“אוקי... אחד הדברים הכי חשובים לי בספר זה המראה החיצוני.. כאן הוא לא משך אותי אבל לקחתי אותו ( מהספרייה) בגלל העלילה.. אני חושבת שלהפוך משהו טוב לרע זה קצת מעצבן כי תמיד המלאכים היו בגדר דברים שמימיים עים כנפיים והם טהורים... אני ממש התחברתי לאלכס וגם לדמות הראשית-ווילו, ובסוף גם לעלילה בקיצור הספר ריתק אותי אני קראתי בנתיים רק את החלק הראשון וממליצה בחום לאלו בנינו שאוהבים פנטזיה רומנטיקה”

“בפעם הראשונה שקראתי את הספר לא סבלתי אותו ובכל זאת ממש התלהבתי מהרעיון שלו. בזמנו, הוא נדמה לי כה מקורי והגיוני. כלומר, לא יצא לי לשמוע על יצירה שבמפורש מציגה מלאכים כיצורים נתעבים ואוכלי נשמות אולם זה פשוט כל כך הגיוני! אם בנות-ים ופיות מפתות אנשים למותם, מדוע לא מלאכים? מאז יצא לי להיחשף לעשרות יצירות שעושות את אותו הדבר. לעיתים קרובות, בצורה טובה יותר ולפני הספר. מלבד הרעיון קשה לי להצביע על משהו ראוי לציון בספר. הפרוטגוניסט, ווילו, היא קלישאה מהלכת של "לא כמו בנות אחרות" ומשום מה, תיקון מכוניות הוא עדות מרכזית לכך. מערכת היחסים שבספר, כמו כל התפתחות ותפנית בו, קיטשית וצפויה. קראתי אותו בעברית אז אני לא יכולה להעיד על הכתיבה המקורית אבל לפחות בעברית גם אי-אפשר לומר שהכתיבה מצילה את הספר. כמו העלילה, היא פשטנית ודביקה. זה אחד מהספרים האלו שמנסה לתקוף נושאים אפלים אך עושה זאת בצורה כה רדודה וילדותית. אם אתם לא קוראים מיומנים ובדיוק נכנסים לעולם של ספרות פנטזיה רומנטית לנוער אז יכול להיות שתהנו ממנו אבל בכלליות, אני לא חושבת שהוא ספר טוב במיוחד.”

“לכו! רוצו והצילו את נפשותיכם! *מכיל ספויילרים* כן זה בהחלט מכיל ספויילרים… אז…. מה בעצם קרה פה?... איך היה? המ… רעיון- 60 כתיבה- 30 ביצוע-0 0! איך ספר יכול להידרדר כל כך ובצורה חלקה כל כך?! אז ככה, תקציר: ווילו יודעת שהיא שונה מנערות אחרות, (כמו כל מתבגרת בעולם אני מניחה) ולא רק מפני שהיא טובה בלתקן מכוניות (נשמע קצת סינדר לא?). לווילו יש כוח מיוחד: כשהיא נוגעת באנשים, היא מסוגלת לקרוא את עתידם, לדעת את חלומותיהם, את תקוותיהם ואת חרטותיהם (לא קריפי) . אין לה מושג מאין הגיע הכוח הזה…( טוב בוא נראה מלאכים קוראים לספר הזה נכון?) ואז הכול משתנה כשווילו מגלה שהיא בעצם מלאכית ( לא מאמינה! *ציניות*) למחצה, ושמישהו מנסה להרוג אותה…(חביב סך הכל) אלכס המסתורי והיפהפה (יאכ!) הוא קוטל מלאכים. הוא יודע את סודה של ווילו ומשימתו היא לעצור בעדה. הכוחות האפלים הנחבאים בתוך ווילו הופכים אותה למסוכנת – וגם לנחשקת (אווו! קיטש מתקרב!). למרות כל פעמוני האזעקה המצלצלים בראשו, אלכס מוצא את עצמו הולך ומתאהב באויבת המרה ביותר שלו… או-קי. אתם