פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1226 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-6 חודשים הנער הלוחם והנערה שטוותה חלומות שומר היערות
הוא היה חזק, עצום. לא היה אדם ביקום שהיה חזק ממנו. אף על פי שהיה צעיר מאוד, בקושי בן שש עשרה, הוא היה חזק כמו אחד מאיתני הטבע לפחות. גופו הרחב היה שרירי ומוצק במידה שהנה בלתי אנושית. אך פניו – הפנים היו פני ילד, והן היו מיוסרות. איש לא ידע מדוע הפנים הללו כה עצובות, אך כך היה.
רוב האנשים ראו אותו רק בלילות. הוא נהג לבקר אותם בחלומותיהם, אותם חלומות מסויטים שבהם פלשו לתודעתם המפלצות – יצורים גועליים ומזרי אימה שחיו אך ורק בעולם החלום, עולם שהוא אמיתי וקיים ממש כמו עולמנו שלנו, וחיים בו יצורים שונים ומשונים, כאלו שאינם מתקיימים בעולם הזה. הנער, זה היה כינויו, שם לו למטרה להכחיד אותן. לכן ראו אותו אנשים רבים, כיוון שהמפלצות אכן הטרידו אנשים רבים. אבל הוא החל להיות מוצלח במשימה שהציב לעצמו, והוא הצליח להכחיד אותן, את המפלצות הללו. והסיוטים התכופים שמהם סבלו בני האדם התחלפו בחלומות רגועים, שאף על פי שהיו בלתי מסעירים בעליל, היו לפחות לא כל כך מפחידים. והוא המשיך לבקר אותם בחלומותיהם, ופניו המשיכו להיות מיוסרות, ואט אט החל לצמצם את תכיפות ביקוריו. אנשים כבר לא ראו אותו ולא זכרו אותו.
אבל אז חזרו הסיוטים. הם חזרו אצל נערה אחת, בודדה, חסרת אב ואם, שהתגוררה לה בדד בארגז עץ זרוק ברחוב שומם, ומצאה נחמה בחלומותיה, שהיו רגועים ונעימים, בניגוד גמור ליומיום הקשה והמתיש שלה. אבל אז החלו להופיע אצלה הסיוטים, והם גמרו אותה. היא ניסתה שלא להירדם כלל, אבל שגרת החיים שלה הייתה כל כך קשה שבסוף כל יום הייתה כה מותשת עד שנרדמה, בניגוד לרצונה, על הארגז שלה, ומפלצות אדמדמות, מרושעות, בעלות קרניים של אייל וזנב חזיר, הסתערו לעברה בחלומות והיא הדפה אותן, נמלטת מהן על פני מגדל של ארגזי עץ, והן מטפסות אחריה. בסוף כל חלום הגיעה לפסגת המגדל, ואז הייתה המפלצת הראשית משיגה אותה, והיא התעוררה מצווחת. בתחילה הנער הסתתר מעיניה, והביט בה נמלטת מהמפלצות. היא הייתה קטנה ורזה, והוא התפלא כיצד למרות זאת היא מצליחה להדוף את המפלצות הגדולות הללו. הן היו מזן שלא הכיר, והתחיל לחשוב שהיא מייצרת את המפלצות הללו בעצמה. הדבר היה מפליא. בעבר בני האדם ידעו איך לטוות חלומות, אך כיום כבר איש לא יודע לעשות זאת. אבל נראה שהנערה הקטנה יודעת לטוות חלומות, אבל היא טוותה מפלצות ענק מפחידות, והן תקפו אותה.
