יהיה 750 שח בבקשה
ומיד אחר כך אמר
הבא בתור!
אחרי הרעש הגדול
אחרי הרעש הגדול
המילים, הצער
האמפטיה
ומילות הנחמה והעידוד
נאלמו כמעט כולם
נעלמו
ואולי... אל לי לשפוט אחרים
כי מה בעצם כבר אפשר לעשות?
אך למרות ההבנה לאחרים
בסופו של יום
זה שוב רק המשפחה הקטנה שלנו,
לבד
בעיקר אבא
אני קצת משכיל
קצת אינטיליגנטי
קצת ידען
קצת אוויל
קצת נחמד
קצת צרפתית
קצת עסקים
קצת בעל
קצת מאהב
אבל בעיקר
בעיקר
אבא
קקי
בשבוע שעבר
אחרי שירדת במדרגות
וכבר היינו בשיא המוכנות
ללכת אל הגן
ניצלת רגע שלא הסתכלתי
ופתאום
בלי שום התראה
עשית קקי על הדשא הציבורי
נורא כעסתי
וצעקתי עליך
ואתה הבטת בי בשלווה ואמרת
אבל אבא - נתתי אוכל לזבובים...
בין הטיפות
החלטנו לבחור
בין איזה טיפות
נרוץ
נבחר לנו
טיפות רכות
נעימות
נחמדות
שגם אם לא תמיד נצליח
לרוץ בינהן
עדיין
זה יהיה נחמד
מפגר
קראו לך הילדים בגן הציבורי
מ -פ -ג- ר, כל אות היתה לי כטיפת לבה רותחת
ישר על המקומות הרגישים ביותר
ואתה, בסך הכל רצית לשחק איתם
להיות כמו כולם
אבל גם החיוכים הכי מקסמים לא עזרו
אתה לא כמו כולם
מאוד רצית
אבל היית מגושם מדי
ולא ידעת איך להצטרף לקבוצת הילדים
ששיחקה לה בארגז החול
גורשת מהם, כמעט באלימות.
מממפפפפגגגגררררר,
זה עדיין מהדהד לי
כמו צליל עם ריח רע
הלכנו
חיבקתי אותך חזק
ואפילו אולי לא הבנת מדוע
בכיתי את כל המדרכה הביתה
לעוף כמו דולפין – שיר סיום
לעוף כמו ציפור
לשחות כמו דולפין
לקפוץ כמו קנגורו
לזחול כמו תנין
לגעות כמו פרה
ללחוש כמו נחש
לפעות כמו כבשה
לנבוח כמו כלב
להתגורר בדיר כמו עז
לרבוץ בבוץ כמו היפופוטמם
לנוח בשובך כמו יונה
לשרוץ במים כמו סוסון ים
לאהוב לך
ולקוות ולקוות ולקוות
כמו
אבא
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-10 חודשים השתדלתי לעבור על רוב השירים, ואני חייב לציין שהתרשמתי רון.א
התרשמתי מהכנות והפשטות שבכתיבה, ומהעוצמות שאתה מקרין בהתמודדות הלא פשוטה הזו.
חזק ואמץ! (וכמובן, חנוכה שמח ומלא אור!)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 11 שנים ו-10 חודשים לא קראתי את כולם אבל קראתי חצי ומאוד התרגשתי. פוליאנה :-)
קראתי ונקרעתי תוך כדי.
עצוב...
אני לא יודעת מה לומר ואיך לעודד ואיך ואיך ואיך...
כל כך הרבה איך ולמה שאני בטוחה שגם אתה מתמודד איתם בכל יום ובכל שעה ובכל רגע.
אני רק יודעת שכאשר אני מתמודדת עם קשיים, אפילו שהם מחווירים לעומת הקושי שהחיים הציבו בפניך, אני מוצאת את עצמי כותבת וכותבת וכותבת כדי לפרוק את הכאב. ואני חושבת שזו דרך מעולה להתמודד ולתעל את הרגשות לאפיק חיובי.
אני מקווה שתמצא את השלווה ואת הדרך להתמודד ולשמוח ולחייך בשבילך ובשביל אורי.
אורי, איזה שם נהדר, שם של אור, שם של שמחה. שם שמתאים לחכנוכה שבו נצחו המעטים את הרבים וקרו כל כך הרבה ניסים נהדרים ולא שגרתיים.
אני מקווה שגם אורי, אפילו שהוא אוטיסט ואפילו שהוא לא ילד רגיל, יביא לך ולאשתך ולמשפחתך הרבה אור.
וזה מזכיר לי הצגה שהייתה לנו פעם בבית הספר של אנשים אוטיסטים. הם הציגו את סלאח שבתי, ואחת מהם כל כך התרגשה שהיא התחילה לגמגם. ובסוף ההצגה כשדיברנו עליהם בכיתה אחת הבנות אמרה: "הם היו ילדים ממש חמודים" כי זאת הייתה התחושה שעלתה, שהם ילדים. ילדים שהעולם והמציאות לא פגעו ולא פגמו בתום ובתמימות שלהם.
והם נותרו ילדים מחייכים ושמחים אפילו אם המציאות מקדירה פנים. אני חושבת שזה לפחות הדבר המרכזי שאתה יכול ללמוד מבנך, אפילו שהוא שונה, ואפילו שהוא אוטיסט כי בעיני להיות שונה זה מיוחד ולא! אני לא מתכוונת ל"מיוחד" מלשון החינוך המיוחד.
אני לא מכירה את אורי, אבל אני מקווה שכשמו כן הוא, מלא בשמחה ואושר ואור. ואני מקווה שהוא יביא לכם הרבה אור ושהאור הזה בסופו של דבר, יגרש את החושך.
המון בהצלחה בהמשך ואתה כותב מהמם, התרגשתי ודמעות עמדו בעיני כשקראתי אותם.
אבל אולי אם אפשר שתפרסם כל אחד מהם לחוד כי כמות השירים שבאה כחבילה אחת קצת מרתיעה.
ושיהיה חנוכה שמח והמון בהצלחה בהמשך!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 11 שנים ו-10 חודשים שירים מאוד יפים ומדכאים עד עפר. דוידי
-
לפני 11 שנים ו-10 חודשים מרגש במידה יוצאת דופן. אתה אבא נפלא. אפרתי (ל"ת)
-