שרה זלור אורבך נולדה בשנת 1923 בעיר לודז' שבפולין. אביה של שרה היה בן תורה ששלט בשפות רבות והיה גם ציוני נלהב. בשנת 1937 נסע לארץ ישראל במטרה להעלות את משפחתו אחריו , אך קשיים רבים נערמו בדרכו והוא חזר לפולין. הוא נפטר כאשר שרה היתה בת 14, כיוון שצריכה הייתה לעזור לאמה לא יכלה להמשיך את לימודיה, היא סיימה רק בית ספר עממי. עם כניסת הצבא הגרמני, עוברת המשפחה לגטו לודז'. לפני המלחמה הייתה שרה חברה בתנועת בנות אגודת ישראל, בגטו התקרבה לתנועה הציונית. בגטו נפטרו רבים מבני משפחתה, הסב, הדודה אסתר, בניה, הדודה איטה ובנה איצי - דוצי בן הארבע , עוד מבני משפחתה ורבות מחברותיה. שרה מתארת את המשלוחים מהגטו עד שהיא עצמה נשלחת ומגיעה לאושוויץ, משם היא נשלחת למחנה העבודה מילשיינה (100). שם היא כותבת יומן, עוברת למחנה גראפנאורט (129 ) וגם שם ממשיכה בכתיבת היומן עד לשיחרור. בשנת 1947 לאחר נדודים וטלטולים הגיע שרה ארצה באונית המעפילים לטרון. האוניה נשלחת לקפריסין, שם שהתה שמונה חודשים, ב20 במאי 1947 הגיע לארץ ישראל ....

"איפה אתה, נושי?" שכתבה וציירה שרה אורבך, בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר ילדים מקסים ומרגש שגיבורו הוא נושי הכלבלב. הוא מתעל, ממרכז, מבטא ומוציא לאור את מגוון הרגשות האנושיים: רגשות חיבה, נחמה, חמלה ודאגה, שיתוף ושמחה, לצד רגשות אבל ופרדה, המעוררים השתתפות בצער, עידוד ותמיכה בעת הצורך והשלמה עם אובדן. "טלי קצת הססה והתקשתה לענות, לבסוף אמרה, "עוד מעט יהיה לי אח, בעצם אולי תהיה זו אחות". המשפט נשאר תלוי באוויר, כאילו לא נחת, מלי הופתעה והשתתקה באחת". (מתוך הספר) המשפט הנ"ל אכן הפתיע ושינה לחלוטין את חייהן של החברות הנאמנות מלי וטלי, וכל אחת חוותה בנפרד פרדה משלב בחיים ומעבר לתקופה חדשה. גם דפוסי הקשר ביניהן ותכניו השתנו, אך האינטימיות והקרבה המשיכו לאפיין את פגישותיהן. שרה אורבך, ילידת רמת גן, יועצת חינוכית במקצועה, מתגוררת כיום בבני ברק. לספרה "איפה אתה, נושי?" קדמו שני ספרי ילדים: "אותו קיץ ליבה לא נסעה לטיול" ו"שוב ללכת יכול", וספר שירים "ברבות הימים, אלקי". ...