לבסוף הוא נחלץ לעזרה. באחד הלילות היא ראתה אותו לראשונה, ובתחילה פחדה מאוד, כי הוא היה גדול לפחות כמו המפלצת הראשית, אבל אז נרגעה כשהביטה בעיניו המיוסרות וראתה את פני הנער שמעל לגוף העצום. הוא פירק את המפלצות ושבר אותן, ואז הרים אותה ברכות ונשא אותה לעבר מיטת אפריון מתחת למגדל הארגזים. הוא כיסה אותה בשמיכת פוך רקומה מחוטי זהב ונשק ללחייה, והיא גילתה כמה החלומות יכולים להיות מתוקים. כך ישנה לילה אחרי לילה, מיטת האפריון ממתינה לה. אבל היא רצתה אותו. היא חשה תשוקה עזה אליו, אל הלוחם הגדול והמיוזע, השתקן, שעיניו עצובות כמו סערה בליל חסר ירח. אז היא ניסתה לזמן אותו. היא קראה לו בחלום, אבל לא ידעה את שמו והוא לא הופיע. ואז היא גילתה. היא גילתה שהיא מסוגלת לטוות חלומות, והיא טוותה שוב מפלצת. זו לא הייתה מפלצת כמו אלו שהסתערו עליה לפני כן. היא כל כך רצתה לחזות בו עוד פעם אחת, שהיא טוותה את המפלצת הכי גדולה והכי מפחידה שאי פעם נוצרה. זה היה דרקון עצום ממדים, בעל חמישה ראשים וקשקשים העשויים מלהבות אש. פיותיו המפלצתיים ירקו חומצה, וזנבו עשוי העור הקשה הצליף לכל עבר. הדרקון לא רצה לתקוף אותה, כי הבין שהיא בראה אותו, אבל היא ציוותה עליו לעשות זאת, כי היא רצתה שהנער יבוא ויציל אותה. והדרקון אכן הסתער לעברה וניסה להרוס אותה בחומצה ולבלוע אותה. היא צרחה ונמלטה, מטפסת שוב על מגדל ארגזי העץ. והנער אכן הגיע. הנער השרירי הופיע מבינות לארגזים, המום ממראה התפלץ האדיר שהופיע לפתע בעולם החלום, גדול ומפחיד יותר מכל יצור שאי פעם נתקל בו קודם לכן. והוא נאבק בדרקון, והובס. הדרקון כבל אותו בזנבו הקשה ומחץ אותו בין הצווארים הארוכים שלו. הנערה לא רצתה שהנער יושמד, אך נראה שכך הולך להיות. היא ציוותה על הדרקון שיפסיק, אך מרגע שאפשרה לו להשתולל, לא ניתן היה לאלף שוב את החיה. אז היא עשתה את מה שהבינה שיש ביכולתה לעשות – היא הרגה את הדרקון בעצמה. את מה שטוותה יכלה גם לפרום, והדרקון נפרם לאינספור חוטים צבעוניים, פקעת של חוטים, והנער היה לכוד בפקעת. הוא ניסה להשתחרר ולא הצליח. הנערה פרמה ממנו את חוטיה ועזרה לו לקום. על אף שהיה גדול ממנה בהרבה ונראה חזק יותר, היא הייתה אדירה בעולם החלום והוא היה חסר אונים למולה. והיא ציוותה עליו לסור עמה למיטת האפריון אך הנער סירב. בכעסה היא כלאה אותו בכלא העשוי מפקעות של חוטים, שם הוא כלוא עד היום. כעסה גם הוליד שדים ומפלצות שרודפים אותנו בעולם החלום, והנערה ישובה לה בראש מגדל הארגזים, מחכה שהנער יסכים לסור עמה למיטתה. אבל הוא רק מביט בעצב מתוך עיניים מיוסרות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-6 חודשים אני לא מבינה איך פיספתי את זה !!!! זה יפהפה ונוגה מאוד Miaka
הייתי רוצה לדעת על הלוחם , למה הוא כה מיוסר וכואב .
אני מניחה שזה בגלל התפקיד שלו , אבל עדיין הייתי רוצה לקרוא עליו יותר......
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 12 שנים ו-6 חודשים עצוב ומקסים (: שרון
מצד אחד אני יכולה להבין אותה כי היא בעצם רוצה אהבה והנער הזה הוא גם התגלמות התשוקה ושיא האהבה מבחינתה.
מצד שני היא מנסה לפתות את הנער הזה בצורה אגרסיבית כזאת.....
למה בעצם היא לא יכולה ליצור אותו בחלום שלה? הריי את המפלצות היא הצליחה ליצור.
בכל מקרה זה ממש מקסים עצוב וגם מראה, לדעתי על סוג של רגישות ויצירתיות (:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-6 חודשים תודה :-) שומר היערות
אני מניח שהיא רצתה אותו באופן אמיתי. לא ליצור אשליה. כי המפלצת היא סוג של אשליה.
כנראה היה לה קשה עם זה שהוא סירב לה, והיא חשה צורך להעניש אותו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 12 שנים ו-6 חודשים זה עצוב... קטניס
-
לפני 12 שנים ו-6 חודשים תודה רבה שומר היערות
-
-