מבינים על מה אני מדברת נכון? כלומר- מה-זה ממש מטומטםאיךבשםהעולםכולויכלמישהוליצורמשהוכלכךכלכך-----!!!!!!!!! זה לא שאני לא מבינה אני מבינה. רגע אני לא. טוב בואו נתחיל שוב. אז הרעיון שלהספר עצמו היה טוב, את זה כבר אמרנו, חצי מלאכית ומתנקש, נשמע טוב לא? אז אני דמיינתי משהו כזה… חצי מלאכית שהיא גם מכונאים מחוננת פוגשת במתנקש שלה הם מגלים אחד את השנייה יוצאים למסע להרוס את גזע המלאכים שמשליט טרור בעולמנו היא בעלת תושייה, כוחות נפשיים ויכולת התמודדות מדהימה! היא לא זקוקה לאף אחד והיא מתמודדת עם גורלה! בין לבין מתפתח רומן קצר בינה לבין המתנקש הוא מבטיח לעזור לה וכולי וכולי… אבל. לא. ווילו (ערבה באנגלית) היא אדם חסר אופי ובלי הרבה עיניין, כל העיניין שהיה לי בא היה בווילו הקודמת ווילו שממש מתקנת מכוניות ולובשת סטייל שלם משלה לא היצור הרכרוכי והמציק שהיא נעשתה, מהרגע שהיא פגשה את אלכס (המתנקש כן?) היא נעשתה -חתיכות! אני נמסה! איפה האופי!?! אני מרגישה כאילו ווילו של השני עמודים הראשונים של הספר הלכה ונאבדה וכל מה שציפיתי מהספר להיות הלך איתה. הספר עצמו והעלילה הממשית אבדה ונעלמה איפשהו בתוך רומן של פוצי מוצי וקיטש נוטף. וואוו. לקטול ממש מוציא את הרע שבך נכון? אז בואו נחזור לענייננו, ישנו אלכס מתנקש מוכשר שהוא נקרא גם קמ''ל (קוטל מלאכים), הוא למד הכל מאביו שנהיה קצת אובססיבי להריגת מלאכים (אחלה אבא שבעולם!) הוא רוצח בדם קר ו- רגע הוא לא! כי הוא בעצם סטוקר שעוקב אחרי חצי מלאכיות ישנות במכנסי פיג'מה ורודים וחולצה אפורה! אוי נו באמת! ממש שיגיונות של לילות קיץ חמים או למעשה לילות חורף קרים. מה שמזכיר לי, אני מביאה שוקו כבר חוזרת…. חזרתי! אז על מה חשבתי? מה עוד יש לומר? הכתיבה. טוב, זה היה רע. גוף הכתיבה עצמה לא היה טוב, כשהיינו בנקודת המבט של אלכס ראינו הכל מגוף שלישי- שזה בסדר סך הכל, אבל אז! ווילו באה והכל סופר אצלה מגוף ראשון! בתחילה חשבתי אולי זה טעות בתרגום אבל באמת מרגיש קצת מוזר לטעות בסדר גודל כזה! זה פשוט לא נשמע טוב! וזוהי אחת הסיבות שהספר לא היה טוב לי, אם הכל היה בגוף שלישי או בגוף ראשון (אישית אני מעדיפה גוף שלישי) אז הייתי מסתדרת, ייתכן והיום עוד בעיות כתיבה אך טעות גדולה ומציקה זו הפריעה לי מאוד אז לא אוכל לדווח על אחרות. עמכם הסליחה. הביצוע. האם כבר הבנתם מה היה לא בסדר? כל הקיטשיות והדרמה המפונפנת? היה מיותר ובחורנו המסכן אלכסילדותקשה היה אפילו יותר מעצבן מזה! טוב כמובן שאף אחד לא יגיע לרמת בחורמסכןבודדומנודה שלנו (המבין יבין) אבל אלכס בהחלט לא נועד להיות דמות כזו. ו-ווילו בתור אחת שממש אוהבת את משפחתה וחברתה לא ממש הרגישה צורך לתקשר איתם- כן כן