האם התנ"ך הוא היסטוריה? האם ספרי המקרא מתארים תיאור מהימן מאורעות ודמויות מעברה הקדום של האומה הישראלית, או אינם אלא מיתוסים שנועדו לענות על הצרכים הלאומיים והדתיים של ימי מחבריהם? ויכוחים על שאלות אלה מתנהלים בין חוקרים ואנשי דת כבר מאה וחמישים שנה. היו שטענו כי הכל, בשינויים קלים, היסטוריה; אחרים טענו כי הכל, בחריגות קלות, אגדה. בעשרות השנים האחרונות הצטבר בהדרגה מידע חדש ומפתיע מן החפירות הארכיאולוגיות בישראל ובמדינות אחרות במזרח התיכון. הארכיאולוגים לא גילו ראיות ליציאת מצרים ולכיבוש הארץ על - ידי יהושע; לא נמצאו עדויות לקיום הממלכה הגדולה והחזקה של דוד ושלמה, וגם לא לקיומה של אמונה באל אחד בין הישראלים עד תקופה מאוחרת מאוד, מה שכן התברר הוא, שההיסטוריה המקראית נוצרה על רקע טראומת חורבנה של ממלכת ישראל בידי אשור, בממלכת יהודה, שעמדה בעבר בצילה של אחותה הצפונית, התחוללה בימי המלך יאשיהו רפורמה דתית ופוליטית שעיצבה מחדש את הזהות הישראלית והציבה במרכזה רעיון מהפכני: אל אחד, בירה אחת, מקדש אחד ושושלת מלוכה אחת. כל זה תובע מאיתנו לחשוב מחדש על ההיסטוריה של עם ישראל - על צמיחת האומה, על יחסי יהודה וישראל, על אמונת הייחוד, ועל כתיבת ההיסטוריה המקראית. בראשית ישראל חברו ישראל פינקלשטיין, ארכיאולוג מן החשובים בארץ, וניל אשר סילברמן, היסטוריון אמריקאי בעל שם העוסק בתפר שבין היסטוריה לארכיאולוגיה, כדי לפרוש בפני הקורא תמונת מצב מאירת עיניים ומפתיעה של המימצאים הארכיאולוגיים ומשמעותם. הספר תורגם ללשונות רבות, זכה לשבחים ולהצלחה ועורר בכל מקום ויכוח ציבורי ער. אין ספק שגם בישראל הוא עתיד לשנות את הדרך שבה אנו מתבוננים במקרא, ואולי, חשוב לא פחות, להעניק לנו תובנות חדשות על הדרך שבה אנשים מעצבים את העבר למען ההווה ולמען העתיד.

שם הספר
הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים
ארכיאולוגיה מהי?
מנוודות למלוכה
דוד ושלמה: בין מציאות היסטורית למיתוס