הספר הזה משובב נפש. הוא הגיע אלי בדרך מטפיסית משהו (סתם, רציתי להשתמש בביטוי) ממקור שלא הייתי מנחשת שיגיע ממנו ספר ועוד ספר עיון. נשביתי בקיסמו של הספרון המדבר בבדיחות על דברים רציניים. הספר הזה מנסה לתאר ולהסביר תאוריות מסובכות ומשתמש בבדיחות כדי להמחישן. הפער בין הנושא הרציני והאקדמי לבין הבדיחות כולו לטובת הספר.

הפילוסופיה, העוסקת בחקר התבונה, עושה זאת באמצעות הבהרת מושגים. אני יודעת שזו דרך די פשטנית להתייחס לנושא, אבל לדעתי תאוריה פילוסופית (בניגוד לפיזיקת קוואנטים) שלא ניתן להסבירה בדרך פשוטה להדיוט בתחום – אינה תאוריה טובה. הדוגמה הטובה ביותר לעניין היא מה שנקרא "התער של אוקאם" שאפשר להסביר אותה בכעיקרון הפשטות: "אל לתאוריות להרבות יישויות יותר מהנחוץ" או בעברית – תאוריות אינן צריכות להיות מסובכות יותר מהנחוץ. והמסקנה – בין המון אפשרויות מסובכות ויצירתיות לפתרון בעיה, הבחירה באפשרות הפשוטה תהיה בעלת הסבירות הגבוהה לפיתרון.

הספר מחולק לפרקים ומנסה לתת לקורא מושג על גישות פילוסופיות שונות מהעת העתיקה ועד העידן המודרני. הוא אינו מתיימר לתת מעבר למושג על הנושא – והדיוטות כמוני אינם מעוניינים ביותר מזה. אך הוא מבדר ומשכיל.

והנה דוגמה מתחום הלוגיקה: כשל מונטה קרלו עוסק בהסתברות שגלגל הרולטה יעצור על אחד משני הצבעים. המהמר שרואה רצף של 6 פעמים שהגלגל עצר על שחור ממהר להמר על האדום כי "עכשיו תורו". אבל ההסתברות קובעת שזה תמיד יהיה 50% סיכוי לכל אחד מהצבעים, בלי קשר למספר הפעמים שהגלגל בחר באחד מהם. והבדיחה: אם אתה עולה על מטוס נוסעים, קח איתך פצצה ליתר ביטחון. הסיכוי לשני אנשים עם פצצה על אותו מטוס כמעט אפסי...

ולסיום אני מוכרחה לצטט משפט של גרוצ'ו מרקס, שהוא המשפט הפותח את הספר: "אלה העקרונות שלי. אם הם לא מוצאים חן בעיניך, יש לי אחרים..." מוקדש לאידיאולוגים שלא יוותרו על עיקרון, שמא יפספסו איזה קרב...

הספר הזה משובב נפש. הוא הגיע אלי בדרך מטפיסית משהו (סתם, רציתי להשתמש בביטוי) ממקור שלא הייתי מנחשת שיגיע ממנו ספר ועוד ספר עיון. נשביתי בקיסמו של הספרון המדבר בבדיחות על דברים רציניים. הספר הזה מנסה לתאר ולהסביר תאוריות מסובכות ומשתמש בבדיחות כדי להמחישן. הפער בין הנושא הרציני והאקדמי לבין הבדיחות כולו לטובת הספר.

הפילוסופיה, העוסקת בחקר התבונה, עושה זאת באמצעות הבהרת מושגים. אני יודעת שזו דרך די פשטנית להתייחס לנושא, אבל לדעתי תאוריה פילוסופית (בניגוד לפיזיקת קוואנטים) שלא ניתן להסבירה בדרך פשוטה להדיוט בתחום – אינה תאוריה טובה. הדוגמה הטובה ביותר לעניין היא מה שנקרא "התער של אוקאם" שאפשר להסביר אותה בכעיקרון הפשטות: "אל לתאוריות להרבות יישויות יותר מהנחוץ" או בעברית – תאוריות אינן צריכות להיות מסובכות יותר מהנחוץ. והמסקנה – בין המון אפשרויות מסובכות ויצירתיות לפתרון בעיה, הבחירה באפשרות הפשוטה תהיה בעלת הסבירות הגבוהה לפיתרון.

הספר מחולק לפרקים ומנסה לתת לקורא מושג על גישות פילוסופיות שונות מהעת העתיקה ועד העידן המודרני. הוא אינו מתיימר לתת מעבר למושג על הנושא – והדיוטות כמוני אינם מעוניינים ביותר מזה. אך הוא מבדר ומשכיל.

והנה דוגמה מתחום הלוגיקה: כשל מונטה קרלו עוסק בהסתברות שגלגל הרולטה יעצור על אחד משני הצבעים. המהמר שרואה רצף של 6 פעמים שהגלגל עצר על שחור ממהר להמר על האדום כי "עכשיו תורו". אבל ההסתברות קובעת שזה תמיד יהיה 50% סיכוי לכל אחד מהצבעים, בלי קשר למספר הפעמים שהגלגל בחר באחד מהם. והבדיחה: אם אתה עולה על מטוס נוסעים, קח איתך פצצה ליתר ביטחון. הסיכוי לשני אנשים עם פצצה על אותו מטוס כמעט אפסי...

ולסיום אני מוכרחה לצטט משפט של גרוצ'ו מרקס, שהוא המשפט הפותח את הספר: "אלה העקרונות שלי. אם הם לא מוצאים חן בעיניך, יש לי אחרים..." מוקדש לאידיאולוגים שלא יוותרו על עיקרון, שמא יפספסו איזה קרב...