אני יודעת סכנת נפשות והכל, אבל לפחות ברגע בו ידעה שהיא עומדת למות היא יכלה לכתוב לחברה, ואחרי שאלכס הציל אותה (יאכ!!!!!! בחילה!!!) היא יכלה ללכת לאמא שלה לספר על אבא שלה. אבל לא! אשת משפחה אמיתית. נגמר לי השוקו!!!! הוא תמיד נגמר בסוף! מי שבאמת אהבתי היה ג'ונה, יצור חסר עמוד שדרה שכמותו. מתה עליו! הייתי מדברת יותר על הספר אבל באמת שהעלילה הייתה כל כך לא מודגשת שפשוט אין לי צורך לפרט... טוב אני הולכת להכין לי עוד שוקו אז… ביי לבינתיים! אני הייתי אני ואתם עדיין אתם… לא מלאכים במסווה כן? ביי”

“סליחה שאני לא אכתוב ברשמיות מופרזת אך אשתדל לכתוב בשפה גבוהה יחסית. יש לי את הספר ״מלאכים״ מאז כיתה ד׳ וכיום אני עולה לכיתה ח׳ ועדיין לא נמאס לי ממנו. אני מסוגלת לקרוא אותו כל יום מחדש ולסיים אותו בתוך כמה שעות בלבד . הספר מאוד מעניין וכל רגע בו הוא מותח ובנוסף הרומן בין ווילו החצי מלאכית לבין אלכס, שמטרתו היא להרוג אותה מאוד מוסיף לעלילה. אני עוצרת לרגע את הביקורת אני מקווה שאפשר לערוך כאן ביקורות כי אין לי זמן לסיים את הביקורת”

“אוקי... אחד הדברים הכי חשובים לי בספר זה המראה החיצוני.. כאן הוא לא משך אותי אבל לקחתי אותו ( מהספרייה) בגלל העלילה.. אני חושבת שלהפוך משהו טוב לרע זה קצת מעצבן כי תמיד המלאכים היו בגדר דברים שמימיים עים כנפיים והם טהורים... אני ממש התחברתי לאלכס וגם לדמות הראשית-ווילו, ובסוף גם לעלילה בקיצור הספר ריתק אותי אני קראתי בנתיים רק את החלק הראשון וממליצה בחום לאלו בנינו שאוהבים פנטזיה רומנטיקה”

“בפעם הראשונה שקראתי את הספר לא סבלתי אותו ובכל זאת ממש התלהבתי מהרעיון שלו. בזמנו, הוא נדמה לי כה מקורי והגיוני. כלומר, לא יצא לי לשמוע על יצירה שבמפורש מציגה מלאכים כיצורים נתעבים ואוכלי נשמות אולם זה פשוט כל כך הגיוני! אם בנות-ים ופיות מפתות אנשים למותם, מדוע לא מלאכים? מאז יצא לי להיחשף לעשרות יצירות שעושות את אותו הדבר. לעיתים קרובות, בצורה טובה יותר ולפני הספר. מלבד הרעיון קשה לי להצביע על משהו ראוי לציון בספר. הפרוטגוניסט, ווילו, היא קלישאה מהלכת של "לא כמו בנות אחרות" ומשום מה, תיקון מכוניות הוא עדות מרכזית לכך. מערכת היחסים שבספר, כמו כל התפתחות ותפנית בו, קיטשית וצפויה. קראתי אותו בעברית אז אני לא יכולה להעיד על הכתיבה המקורית אבל לפחות בעברית גם אי-אפשר לומר שהכתיבה מצילה את הספר. כמו העלילה, היא פשטנית ודביקה. זה אחד מהספרים האלו שמנסה לתקוף נושאים אפלים אך עושה זאת בצורה כה רדודה וילדותית. אם אתם לא קוראים מיומנים ובדיוק נכנסים לעולם של ספרות פנטזיה רומנטית לנוער אז יכול להיות שתהנו ממנו אבל בכלליות, אני לא חושבת שהוא ספר טוב במיוחד.”

