אני אתחיל מהסוף - הקטע על זכויות היוצרים של עו"ד סער פלינר הוא מרתק, חשוב וראוי, וככזה הוא היה ראוי למקום הרבה יותר נכבד מעמודי הנספחים (ותיכף תבינו למה), ואפילו הייתי מגדילה ואומרת שיתכבד נא כבוד העו"ד ויכתוב עבורנו האמנים ספר שלם על הנושא החשוב הזה, ובכך יהפוך עבורנו את זכויותינו - לחם קיומנו, למובנות ומעניינות, במקום שיהיו אוסף אותיות בסינית שרק עורכי דין סיניים מבינים...

(ואני רצינית כבוד העו"ד...)

ספר חובה לאמנים. נקודה.

זה אולי הספר היחיד שרכשתי בלת"ק (בלי לקרוא תגובות, ביקורות, לשמוע חוות דעת ממי שהיה שם לפני)

ואין פלא כי זה היה כל-כל מתבקש(!!!!) שמישהו כבר יכתוב ספר על הנושא.

אנחנו אמנים, זה המקצוע שלנו, תנו לנו כסף!!!

עד כאן ה"טרום קריאה" שלי.

הספר לפרקים גאוני(!) במיוחד אחהבתי את הפרקים המעשיים על מכירה בדרך שהיא לא אנתיתזה לאופי האמן (מכירה לא אגרסיבית אבל כן נחושה)

טיפים שווים לכל נפש לשיווק בפייסבוק או למשפטי "חיזור" אחרי הלקוחות. "אתם באים לפה הרבה?" ;)... אבל ברצינות, יש שם טיפים פשוטים ושווים ויש לי הרגשה שלקוחות פשוט יתקשו שלא ליפול בקסם של האמנים שינקטו בהם.

עוד דבר שהיה מוש(!) בספר זה דווקא הכתיבה של הסופרת על עצמה. הייתה שם מעיין ביוגרפיה שלה, ובדר"כ אני לא אוהבת ביוגרפיות, אבל פה דווקא זה מה שהפך את הספר למעניין! פשוט החיים שלה באמת מעניינים, ואפילו הקטעים שבהם היא כותבת על בעלה (שבספרים אחרים בז'אנר הם דביקים) פשוט מעניינים ונחמדים גם לקורא שלא משתייך למשפחת הסופר ומתעניין בכל מיני אנקדוטות לא מעניינות בחיים של אחרים. גם כשהיא מספרת על עצמה - היא כל הזמן עם הקורא, שזה דבר נדיר!

אין ספק שהספר נכתב בתשוקה אדירה, ולא תשוקה למכור ספרים אלא תשוקה לעזור לאמנים, מה שלא ממש מפתיע בהתחשב בעובדה ששני ילדיה של הנ"ל אמנים, וכנראה שאין מוטיבציה יותר גדולה מלרצות לעזור לילדים שלך. גל המוטיבציה שטף גם אותי - קראתי את כולו בבת אחת (ולא, אני לא נוהגת לקרוא ביום-יום 323 עמודים ברצף, יותר בכיוון של 15...)

הבנתי ממנו כמה תובנות מעניינות על עצמי, שלא קיבלתי מספרי הדרכה אחרים. זה היה סוג של התגלות... ושתבינו - העקרונות השזורים בספר, NLP, לוח חזון וכו', מוכרים לי לפחות 5 שנים ומופיעים כמעט בכל ספר או מאמר הדרכה בז'אנר, אבל היא "אשכרה" מכירה את הכותב לעומק, ויודעץת מתי הוא הולך לזלזל בנאמר ולפטור אותו, ולכן מזהירה אותו מראש לא לעשות זאת. זה מדהים, זה לא קרה לי עם אף ספר, ואני די מכורה לספרי הדרכה (למרות שהרבה מהם הם בזבוז של נייר, אבל זה כבר נושא אחר...)

בעיני - הספר עומד בשורה הראשונה של ספרי ההדרכה, לא פחות.

ואולי אפילו הייתי אומרת ספר מופת, אלא ש...

כבר מההתחלה התעורר חשדי על מספר נושאים, רובם ככולם קשורים להוצאה, ובעיקר לעריכה.

הכריכה הייתה מראש מעט מכוערת בעיני, אך לא נתתי לזה להפריע לי. כשקיבלתי את הספר בדואר שמתי לב לקימוטים בשדרת הספר, אבל גם לזה לא ייחסתי חשיבות.

עם התחלת הקריאה הבחנתי בשתיים שלוש מילים או הדגשות שהתפספסו בעריכה, אבל גם אני הוצאתי ספרים. אני יודעת שדברים כאלה קורים, וגם אני לא ערכתי את כל הספרים שלי (אך כמובן שכן הקפדתי שרמת הטקסט תהיה גבוהה ותקינה, לא הייתי מעיזה להביא לקוראים מוצר פגום), אז וודאי שהכיוון הראשוני שלי היה לא לייחס חשיבות... לאט לאט גברו חשדותי, (וזה עוד בלי להזכיר שיש בספר מספר ציטוטים מויקיפדיה, ועל זה מה שיש לי להגיד הוא, שאם הייתי רוצה לקרוא ציטוטים מויקיפדיה - הייתי פותחת ויקיפדיה...)

