האם התנ"ך הוא היסטוריה? האם ספרי המקרא מתארים תיאור מהימן מאורעות ודמויות מעברה הקדום של האומה הישראלית, או אינם אלא מיתוסים שנועדו לענות על הצרכים הלאומיים והדתיים של ימי מחבריהם? ויכוחים על שאלות אלה מתנהלים בין חוקרים ואנשי דת כבר מאה וחמישים שנה. היו שטענו כי הכל, בשינויים קלים, היסטוריה; אחרים טענו כי הכל, בחריגות קלות, אגדה. בעשרות השנים האחרונות הצטבר בהדרגה מידע חדש ומפתיע מן החפירות הארכיאולוגיות בישראל ובמדינות אחרות במזרח התיכון. הארכיאולוגים לא גילו ראיות ליציאת מצרים ולכיבוש הארץ על - ידי יהושע; לא נמצאו עדויות לקיום הממלכה הגדולה והחזקה של דוד ושלמה, וגם לא לקיומה של אמונה באל אחד בין הישראלים עד תקופה מאוחרת מאוד, מה שכן התברר הוא, שההיסטוריה המקראית נוצרה על רקע טראומת חורבנה של ממלכת ישראל בידי אשור, בממלכת יהודה, שעמדה בעבר בצילה של אחותה הצפונית, התחוללה בימי המלך יאשיהו רפורמה דתית ופוליטית שעיצבה מחדש את הזהות הישראלית והציבה במרכזה רעיון מהפכני: אל אחד, בירה אחת, מקדש אחד ושושלת מלוכה אחת. כל זה תובע מאיתנו לחשוב מחדש על ההיסטוריה של עם ישראל - על צמיחת האומה, על יחסי יהודה וישראל, על אמונת הייחוד, ועל כתיבת ההיסטוריה המקראית. בראשית ישראל חברו ישראל פינקלשטיין, ארכיאולוג מן החשובים בארץ, וניל אשר סילברמן, היסטוריון אמריקאי בעל שם העוסק בתפר שבין היסטוריה לארכיאולוגיה, כדי לפרוש בפני הקורא תמונת מצב מאירת עיניים ומפתיעה של המימצאים הארכיאולוגיים ומשמעותם. הספר תורגם ללשונות רבות, זכה לשבחים ולהצלחה ועורר בכל מקום ויכוח ציבורי ער. אין ספק שגם בישראל הוא עתיד לשנות את הדרך שבה אנו מתבוננים במקרא, ואולי, חשוב לא פחות, להעניק לנו תובנות חדשות על הדרך שבה אנשים מעצבים את העבר למען ההווה ולמען העתיד.

רונדו

רונדו ספר מעולה 6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת?   |   הגב לביקורת ספר מעניין ומאתגר המעניק כסות מדעית לסיפורי התנ"ך בעקבות ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו בעשורים האחרונים של המאה העשרים במדינות האזור ומדינות דרום הים-התיכון. מסתבר שיש תיעוד לממלכה יהודית בימי מלכי יהודה בממצאים שנחשפו במצריים וסוריה, רק שהיא שונה מהמתואר בסיפורי התנ"ך. לממלכה בימי בית שני יש תיעוד נרחב יותר וקרוב יותר למסופר בספרים החיצוניים. אנשים שאמונתם הדתית חזקה לא יאהבו את העובדות ואת התיאוריות שבנו עליהן צמד הכותבים, במיוחד לא את העובדה שמוצאנו בשבט נוודים קשוח ואכזר שאנשיו הגיעו לכאן מחצי האי ערב... קשוח אבל חכם! כשהרעיון המרכזי של זקני השבט, אשר רצו למנוע התבוללות בעמי האזור, היה להמציא דת חדשה שבה יש אלוהים אחד שאינו גשמי ואין לו צלם או פסל. למרות שזה לא סוג הספרים שאני נוהג לקרוא הוא ריתק אותי. הספר כתוב בשפה ידידותית, קולחת ופה ושם גם עם הומור (המקור באנגלית ופרופ' ישראל פינקלשטיין היה מעורב בתרגום). מומלץ לכל מי שיש לו ראש פתוח... גילוי נאות: את הספר קיבלתי בזמנו מפרופ' ישראל פינקלשטיין שהוא ידיד של אבי.

דני

דני ספר טוב 4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת?   |   הגב לביקורת הספר "הרסה" לי את ילדותי... אני חושב שזו הפעם הראשונה שניסיתי להתמודד עם ספר בקטגוריית "ספרי עיון", קריאת הספר ארכה זמן רב - בשל עומס הפרטים ובדיקה של האירועים התנ"כיים המוזכרים בספר בתנ"ך והעמקה ממקורות שונים ברשת האינטרנט. קשה לקרוא את הספר במיטה לפני השינה, יש לקוראו בעירנות וריכוז מלא. נהניתי מאוד מהספר שהוא לקט מחקרים ארכיאולוגים אקדמיים על ישראל, חפירות, השוואה לתעודות וספרות. למדתי (מה שבתקופתי לא נלמד בבתי הספר) על סגנונות הכתיבה בתנ"ך, מתי נכתב התנ"ך וכיצד הוכנסו בתנ"ך אלמנטים ממתקופות מאאוחרות (המאה השביעים לפנה"ס) לאירועים (כביכול) עתיקים יותר, הבנתי פחות או יותר למה נכתבה ה"יצירה" הנקראת "תנך". רותקתי לספר והבנתי שעם ישראל התחיל להתההוות בתקופה מאוחרת ואירועים רבים הנזכרים במקרא לא התרחשו. היה זה מעין "שוֹק" עבורי, כל מה שלמדתי במערכת החינוך - החל מהגן - לא היה... הקושי עבורי בספר היה גודש הפרטים, אבל למרות זאת נשארה טבועה אצלי התמונה הכללית. הספר החכים אותי