“לכו! רוצו והצילו את נפשותיכם! *מכיל ספויילרים* כן זה בהחלט מכיל ספויילרים… אז…. מה בעצם קרה פה?... איך היה? המ… רעיון- 60 כתיבה- 30 ביצוע-0 0! איך ספר יכול להידרדר כל כך ובצורה חלקה כל כך?! אז ככה, תקציר: ווילו יודעת שהיא שונה מנערות אחרות, (כמו כל מתבגרת בעולם אני מניחה) ולא רק מפני שהיא טובה בלתקן מכוניות (נשמע קצת סינדר לא?). לווילו יש כוח מיוחד: כשהיא נוגעת באנשים, היא מסוגלת לקרוא את עתידם, לדעת את חלומותיהם, את תקוותיהם ואת חרטותיהם (לא קריפי) . אין לה מושג מאין הגיע הכוח הזה…( טוב בוא נראה מלאכים קוראים לספר הזה נכון?) ואז הכול משתנה כשווילו מגלה שהיא בעצם מלאכית ( לא מאמינה! *ציניות*) למחצה, ושמישהו מנסה להרוג אותה…(חביב סך הכל) אלכס המסתורי והיפהפה (יאכ!) הוא קוטל מלאכים. הוא יודע את סודה של ווילו ומשימתו היא לעצור בעדה. הכוחות האפלים הנחבאים בתוך ווילו הופכים אותה למסוכנת – וגם לנחשקת (אווו! קיטש מתקרב!). למרות כל פעמוני האזעקה המצלצלים בראשו, אלכס מוצא את עצמו הולך ומתאהב באויבת המרה ביותר שלו… או-קי. אתם מבינים על מה אני מדברת נכון? כלומר- מה-זה ממש מטומטםאיךבשםהעולםכולויכלמישהוליצורמשהוכלכךכלכך-----!!!!!!!!! זה לא שאני לא מבינה אני מבינה. רגע אני לא. טוב בואו נתחיל שוב. אז הרעיון שלהספר עצמו היה טוב, את זה כבר אמרנו, חצי מלאכית ומתנקש, נשמע טוב לא? אז אני דמיינתי משהו כזה… חצי מלאכית שהיא גם מכונאים מחוננת פוגשת במתנקש שלה הם מגלים אחד את השנייה יוצאים למסע להרוס את גזע המלאכים שמשליט טרור בעולמנו היא בעלת תושייה, כוחות נפשיים ויכולת התמודדות מדהימה! היא לא זקוקה לאף אחד והיא מתמודדת עם גורלה! בין לבין מתפתח רומן קצר בינה לבין המתנקש הוא מבטיח לעזור לה וכולי וכולי… אבל. לא. ווילו (ערבה באנגלית) היא אדם חסר אופי ובלי הרבה עיניין, כל העיניין שהיה לי בא היה בווילו הקודמת ווילו שממש מתקנת מכוניות ולובשת סטייל שלם משלה לא היצור הרכרוכי והמציק שהיא נעשתה, מהרגע שהיא פגשה את אלכס (המתנקש כן?) היא נעשתה -חתיכות! אני נמסה! איפה האופי!?! אני מרגישה כאילו ווילו של השני עמודים הראשונים של הספר הלכה ונאבדה וכל מה שציפיתי מהספר להיות הלך איתה. הספר עצמו והעלילה הממשית אבדה ונעלמה איפשהו בתוך רומן של פוצי מוצי וקיטש נוטף. וואוו. לקטול ממש מוציא את הרע שבך נכון? אז בואו נחזור לענייננו, ישנו אלכס מתנקש מוכשר שהוא נקרא גם קמ''ל (קוטל