כשהגיעתי לפרקים המתקדמים של הספר כבר התחלתי ממש להזדעזע, משורות כמו "המטרות - להציג 3-2 תערוכות בגלריות לצילום נחשבות".

באיזה עולם בדיוק התחביר הזה תקין???

מה שהוביל אותי בסוף למסקנה שבאמת נעשה פה פשע בתחום העריכה הם עמודי הנספחים - יש לפחות פעמיים-שלוש את אותו עמוד!!! וחלק מהדפים קצרים מאחרים!! ודף אחד היה מחובר כך שהייתי צריכה מספריים כדי להעביר דף!!! ויש לי רק שאלה אחת - למה???????

הספר הזה מבחינת תוכנו הוא בקלות ספר מופת, שאנשים קונים וגאים שיהיה להם אותו! למה כריכה מתפרקת? למה עמודים לא שווים באורכם? למה עמודים מחוברים, ויותר מהכל -למה עריכה כל-כך פושעת???!!!

במיוחד הכעיסה אותי עריכת הקטע על יהונתן כיס-לב. מדובר אולי בראיון הכי מעורר השראה בכל הספר, מדובר באדם שהכי הצליח ו"עשה את זה" בתחום האומנות (מבחינה כלכלית, לא מתכוונת מבחינת פרסום), ומה שעשו זה כנראה תמללו ראיון איתו, והניסוחים שעוד איכשהו יכולנו להבליג עליהם בראיון מדובר - נכתבו כלשונם בספר!!! אז יכול להיות שרק אותי זה מזעזע ש"למשל, שמתי מטרות להיפגש עם גלריות, אחד הדברים שתמיד הכי הופכים לי את הבטן, עדיין.", אבל אין מה לעשות - זה פגע לי בחווית הקריאה.

לסיכום הביקורת הכי ארוכה שכתבתי אבר - אמנים: טוסו לקנות! ובכל מקרה חזקו את הנאמר בספר עם ספר על התנהלות כלכלית נטו. אני ממליצה על "אבא עשיר אבא עני" אבל שמעתי שיש עוד טובים ("חשוב והתעשר" למשל).

אתם לא אמנים - חכו שתצא גרסה מכובדת.

אני אתחיל מהסוף - הקטע על זכויות היוצרים של עו"ד סער פלינר הוא מרתק, חשוב וראוי, וככזה הוא היה ראוי למקום הרבה יותר נכבד מעמודי הנספחים (ותיכף תבינו למה), ואפילו הייתי מגדילה ואומרת שיתכבד נא כבוד העו"ד ויכתוב עבורנו האמנים ספר שלם על הנושא החשוב הזה, ובכך יהפוך עבורנו את זכויותינו - לחם קיומנו, למובנות ומעניינות, במקום שיהיו אוסף אותיות בסינית שרק עורכי דין סיניים מבינים...

(ואני רצינית כבוד העו"ד...)

ספר חובה לאמנים. נקודה.

זה אולי הספר היחיד שרכשתי בלת"ק (בלי לקרוא תגובות, ביקורות, לשמוע חוות דעת ממי שהיה שם לפני)

ואין פלא כי זה היה כל-כל מתבקש(!!!!) שמישהו כבר יכתוב ספר על הנושא.

אנחנו אמנים, זה המקצוע שלנו, תנו לנו כסף!!!

עד כאן ה"טרום קריאה" שלי.

הספר לפרקים גאוני(!) במיוחד אחהבתי את הפרקים המעשיים על מכירה בדרך שהיא לא אנתיתזה לאופי האמן (מכירה לא אגרסיבית אבל כן נחושה)

טיפים שווים לכל נפש לשיווק בפייסבוק או למשפטי "חיזור" אחרי הלקוחות. "אתם באים לפה הרבה?" ;)... אבל ברצינות, יש שם טיפים פשוטים ושווים ויש לי הרגשה שלקוחות פשוט יתקשו שלא ליפול בקסם של האמנים שינקטו בהם.

עוד דבר שהיה מוש(!) בספר זה דווקא הכתיבה של הסופרת על עצמה. הייתה שם מעיין ביוגרפיה שלה, ובדר"כ אני לא אוהבת ביוגרפיות, אבל פה דווקא זה מה שהפך את הספר למעניין! פשוט החיים שלה באמת מעניינים, ואפילו הקטעים שבהם היא כותבת על בעלה (שבספרים אחרים בז'אנר הם דביקים) פשוט מעניינים ונחמדים גם לקורא שלא משתייך למשפחת הסופר ומתעניין בכל מיני אנקדוטות לא מעניינות בחיים של אחרים. גם כשהיא מספרת על עצמה - היא כל הזמן עם הקורא, שזה דבר נדיר!

