פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 13 שנים ו-11 חודשים נוחיות בעבר יקירוביץ'

  

  יקירוביץ'

  מעשה באדון טוב לבב, שהלך בעבר. אחרי כמה רגעים, הרגיש שהוא צריך להפשיל מכנסיו ולשפוך את מימיו. ראה את מאסלו ושאל אותו השאלה המתבקשת:
  - סליחה מר אברהם, אתה יודע איפה אני יכול לקיים צרכים פיזיולוגיים בסיסיים?
  - אם כוונתך היא לנוחיות, המשך ישר ובפניה ה- 1,649,854 פנה שמאלה.
  - האמנם אלו הם פני הדברים? ידרש יותר מנצח כדי להגיע לשם.
  - אלו הם פני הדברים, אין לי מה להציע לך פרט לזאת.
  - אך זהו טרוף! איך אתם מצליחים להתמודד עם הבעיה הקיומית הזאת?
  - מתאפקים.
  - מתאפקים? עד מתי?
  
  מאסלו משך בכתפיו, והחל לנוע לכיוון אחר. 'עד מתי ?' המשיך לשאול האדון בליבו. בלית ברירה החל האדון ללכת אל עבר המקום המיוחל. אחרי שעבר את הצומת ה-13, שמע מרחוק מכונית מתקרבת. הוא הסתכל אחורה וראה מונית הנוסעת לכיוונו (נהג המונית המדופלם היה תאודור אריסון, אביה של שרי).
  התעודדה רוח האדון מיד ובצהלה ושמחה סימן לנהג המונית לעצור לצידו. פתח הנהג את החלון השמאלי ושאל אותו:
  
  - לאן תבקש להגיע?
  - אני צריך להגיע לנוחיות במהירות האפשרית!
  - אני מבין. בוא, אעשה לך הנחה. במקום שקל לעשרה מטרים תשלם רק שקל לצומת אחת.
  - שקל לצומת אחת?! האם בלעת גלולות טיפשוּת הבוקר? הדבר אומר שאצטרך לשלם לך 1,649,841 שקלים. אין ברשותי סכום כזה.
  - אני מצטער אדוני, אם אין ברשותך את הסכום לא אוכל לעזור לך. בהצלחה בכל אופן.
  
  נסע הנהג מונית לדרכו והותיר את האדון לבדו בדרכים. ובלית ברירה, החל שוב ללכת בדרך הנצחית לכיוון יעודו. לאחר כמה שעות של הליכה ממושכת, החלה לרדוף את האדון המחשבה, שלעולם לא יגיע אל המקום אליו הוא משתוקק להגיע. ראה האדון ספסל והתיישב, באין יודעין מה יעשה לאחר שיהא מסופק בישיבה עליו.
  ראתה אותו מרחוק אישה לא מוכרת לו, באה לקראתו והתיישבה לצידו. אמרה לו:
  
  - מה לך כאן, בחור חביב?
  - אני רוצה בנוחיות, אך לא עולה בידי.
  - ובכן, כמובן שלא עלה בידך. מקום רחוק הוא הנוחיות, איש לעולם לא הגיע לשם, ואף אחד גם לא יגיע.
  - אז מה עליי לעשות? להתאפק? כשאדם צריך אז הוא צריך, אי אפשר להתעלם מזה לנצח.
  - אני בטוחה שתמצא את הדרך להקל על עצמך. אולי אפילו רצוי שתעשה במכנסיים לפעמים.
  - לעשות במכנסיים? אם אעשה זאת, יהיה זה נטל פיסי כבד במיוחד. אני מעדיף לשלם לנהג המונית 1,649,841 שקלים.
  - כרצונך.
  אמרה האישה הלא מוכרת והלכה לה. האדון המשיך בדרכו למרות המצב
  המייגע, ובדרך המקרה פגש שוב במאסלו.
  - הגד לי את האמת אדון חביב. באמת חשבת שתוכל להגיע לנוחיות המיועדת?
  - לא גרעתי מהרעיון לרגע אחד. והנה אני כאן, אחרי 73 צמתים, ביודעין שלעולם לא אגיע.
  מאסלו גיחך ואמר:
  - נו באמת... איך אתם מתמודדים עם המחשבה הקיומית הזאת, שבאמת תגיעו לשירותים...?
  משך בכתפיו, והחל לנוע לכיוון אחר, תוך כדי גיחוך.
  ואדון הטוב לבב שכבר לא יכל להתאפק, עשה במכנסיים, בעל כורחו.
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.