מלאכים), הוא למד הכל מאביו שנהיה קצת אובססיבי להריגת מלאכים (אחלה אבא שבעולם!) הוא רוצח בדם קר ו- רגע הוא לא! כי הוא בעצם סטוקר שעוקב אחרי חצי מלאכיות ישנות במכנסי פיג'מה ורודים וחולצה אפורה! אוי נו באמת! ממש שיגיונות של לילות קיץ חמים או למעשה לילות חורף קרים. מה שמזכיר לי, אני מביאה שוקו כבר חוזרת…. חזרתי! אז על מה חשבתי? מה עוד יש לומר? הכתיבה. טוב, זה היה רע. גוף הכתיבה עצמה לא היה טוב, כשהיינו בנקודת המבט של אלכס ראינו הכל מגוף שלישי- שזה בסדר סך הכל, אבל אז! ווילו באה והכל סופר אצלה מגוף ראשון! בתחילה חשבתי אולי זה טעות בתרגום אבל באמת מרגיש קצת מוזר לטעות בסדר גודל כזה! זה פשוט לא נשמע טוב! וזוהי אחת הסיבות שהספר לא היה טוב לי, אם הכל היה בגוף שלישי או בגוף ראשון (אישית אני מעדיפה גוף שלישי) אז הייתי מסתדרת, ייתכן והיום עוד בעיות כתיבה אך טעות גדולה ומציקה זו הפריעה לי מאוד אז לא אוכל לדווח על אחרות. עמכם הסליחה. הביצוע. האם כבר הבנתם מה היה לא בסדר? כל הקיטשיות והדרמה המפונפנת? היה מיותר ובחורנו המסכן אלכסילדותקשה היה אפילו יותר מעצבן מזה! טוב כמובן שאף אחד לא יגיע לרמת בחורמסכןבודדומנודה שלנו (המבין יבין) אבל אלכס בהחלט לא נועד להיות דמות כזו. ו-ווילו בתור אחת שממש אוהבת את משפחתה וחברתה לא ממש הרגישה צורך לתקשר איתם- כן כן אני יודעת סכנת נפשות והכל, אבל לפחות ברגע בו ידעה שהיא עומדת למות היא יכלה לכתוב לחברה, ואחרי שאלכס הציל אותה (יאכ!!!!!! בחילה!!!) היא יכלה ללכת לאמא שלה לספר על אבא שלה. אבל לא! אשת משפחה אמיתית. נגמר לי השוקו!!!! הוא תמיד נגמר בסוף! מי שבאמת אהבתי היה ג'ונה, יצור חסר עמוד שדרה שכמותו. מתה עליו! הייתי מדברת יותר על הספר אבל באמת שהעלילה הייתה כל כך לא מודגשת שפשוט אין לי צורך לפרט... טוב אני הולכת להכין לי עוד שוקו אז… ביי לבינתיים! אני הייתי אני ואתם עדיין אתם… לא מלאכים במסווה כן? ביי”

“סליחה שאני לא אכתוב ברשמיות מופרזת אך אשתדל לכתוב בשפה גבוהה יחסית. יש לי את הספר ״מלאכים״ מאז כיתה ד׳ וכיום אני עולה לכיתה ח׳ ועדיין לא נמאס לי ממנו. אני מסוגלת לקרוא אותו כל יום מחדש ולסיים אותו בתוך כמה שעות בלבד . הספר מאוד מעניין וכל רגע בו הוא מותח ובנוסף הרומן בין ווילו החצי מלאכית לבין אלכס, שמטרתו היא להרוג אותה מאוד מוסיף לעלילה. אני עוצרת לרגע את הביקורת אני מקווה שאפשר לערוך כאן ביקורות כי אין לי זמן לסיים את הביקורת”