אין ספק שהספר נכתב בתשוקה אדירה, ולא תשוקה למכור ספרים אלא תשוקה לעזור לאמנים, מה שלא ממש מפתיע בהתחשב בעובדה ששני ילדיה של הנ"ל אמנים, וכנראה שאין מוטיבציה יותר גדולה מלרצות לעזור לילדים שלך. גל המוטיבציה שטף גם אותי - קראתי את כולו בבת אחת (ולא, אני לא נוהגת לקרוא ביום-יום 323 עמודים ברצף, יותר בכיוון של 15...)

הבנתי ממנו כמה תובנות מעניינות על עצמי, שלא קיבלתי מספרי הדרכה אחרים. זה היה סוג של התגלות... ושתבינו - העקרונות השזורים בספר, NLP, לוח חזון וכו', מוכרים לי לפחות 5 שנים ומופיעים כמעט בכל ספר או מאמר הדרכה בז'אנר, אבל היא "אשכרה" מכירה את הכותב לעומק, ויודעץת מתי הוא הולך לזלזל בנאמר ולפטור אותו, ולכן מזהירה אותו מראש לא לעשות זאת. זה מדהים, זה לא קרה לי עם אף ספר, ואני די מכורה לספרי הדרכה (למרות שהרבה מהם הם בזבוז של נייר, אבל זה כבר נושא אחר...)

בעיני - הספר עומד בשורה הראשונה של ספרי ההדרכה, לא פחות.

ואולי אפילו הייתי אומרת ספר מופת, אלא ש...

כבר מההתחלה התעורר חשדי על מספר נושאים, רובם ככולם קשורים להוצאה, ובעיקר לעריכה.

הכריכה הייתה מראש מעט מכוערת בעיני, אך לא נתתי לזה להפריע לי. כשקיבלתי את הספר בדואר שמתי לב לקימוטים בשדרת הספר, אבל גם לזה לא ייחסתי חשיבות.

עם התחלת הקריאה הבחנתי בשתיים שלוש מילים או הדגשות שהתפספסו בעריכה, אבל גם אני הוצאתי ספרים. אני יודעת שדברים כאלה קורים, וגם אני לא ערכתי את כל הספרים שלי (אך כמובן שכן הקפדתי שרמת הטקסט תהיה גבוהה ותקינה, לא הייתי מעיזה להביא לקוראים מוצר פגום), אז וודאי שהכיוון הראשוני שלי היה לא לייחס חשיבות... לאט לאט גברו חשדותי, (וזה עוד בלי להזכיר שיש בספר מספר ציטוטים מויקיפדיה, ועל זה מה שיש לי להגיד הוא, שאם הייתי רוצה לקרוא ציטוטים מויקיפדיה - הייתי פותחת ויקיפדיה...)

כשהגיעתי לפרקים המתקדמים של הספר כבר התחלתי ממש להזדעזע, משורות כמו "המטרות - להציג 3-2 תערוכות בגלריות לצילום נחשבות".

באיזה עולם בדיוק התחביר הזה תקין???

מה שהוביל אותי בסוף למסקנה שבאמת נעשה פה פשע בתחום העריכה הם עמודי הנספחים - יש לפחות פעמיים-שלוש את אותו עמוד!!! וחלק מהדפים קצרים מאחרים!! ודף אחד היה מחובר כך שהייתי צריכה מספריים כדי להעביר דף!!! ויש לי רק שאלה אחת - למה???????

הספר הזה מבחינת תוכנו הוא בקלות ספר מופת, שאנשים קונים וגאים שיהיה להם אותו! למה כריכה מתפרקת? למה עמודים לא שווים באורכם? למה עמודים מחוברים, ויותר מהכל -למה עריכה כל-כך פושעת???!!!

במיוחד הכעיסה אותי עריכת הקטע על יהונתן כיס-לב. מדובר אולי בראיון הכי מעורר השראה בכל הספר, מדובר באדם שהכי הצליח ו"עשה את זה" בתחום האומנות (מבחינה כלכלית, לא מתכוונת מבחינת פרסום), ומה שעשו זה כנראה תמללו ראיון איתו, והניסוחים שעוד איכשהו יכולנו להבליג עליהם בראיון מדובר - נכתבו כלשונם בספר!!! אז יכול להיות שרק אותי זה מזעזע ש"למשל, שמתי מטרות להיפגש עם גלריות, אחד הדברים שתמיד הכי הופכים לי את הבטן, עדיין.", אבל אין מה לעשות - זה פגע לי בחווית הקריאה.

לסיכום הביקורת הכי ארוכה שכתבתי אבר - אמנים: טוסו לקנות! ובכל מקרה חזקו את הנאמר בספר עם ספר על התנהלות כלכלית נטו. אני ממליצה על "אבא עשיר אבא עני" אבל שמעתי שיש עוד טובים ("חשוב והתעשר" למשל).

אתם לא אמנים - חכו שתצא גרסה מכובדת.