הגיון הגורל - משמעות הפיס והאקראיות ביהדות מהי משמעותו של הגורל? במהלך ההיסטוריה, החל מן הפילוסופיה היוונית ועד לרציונליזם המודרני, חל תהליך מתמשך של חילון מושגי הגורל והאקראיות, והצגתם כמציאות עיוורת וחסרת פשר. מדע המתמטיקה אף פיתח ענף שלם העוסק בהסתברות שתכליתו לנתח את ההתרחשויות האקראיות תוך התעלמות מהמשמעות האפשרית שלהן. אולם בעולם אחר, עולמם של חז"ל, ממלאים הגורל והאקראיות תפקיד ערכי רב-משמעות. ספרו של עלי מרצבך, חושף מצבור מפתיע של מקורות יהודיים הרואים את ההגרלה כדרך הטובה להכריע בעיניינים ערכיים, ומצביע על ערכן הדתי של הגורלות. תוך עיון מתמטי מעמיק, הניתן בשפה השווה לכל נפש, מציע הספר התבוננות מחודשת בהגרלה ובאקראיות, התבוננות הרואה בהן התרחשויות מלאות במשמעות, ובכך הופכת אותן לאופציה תרבותית ודתית מלהיבה. פרופ´ עלי מרצבך מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, הנו ראש מערך המכללות של אוניברסיטת בר-אילן. שימש בעבר בתפקידים חשובים באוניברסיטה, ובין השאר היה דיקן הפקולטה למדעים מדויקים. כתב מאמרים וספרים רבים בנושאים מתמטיים, בחקר תורת ההסתברות וסטטיסטיקה ואודות הקשר בין תורה ומדע. פרופ´ מרצבך הנו ממקימי ועורכי כתב-העת ´הגיון - מחקרים בדרכי החשיבה של חז"ל´ ומשמש כעורך כתב-העת המדעי-תורני בד"ד....

כתב העת בד"ד נועד בראש ובראשונה לאנשים שומרי מצוות הפתוחים לתחומי ההשכלה הכללית ומעוניינים בהגות ובמחקר של העולם המודרני. בד"ד מבקש לשרת ציבור זה, להציג לפניו את הגישות השונות למפגש של תורה ומדע ולשמש כלי להפצת רעיונות חדשים. כמו כן מאפשר כתב העת לאדם המשכיל שאינו שומר מצוות לראות ולהבין באמצעותו את דרכם של שומרי מצוות בהתמודדותם עם האתגרים שהמדע וההשכלה מציבים בפניהם בעידן המודרני. כתב העת מבקש להקיף מגוון רחב של תחומים. לפיכך מתקבלים בברכה מאמרים בתחומי המדעים המדויקים (מתמטיקה, פיסיקה, כימיה והנדסה), מדעי החיים (ביולוגיה ורפואה), מדעי החברה (כלכלה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה), מדעי הסביבה ומדעי היהדות והרוח (פילוסופיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, משפטים וספרות). כל מאמר המוגש למערכת עובר הליכי שיפוט כמקובל. בכתב-העת מתפרסמים מאמרים העוסקים ברעיונות חדשים בתחום תורה ומדע – ואף על פי שהם מיועדים בעיקר לאנשי מקצוע, הרי גם מי שאינו בקיא או מומחה יוכל במאמץ קל, ליהנות מהם. מובאות בו גם סקירות, ביקורות ודיונים המיועדים בעיקר לציבור המשכיל הרחב. קהל היעד של כתב-העת בד"ד כולל אישים הפועלים במוסדות תורניים-אקדמיים , מכוני מחקר, מוסדות ממשלתיים, בוגרי ישיבות הסדר, תלמידים בכיתות העליונות בחינוך העל-יסודי וכל שוחר דעת בנושא תורה ומדע. ...

ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשם בניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלסיים בשילוב המחקרים האחרונים. החלק הראשון נפתח בפרק על תולדות האסטרונומיה והנקודה היהודית, לאחריו פרק על נתונים שמימיים, ושני פרקים על תולדות הלוח העברי: האחד עוסק בתקופה שבה הלוח נקבע לפי תצפיות על חידוש הירח, והשני שבה התפתח והתגבש הלוח הקבוע, והנקראת תקופת המעבר. החלק השני, ליבת הספר, מוקדש ליסודות ולכללים של הלוח העברי הקבוע, ומכיל ארבעה פרקים יסודיים: העיקרים וחשבון המולדות, המחזור המטוני, קביעת היום הראשון של ראש השנה, "סימן השנה" ומציאתו. הקורא שילמד את החלק השני של הספר כסדרו יוכל לבנות בעצמו לוח לכל שנה נתונה. בחלק השלישי של הספר אנו מגישים לפני הקורא נושאים הקשורים והנגזרים מהלוח העברי: לוחות למציאת סימן השנה, לוחות אחרים והמעבר בינם לבין הלוח העברי, הלוח השבועי וקביעת חלוקת פרשות התורה, ופרק קצר על הלוח העתידי. עלי מרצבך הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן. בין יתר תפקידיו האקדמאיים שימש גם כדיקן הפקולטה למדעים מדויקים. פרופ' מרצבך חיבר מספר ספרים, ביניהם הגיון הגורל על הגרלות ביהדות, ומשמש כעורך של כתב־העת האקדמי בד"ד על יחסי הגומלין בין התורה למדעים. ערן רביב עובד כמהנדס. את התואר השלישי כתב באוניברסיטת בר אילן (במחלקה למתמטיקה) בנושא 'מחקרים מתמטיים בלוח העברי'. ד"ר רביב כתב למעלה מעשרה מאמרים בנושא הלוח העברי. כיום מרצה ומלמד בבר־אילן קורס לתואר שני על הלוח העברי. המחברים שותפים בארגון סמינר מחקר על הלוח העברי במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן....