“למה זקוק בן אדם בימי קיץ לוהטים אלו? לנופש? לצאת מהשיגרה? להפוך לתייר לכמה שעות, ימים, שבועות? להתרענן בשיט בסירה עם כמה חברים טובים? לשוט על פני נהר לכל מיני אתרים מקומות חדשים וישנים שהכרנו כבר או נכיר לראשונה? לסחוב בסירה חצי בית 3 חברים וכלב ? ובעיקר לחוות הרפתקאות שונות משונות ודמיוניות ממוחו הקודח של הסופר ג'רום ק. ג'רום. אז אם חשקה נפשכם הלוהטת עייפה וחבוטה מתלאות היום או השבוע. או”

“בפעם האחרונה שקראתי את הספר בתרגומו המקורי (תרגומו של גבריאל רוזן רוזנבאום) הייתי חיילת. אני זוכרת שברחתי איתו להפסקת צהריים גנובה בגינה ציבורית. ישבתי על ספסל, קראתי, ופרצתי בצחוק רם ובלתי נשלט, מתעלמת מתמהונם של העוברים והשבים. אני לא אדם שרגיל לצחוק בקול רם ברחוב, בטח שלא אז, ובכל זאת, כשקוראים את הספר הזה אי אפשר להתאפק. ביחוד שהתחתנתי עם מישהו שגרמנית שפת אמו... שמחתי מאוד למצוא שוב את הספר,”

“שלושה חברים אנגלים - אלה שיצאו פעם עם כלב לשיט על התמזה - מתכננים טיול אופניים בגרמניה. לאחד יש אשה וילדים, לאחד יש אשה ולאחרון יש דודה. הם צריכים לשכנע את הנשים שהמסע הוא חיוני עבור הגברים, וגם שלא כדאי להן להצטרף ושהרעיון הוא שלהן מלכתחילה. היה עליהם גם להכין את האופניים. הידעתם שאפשר להתעמל באמצעות אופניים בשתי דרכים - האחת - לרכב עליהן והאחרת לתקן ולשפר אותן (מאליו מובן שלא מדובר באותו זוג אופ”

“יש לי רשימה של ספרים שעושים טוב על הלב. "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" ראוי להיות מוצג בראש הרשימה. את הספר הזה קראתי במקומות קודרים למדי והוא האיר לי את המסדרון המדכא של המוסד לביטוח לאומי, את חדר ההמתנה הרועש של חדר המיון ברמב"ם ואת הכיסא החצי שבור במשטרת התנועה בעירי (אידיוט אחד חשב שלעצור ברמזור אדום זו המלצה). ג'רום קלפקה ג'רום (כבר השם שלו נשמע כמו משהו שלקוח מהומורסקה) חי בתקופה וכתב על ה”

“למה זקוק בן אדם בימי קיץ לוהטים אלו? לנופש? לצאת מהשיגרה? להפוך לתייר לכמה שעות, ימים, שבועות? להתרענן בשיט בסירה עם כמה חברים טובים? לשוט על פני נהר לכל מיני אתרים מקומות חדשים וישנים שהכרנו כבר או נכיר לראשונה? לסחוב בסירה חצי בית 3 חברים וכלב ? ובעיקר לחוות הרפתקאות שונות משונות ודמיוניות ממוחו הקודח של הסופר ג'רום ק. ג'רום. אז אם חשקה נפשכם הלוהטת עייפה וחבוטה מתלאות היום או השבוע. או”

“בפעם האחרונה שקראתי את הספר בתרגומו המקורי (תרגומו של גבריאל רוזן רוזנבאום) הייתי חיילת. אני זוכרת שברחתי איתו להפסקת צהריים גנובה בגינה ציבורית. ישבתי על ספסל, קראתי, ופרצתי בצחוק רם ובלתי נשלט, מתעלמת מתמהונם של העוברים והשבים. אני לא אדם שרגיל לצחוק בקול רם ברחוב, בטח שלא אז, ובכל זאת, כשקוראים את הספר הזה אי אפשר להתאפק. ביחוד שהתחתנתי עם מישהו שגרמנית שפת אמו... שמחתי מאוד למצוא שוב את הספר,”

“שלושה חברים אנגלים - אלה שיצאו פעם עם כלב לשיט על התמזה - מתכננים טיול אופניים בגרמניה. לאחד יש אשה וילדים, לאחד יש אשה ולאחרון יש דודה. הם צריכים לשכנע את הנשים שהמסע הוא חיוני עבור הגברים, וגם שלא כדאי להן להצטרף ושהרעיון הוא שלהן מלכתחילה. היה עליהם גם להכין את האופניים. הידעתם שאפשר להתעמל באמצעות אופניים בשתי דרכים - האחת - לרכב עליהן והאחרת לתקן ולשפר אותן (מאליו מובן שלא מדובר באותו זוג אופ”

“יש לי רשימה של ספרים שעושים טוב על הלב. "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" ראוי להיות מוצג בראש הרשימה. את הספר הזה קראתי במקומות קודרים למדי והוא האיר לי את המסדרון המדכא של המוסד לביטוח לאומי, את חדר ההמתנה הרועש של חדר המיון ברמב"ם ואת הכיסא החצי שבור במשטרת התנועה בעירי (אידיוט אחד חשב שלעצור ברמזור אדום זו המלצה). ג'רום קלפקה ג'רום (כבר השם שלו נשמע כמו משהו שלקוח מהומורסקה) חי בתקופה וכתב על ה”